העלאת גיל הפרישה לנשים בישראל: למי זה טוב?

הוויכוח על העלאת גיל הפרישה לנשים מתנהל בישראל כבר למעלה מ-20 שנה • הקונפליקט בין החלטה כלכלית נבונה לפגיעה באוכלוסיות חלשות שבמרכזו עומד שר האוצר ומי בסוף משלם את המחיר • צפו בוידאו

"מעולם לא היינו קרובים כל-כך להסכם של העלאת גיל הפרישה לנשים", הכריז בכנסת איש אגף התקציבים באוצר. "מעולם לא היינו רחוקים יותר", השיב לו יו"ר וועדת הכספים, הח"כ משה גפני. מי צודק? ובעיקר למי זה טוב?

נשים יוצאות כיום לפנסיה בגיל 62 הוויכוח האם צריך להעלות את גיל הפרישה שלהן מתנהל כבר למעלה מ-20 שנה. זה מה שחושבת על זה חנה כהן המתפרנסת מניקיון בתים ומעזרה בבית לקשישים סיעודיים: "אני ממש נגד - אנחנו צריכים את הקצבה של הביטוח הלאומי, זה מגיע לנו אחרי כל השנים".

חנה נגד ומבחינתה בצדק: אין לה פנסיה והעבודה שלה מאוד פיזית ומאוד שוחקת. חברות הכנסת שמתנגדות להעלאת גיל הפרישה, כמו שלי יחימוביץ' ואורלי לוי אבקסיס, דואגות בדיוק לנשים כמו חנה ומסבירות שרבות מהן פשוט לא יצליחו להמשיך להתפרנס אם הפנסיה שלהן תידחה.

מנגד אנשי האוצר מסבירים שזה טוב לקופה הציבורית: כל שנה נוספת בגיל הפרישה תחסוך לביטוח הלאומי 550 מיליון שקל וזה טוב גם לנשים עצמן: כל שנה בדחיית הפרישה תעלה את קצבת הפנסיה הצוברת בשיעור של כ-8%-9%.

רוצים לשמוע סוד? גם שר האוצר משה כחלון חושב ככה וזה בדיוק מה שהוא אומר בחדרי חדרים. אבל הוא בוחר שלא לקחת צד. למה? פשוט משום שהוא לא רוצה להיתפס בעיני בוחריו כשר אוצר לא חברתי. ברור שזו סוגיה מורכבת ואין לה פתרונות קלים, אבל לשבת על הגדר עולה לכולנו הרבה יותר.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988