מה עושים העצים? נכרתים כדי לפנות מקום במרחב העירוני

שינויים בקריטריונים להיתר לכריתת עצים עלולים לגרום לכך שהיד על הגרזן תהיה קלה עוד יותר • פרופ' יפעת הולצמן-גזית: "לעשות גומה לעץ חדש באזור מלא בטון זה לא מספיק"

loading

בפורומים העירוניים בפייסבוק וגם בעיתונות יש לאחרונה עיסוק אינטנסיבי למדי במקרים של עצים בודדים וגם של חורשות שנכרתו או שעתידים להיעלם בגלל פיתוח תשתיות תחבורה או מיזמי התחדשות עירונית.

דוגמאות טריות הם עצי וושינגטוניה ואשל שנכרתו באזור גן הכובשים בת"א, המאבק על עצי הפיקוס הוותיקים בשדרות ירושלים ביפו, פרויקט הבינוי שיביא לכריתת עצי הפיקוס הוותיקים בכיכר המדינה בת"א, התוכנית להקמת שכונת מגורים ברכס לבן ליד ירושלים, שכוללת גם פגיעה ביער, תכנית "הדסה הקטנה" שמתוכננת בשטח הפארק ליד גן המפלצת בקרית יובל בירושלים, כריתת חורשת אקליפטוסים בקרית אונו לצורך הרחבת הכביש המוביל לבקו"ם, בכפר סבא הפגינו תושבים נגד כריתת עצים ביער אוסישקין, ועוד.

שדרות ירושלים יפו/ צילום: ורד נבון
 שדרות ירושלים יפו/ צילום: ורד נבון

המוחים מתרעמים על אובדן הצל, מזכירים שהעצים תורמים להורדת הטמפרטורה במרחב העירוני, ומבכים את הערך הנופי והנוסטלגי של העצים.

השבוע נודע שפקיד היערות במשרד החקלאות החליט להתייעל ולכן שינה את הקריטריונים ושמעתה יהיה קל יותר לקבל החלטות על כריתת עצים, כמו גם לאמוד את שווי הפיצוי שנדרש היזם לשלם במקרה של כריתה.

עץ כרות בכפר סבא/ צילום: פנחס כהנא
 עץ כרות בכפר סבא/ צילום: פנחס כהנא

פרופסור יפעת הולצמן-גזית מבית הספר למשפטים ע"ש חיים שטריקס, המכללה למנהל, היא מומחית בתחום ההגנה על עצים.

מה זה בכלל "עץ מוגן"? יש עצים שאסור לכרות?

"המחוקק הישראלי, בתיקון 89 לחוק התכנון והבנייה משנת 2008, קבע שהגדרה של עץ בוגר קשורה לגודל. הוא חייב להיות מעל 1.30 גובה ושקוטר הגזע הוא מעל 10 ס"מ. כלומר, כל עץ שעונה על הגדרה של עץ בוגר הוא עץ מוגן".

הקריטריונים לשימור עץ
 הקריטריונים לשימור עץ

ומה כוללת ההגנה הזו?

"כדי לכרות אותו צריך רישיון כריתה שאותו מנפיק פקיד היערות. הנחת המוצא היא שהעץ מוגן ושומר השער הוא פקיד היערות. פקיד היערות יכול להיות גורם עירוני, או עובד של הקק"ל.

"הבעיה הקשה היא שפקידי היערות לא מתפקדים תמיד כשומרים. יש להם נטייה להקל במתן רישיונות. זה קשור גם לעובדה שנותנים לחתול לשמור על השמנת".

בתקופה האחרונה אנו עדים להמון מאבקים נגד כריתת עצים. מה הם הקריטריונים העומדים לנגד עיניהם של פקידי היערות בנושא כריתת עצים?

"בסעיף 15 של פקודת היערות נקבע שרישיון כריתה יינתן אחרי שפקיד היערות בחן את הערכיות ואת הייחודיות של העץ. הנקודה היא כמובן שלא ברורה משמעותם של הקריטריונים האלה".

כלומר, חוות דעת של אדם אחד קובעת את גורלו של עץ?

"ברור. וצריך לדעת שיש מקרים שבהם פקידי היערות שהם בכלל לא אגרונומים.

"כל משרדי הממשלה נדרשו להפחית את נטל הרגולציה והשבוע נודע שמשרד החקלאות בחר להתמקד בנושא העצים. פקיד היערות הממשלתית טען שהוא לא מרגיש נוח עם הקריטריונים של סעיף 15 (שכללו "ייחוד העץ" ו"תרומה סביבתית", ג.נ.) ולכן הוא רוצה לקבוע קריטריונים אובייקטיביים. הוא קבע ארבעה קריטריונים: בריאות, מין העץ, היקף חופת העץ ומיקומו. אין שום התייחסות לערך נופי ואקולוגי וגם לא לערך תרבותי. הטענה היתה שהעניינים האלה הם סובייקטיביים.

"אני חושבת שזו טעות ממדרגה ראשונה. בשדרות דוד המלך בת"א יש עצי אזדרכת שלפי הקריטריונים החדשים העצים האלה יזכו בציון נמוך. כלומר, ניתן יהיה לכרות אותם בקלות".

ומה המשמעות של פיצוי בהקשר של כריתת עצים?

"המחוקק קבע שכאשר נותנים רישיון כריתה לעץ בוגר צריך לקבוע ערך חליפי. מה זה ערך חליפי? כמה העץ היה שווה. הכסף הזה היה אמור לשמש לשתילת עצים חדשים. הקביעה של ערך חליפי, לפי הפרדיגמה שקיימת היום היא לפי העץ שהלך. כלומר, אם זה עץ שיש לו ערך גבוה צריך לתת הרבה כסף ולהפך. כלומר, השווי הוא מעין פיצוי על מה שנלקח".

אקליפטוסים שנכרתו בקרית אונו/ צילום: צילום: נעמה שבתאי־ציזר
 אקליפטוסים שנכרתו בקרית אונו/ צילום: צילום: נעמה שבתאי־ציזר

מה הבעיה עם זה?

"העץ עצמו הוא הכסף הקטן. נדרש סכום גדול יותר כדי לייצר תנאים לצמיחת עץ משמעותי. כלומר, לדעתי הערך החלופי לא צריך להיות נגזרת של מה שאושר לכרות. התפיסה צריכה להיות כמה יעלה לייצר בית גידול שיאפשר לטעת עצים משמעותיים. אנחנו היום במדינה שהכול מתכסה בה בבטון.

"בפרויקט הדסה הקטנה בירושלים (שטח בן 20 דונם שמשמש כפארק שבו אושרה תוכנית לבניית 4 מגדלים בני 18 קומות, הכוללת גם דירות להשכרה בהישג יד) ניתן רישיון לכריתת 56 עצים. עד אתמול זה היה גן ועכשיו יהיו כאן מגדלים. פקיד היערות הראשי, ד"ר ארז ברקאי, קובע שם סכום ערך חליפי של 127,000 שקל. השאלה היא האם העצים החדשים שיינטעו בפרויקט הצפוף הזה יצליחו לצמוח. הלא אלו יהיו עצים דרדסים, או שיחים.

"אני חושבת שצריך לשנות את החשיבה. צריך שיהיה 'היטל יער עירוני'. כל יזם שבונה בעיר ומעוניין לכרות עצים וקיבל את אישור פקיד היערות, יידרש לשלם עבור יצירת בתי הגידול שיאפשרו לעצים החדשים להתפתח. לעשות גומה באזור שהוא מלא בטון, זה לא יאפשר צמיחה של עץ משמעותי. יש היום בעולם טכניקות שמאפשרות נטיעה של עצים באזורים צפופים".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988