תיאמתם מכרז? לכו לכלא - החמרה בענישה על הגבלים עסקיים

"נקודת המוצא לענישה בתחום ההגבלים העסקיים חייבת להיות גישה מחמירה ברורה המתבטאת בהטלתם של עונשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. זאת, על מנת לתת ביטוי הולם לפגיעה החמורה באינטרס הציבורי שנגרמת מביצוען של עבירות הגבלים עסקיים. עבירות אלה, שחלק מבעלי הדין בהליך זה חזרו וטענו בעניינן כי אינן 'אינטואיטיביות', הן עבירות שפוגעות בחיי הכלכלה, ולכן גם בכל אחד ואחת מבני ובנות החברה. הן פוגעות בנשמת אפה של הכלכלה החופשית וברווחתם של יחידים כאחד". במילים חריפות אלה הבהיר בית המשפט העליון את מדיניות ההחמרה עם עברייני הגבלים עסקיים.

הדברים נאמרו במסגרת פסק-דין שניתן ביום שלישי בפרשת קרטל "מדי המים", ושמביא לסיומה פרשה סבוכה וארוכת שנים, שראשיתה לפני כ-14 שנים. פסק-הדין עוסק בערעורים שהגישו חלק מנאשמי פרשת "קרטל מדי המים" נגד הרשעתם בעריכת הסדרים כובלים בגין תיאום שורת מכרזים לרכישה, לשיפוץ ולהסבה של מדי מים, וכן נגד גזרי-הדין שהוטלו עליהם, שכללו עונשי מאסר בפועל; עוד עסק פסק-הדין בערעורה של המדינה על אי-הרשעתם של חלק מהנאשמים בפרשה וכן על גזרי-הדין שניתנו למורשעים.

שופטי העליון שינו אך מעט את הכרעותיו של ביהמ"ש המחוזי, ואולם בדרך הם ניצלו את ההזדמנות להעביר מסר חד, שלפיו יש להחמיר בענישה של עברייני הגבלים וצדדים להסדרים כובלים הפוגעים בתחרות. "עבירות כלכליות, בהן עבירות על חוק ההגבלים העסקיים, הן עבירות אינסטרומנטליות שמבוצעות, לרוב, לאחר שהעבריין ביצע תחשיב כלכלי של התועלת מול הנזק שייגרמו לו מביצוע העבירה", קבע העליון. "על כן, ניתן לייחס משנה תוקף להנחה שלמדיניות הענישה הנוהגת צפויה להיות השפעה על הכוונת ההתנהגויות בתחום זה. על כך יש להוסיף את הקושי הרב הכרוך בחשיפת עבירות הגבלים עסקיים, שמחייב קיומו של מסר הרתעתי הולם דרך קביעת מדיניות ענישה מחמירה".

 הקרטל ועונשו

הפגישה הסודית והמסמך המפליל

מדובר בפרשה שראשיתה לפני 14 שנים, אז התקיימה פגישה סודית שהיוותה את יריית הפתיחה למה שכונה בהמשך "קרטל מדי המים". בפגישה שנערכה בינואר 2004, נכחו אבי בן-דרור, ששימש אז כמנכ"ל חברת "ארם שירותי מדי מים"; יעקב צויגנבוים, אז מנכ"ל חברת "מדי ורד" שמכרה מדי מים חדשים ומשופצים; גבריאל אלטמן, מי שהיה מנהל פעיל ובעל מניות ב"מדי ורד"; ושלומית אור, ששימשה כמנהלת חברת "מד תקין בקרת מים אגודה שיתופית חקלאית". באותה פגישה או במועד סמוך לה, הסכימו הצדדים כי החברות "ארם", "מדי ורד", "מד רימונים" ו"מד תקין: ישמרו על הסטטוס קוו הקיים ולא יתחרו זו בזו במקומות שבהם אחת מהן כבר עובדת במשך שנתיים.

עוד הסכימו המתחרים בדבר חלוקת אזורי עבודה, קביעת מנגנון הכרעה משותף לכל הצדדים במקרה שבו תיאלץ אחת החברות להפסיק את עבודתה במקום מסוים, והחרמה של לקוחות אשר אינם עומדים בהתחייבויותיהם הכספיות כלפי צד להסדר. ההסכמות המתוארות לעיל ינוצלו על-ידם להעלאת מחירים או לשימורם, והענשת מי מהצדדים או החברות אשר יחרוג מההסכמות האמורות.

את עיקרי הפגישה תיעד בן-דרור במסמך שערך תחת הכותרת "הסכמות" - מסמך מפליל שהפך בהמשך לראיה המרכזית נגד המעורבים בפגישה, שהואשמו באחת מפרשות עריכת הקרטל החמורות ביותר. באפריל אשתקד הורשעו המעורבים בפגישה, וכן מנהלים נוספים בחברות מדי המים, בשורה ארוכה של עבירות הסדרים כובלים, חלוקת השוק ותיאומי מכרזים. בהכרעת הדין החמורה, שנפרשה על-פני 540 עמודים, ניתח השופט עודד שחם את 21 האישומים שיוחסו לנאשמים ולחברות שעמדו בראשן והרשיע אותן במרבית העבירות, מלבד שני אישומים שמהם זוכו הנאשמים.

החברות ומנהליהן הורשעו בכך שבין השנים 2004 ל-2009 תיאמו כ-20 מכרזים שונים שנערכו על-ידי רשויות מקומיות ותאגידי מים. המכרזים שתואמו היו מכרזים לרכישה, לשיפוץ ולהסבה של מדי מים. בינואר השנה גזר ביהמ"ש המחוזי על שורה של מנהלי ובכירי חברות המים עונשי מאסר בפועל שנעים בין חודש אחד ל-4.5 חודשים, עבודות שירות, וקנסות שנעים בין 750 אלף שקל (שהוטלו על החברות) לכ-30 אלף שקל. המחוזי למעשה פיצל את תקופת המאסר של המורשעים, כך שחלקה ירוצה מאחורי סורג ובריח וחלקה בעבודות שירות.

הסדר כובל בנסיבות מחמירות

בתום ההליך המחוזי הוגשו לביהמ"ש העליון שורה של ערעורים, הן מטעם המדינה והן מטעם הנאשמים. המדינה התמקדה בערעורה בטענה שהיה מקום להרשיע נאשמים מרכזיים בפרשה בעבירה של "צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות" ולא רק בעבירה של "צד להסדר כובל".

כמו-כן, טענה המדינה כי גם מבלי להתערב בהכרעת הדין, יש מקום להחמיר בענישה של בן-דרור, של ג'רבי ושל כהן, ולהשית עליהם עונשי מאסר בפועל לתקופות ארוכות יותר מאלה שעליהן הורה המחוזי. מנגד, ערעורו חלק מהנאשמים הן על הכרעת הדין והן על גזר-הדין.

ביהמ"ש העליון קיבל את עמדת המדינה ביחס לבן-דרור, לחברת "ארם", לג'רבי ולחברת "רימונים", במובן זה שרק בחלק מהאישומים הרשעתם של המעורבים תהיה הרשעה בעבירה של "צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות", להבדיל מהרשעה בעבירה של "צד להסדר כובל בלבד". עם זאת, נקבע, כי בהתחשב בנסיבותיו של ההליך - אשר בין היתר נמשך לאורך שנים ארוכות - אין מקום לקבל את ערעורה של המדינה על העונש ולהחמיר בעונשם של הנוגעים בדבר.

מאסר שכולו מאחורי סורג ובריח

חרף גישה זו כי אין להחמיר בעונשיהם של הנאשמים בפרשה, מצאו שופטי ביהמ"ש העליון לנכון להבהיר, כי במקרה אחר היה מקום לענישה חמורה יותר. "אמנם, אנו סבורים כי צודקת המדינה בעמדתה העקרונית באשר לכך שיש מקום לקבוע רף ענישה מחמיר יותר מזה שננקט במקרה זה, אך כך מלכתחילה ולא בדיעבד בשלב הנוכחי", ציינו השופטים.

עוד הוסיפו השופטים, דפנה ברק-ארז, ג'ורג' קרא ועופר גרוסקופף, כי "לפי מיטב שיפוטנו, חרף העובדה שהושתו במקרה זה עונשי מאסר בפועל, במישור העקרוני היה מקום לאימוצה של מדיניות ענישה מחמירה יותר שתתבטא בריצוים של עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופות ארוכות יותר. אנו מקבלים אפוא את עמדתה העקרונית של המדינה, הקוראת להחמרת הענישה בעבירות ההגבלים העסקיים".

השופטים ציינו, כי אמנם על מגמת ההחמרה של הענישה בעבירות הגבלים עסקיים להימשך בהדרגתיות ולא ב"קפיצות", ואולם עליה להיות עקבית וברורה. "כחלק ממגמת ההחמרה בענישה בעבירות הגבלים עסקיים, וכדי לחזק את המסר ההרתעתי הכרוך בריצוים של עונשי מאסר, ככלל, על עונש המאסר בפועל כולו להתבצע מאחורי סורג ובריח".

בהקשר זה הוסיפו שופטי העליון כי הפתרון שבחר ביהמ"ש המחוזי - של פיצול תקופת המאסר בפועל כך שחלקה ירוצה מאחורי סורג ובריח וחלקה בעבודות שירות - "אינו דרך המלך". אנו סבורים כי במקרים שבהם נאשם הורשע בעבירה של הגבלים עסקיים ונמצאה הצדקה לשליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח, על הכלל להיות כי עונש המאסר בפועל יבוצע במלואו במתכונת זו", נקבע. 

עונשי הקרטלים: ירידה ועכשיו עלייה

בשנים האחרונות מובילה רשות ההגבלים העסקיים, בראשותה של עו"ד מיכל הלפרין, מדיניות של אפס סובלנות כלפי קרטלים והסדרים כובלים, במסגרתה היא דורשת בין היתר הטלת עונשי מאסר כבדים על עברייני הגבלים. מטרת העל של הרשות היא הגברת ההרתעה והחמרת הענישה לעונשי מאסר משמעותיים, בעיקר בהיבט של קרטלים ומונופולים שמנצלים את כוחם לרעה.

על הרקע הזה הגיעה הרשות בשנים האחרונות לא אחת אל בית המשפט העליון בערעורים שהגישה על עונשים שנתפסו כ"קלים" מדי על ידה, או שנגררה לשם על ידי נאשמים בפרשות מתוקשרות, כאשר אלה טענו כי העונשים שהוטלו עליהם היו חמורים מדי.

בעוד הרשות שעטה קדימה, ובתי המשפט המחוזיים אימצו את גישתה כי יש להחמיר בענישה, נדמה היה לעיתים כי ביהמ"ש העליון מצנן את ההתלהבות של הרשות כאשר בחר להפחית בעונשיהם של חלק מן הנאשמים בפרשות המרכזיות. ואולם, כפי שעולה מפסק דינו של ביהמ"ש העליון מהשבוע בפרשת "קרטל מדי המים" מדובר היה ב"ירידה לצורך עלייה" - כלומר: גם ביהמ"ש העליון קבע, כי יש להמשיך במגמת ההחמרה בענישה בעבירות הגבלים עסקיים שנרשמה בשנים האחרונות, ואולם שופטי העליון ביקשו לעשות זאת בהדרגה.

במסגרת מגמה זו נשלח מנכ"ל שופרסל לשעבר, אפי רוזנהויז ל-4.5 חודשי מאסר, מתוכם חודשיים בפועל, לאחר שהורשע בארבעה ניסיונות לערוך הסדר כובל ובשתי עבירות נוספות של אי קיום תנאי שקבעה רשות ההגבלים באישור עסקת המיזוג בין שופרסל לרשת קלאבמרקט. רוזנהויז ערער לבית המשפט העליון על עונשו החמור, שהיווה קפיצת מדרגה בענישה בעבירות הגבלים, אך ערעורו נדחה.

בכירים נוספים בשוק הקמעונאות שנשלחו למאסר הם בכירי המאפיות בארץ, שהורשעו בעבירות הגבלים במסגרת פרשת "קרטל הלחם". הפרשה נחשבת לאחת הפרשות החמורות שחשפה רשות ההגבלים. ההסדר הכובל בפרשה כלל הסכמה בין המאפיות על הימנעות מתחרות על-ידי חלוקת הלקוחות ביניהן וכן על תיאום מחירים על-מנת להעלות את מחיר הלחם האחיד והחלות לצרכן. 

גזר הדין החמור שניתן בפרשה העלה את רף הענישה בתחום ההגבלים מדרגה; אולם רשות ההגבלים העסקיים לא הסתפקה בעונש שהטיל בית המשפט המחוזי והגישה ערעור לבית המשפט העליון, שבמסגרתו ביקשה להחמיר בעונשים של שני המנכ"לים לשעבר של המאפיות ולהטיל עליהם עונשי מאסר ממושכים יותר וקנסות כבדים יותר.

במקביל ומנגד הגישו המנכ"לים המורשעים - שניידרמן ודוידוביץ' - ערעורים הן על חומרת העונש שהוטל עליהם והן על קביעת בית המשפט המחוזי בירושלים, כי ההסדר הכובל שהם הודו בביצועו, נעשה "בנסיבות מחמירות".

במארס אשתקד בוטל ה"העונש חמור ביותר שהוטל עד אותו שלב בעבירות הגבלים" כאשר בית המשפט העליון הקל משמעותית בעונשיהם של המורשעים בפרשה, והבהיר כי "על ההחמרה בענישה על עבירות כלכליות להיעשות בהדרגתיות".

השופט יורם דנציגר, בהסכמת השופטים אורי שהם וענת ברון, קבע כי העונש שהוטל על שניידרמן ודוידוביץ' - שנת מאסר בפועל - הוא חמור באופן משמעותי בהשוואה לעונשים אחרים שהוטלו בעבר בעבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים, וקבע כי עונש המאסר בפועל בעניינם יועמד על 6 חודשים, מתוכם 3 חודשים לריצוי מאחורי סורג ובריח ו-3 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות.

בהמשך נגזר גם עונשו של מנכ"ל מאפיית אנג'ל, ירון אנג'ל, שהורשע על-פי הודאתו, בהיותו צד להסדר הכובל והוטלו חמישה חודשי מאסר בפועל.

בפסק הדין שניתן בפרשת קרטל הגיזום התייחסו שופטי ביהמ"ש העליון לצורך בהמשך החמרת הענישה, ובין היתר ציינו כי בפסק דינו של ביהמ"ש העליון בפרשת קרטל הלחם בסך הכול נקבע כי את מגמת ההחמרה יש לבצע בהדרגתיות ולא בקפיצות.

רשת של תיאומים בין המתחרות בשוק מדי המים

כתב האישום בפרשת קרטל מדי המים - שהוגדרה על ידי העליון כ"סבוכה" - תיאר רשת מורכבת של תיאומים בין המתחרות שפעלו בשוק מדי המים בישראל, אשר נחשפה באמצעות חקירה שערכה רשות ההגבלים העסקיים החל משנת 2009. האישום פרס יריעה רחבה של תיאומים וכלל רשימה ארוכה של אישומים בגין פרשות שונות של תיאום מכרזים. החברות ומנהליהן הורשעו בעריכת הסדרים כובלים, ומעורבותם בתיאום המכרזים, וכן בעבירות של קבלת דבר במרמה.

גזר הדין של ביהמ"ש המחוזי בפרשה, ואשר נגדו כוונו חלק מהערעורים שנדונו בביהמ"ש העליון, סבב סביב 10 נאשמים וחמש חברות: אבי (ויקטור) בן דרור, חברת ארם שירותי מדי מים, גלעד האוזמן, ניצן כהן, אייל הדר, חברת ארד בע"מ, יעקב צויגנבוים, מוטק ויארניק, חברת מדי ורד, יצחק ג'רבי, חברת מד מים רימונים, דניאל בן עזרא, חברת גת מדי מים, רועי פייגין ועו"ד אריאל ג'רבי.

בין היתר, על בן דרור , ששימש כמנכ"ל חברת ארם בעת ביצוע העבירות, ונחשב לנאשם מרכזי בפרשה, הטיל השופט שישה חודשי מאסר, מהן 4.5 חודשים לריצוי בין כותלי הכלא, והיתרה בעבודות שירות. עוד הוטל על בן דרור קנס בשיעור של 125 אלף שקל ופסילה מלכהן כדירקטור.

מנכ"ל חברת ארד בעת ביצוע העבירות, ניצן כהן, שהורשע בשורה של אישומים בפרשה, לאחר שלפי קביעות השופט "מילא תפקיד משמעותי בגיבוש ההסדר הכובל מושא האישום", נשלח ל-6 חודשי מאסר, מתוכם 45 ימי מאסר לריצוי בפועל, והיתרה לריצוי בדרך של עבודות שירות. עוד הוטל על כהן קנס בשיעור של 225 אלף שקל, ופסילה מלשמש כדירקטור למשך חמש שנים.

על גלעד האוזמן, מנהל המכירות בארד בעת ביצוע העבירות, שהיה מעורב בתיאומי מכרזים שונים (אך לא היה בדרג הגבוה ביותר), הטיל השופט 30 ימי מאסר בפועל, שלושה חודשי עבודות שירות וקנס בסך 60 אלף שקל.

יעקב צוייגנבוים, מנכ"ל חברת מדי ורד בעת ביצוע חלק מהעבירות ואחד משלושת בעליה, נדון לשישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות (וזאת לאחר שבית המשפט קבע בעניינו כי יש לחרוג לקולא מהעונש הראוי לו בעטיין של נסיבות אישיות חריגות וייחודיות), מאסר על תנאי וכן קנס בסך 175,000 שקל.

מנכ"ל ובעלי חברת רימונים, יצחק ג'רבי, נדון ל-4 חודשי מאסר בפועל, וחודשיים עבודות שירות, וכן הוטל עליו קנס בסך 225 אלף שקל; מנכ"ל ובעלי חברת גת מדי מים, דניאל בן עזרא, נדון ל-3 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 35,000 שקל; על רועי פייגין, ששימש כמנכ"ל מד תקין, נגזרו 3 עבודות שירות וקנס בסך 35,000 שקל; ועו"ד ג'רבי, שהורשע בסיוע להסדר כובל אחד בשנת 2006, נדון ל-75 ימי עבודות שירות, וקנס בסך 27,500 שקל.

בנוסף, נגזרו על חלק מן החברות קנסות גבוהים, ובין היתר קנס בסך 750 אלף שקל שהוטל על חברת מדי ורד.

בית המשפט העליון לא התערב בעונשים אלה, אך הבהיר כי הם מקלים מאוד עם הנאשמים, ובנסיבות אחרות היה מקום לעונשי מאסר בפועל בלבד על הנאשמים המרכזיים.