נתניהו: נגדיל תקציב הביטחון בלי לפרוץ מסגרת התקציב

הגדלת תקציב הביטחון ב-40 מיליארד שקל בעשור הקרוב תמומן מבלי לפרוץ את מסגרת התקציב, כך הנחה היום ראש הממשלה בנימין נתניהו. בסיכום דיון רב-משתתפים שנערך בלשכתו, הוחלט על הקמת צוות עבודה משותף למשרד הביטחון, האוצר והמועצה לביטחון לאומי שיגבש המלצות למקורות תקציביים למימון הגדלת התוספת שמתכנן נתניהו. בישיבה השתתפו מלבד נתניהו גם שרי האוצר והביטחון, הרמטכ"ל, מנכ"ל האוצר ובכירים נוספים באוצר ובמערכת הביטחון.

הדיון היום נקבע כהמשך לישיבת הקבינט הבטחוני בשבוע שעבר בה הציג נתניהו את תפיסת הביטחון שלו, שאותה כתב בשנתיים האחרונות ואת עקרונות בניית התקציב הרב-שנתי הבא לצה"ל. על-פי הודעת משרד ראש הממשלה מדובר בתוספת של 2-3 מיליארד שקל לשנה לתקציב הביטחון כבר בשנת 2019 וכן בקביעה כי גובה התקציב לא יפחת מ-6% תוצר, לעומת 5.7% כיום. ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון אמר כי המימון להגדלת התקציב ב-2019 יבוא מהגדלת הגירעון ומתוך הצבא ובאשר לשנים 2020-2021 תידרש עבודת מטה.

כאמור המקור התקציבי הגדול ביותר עליו מדברים בלשכת ראש הממשלה הוא מהתייעלות בתוך הצבא, או "דמי הרצינות" שהצבא נדרש לשלם. לפי הערכות התייעלות במערכת הצבאית עשויה להביא לחיסכון של 10-15 מיליארד שקלים במהלך העשור הקרוב כשעל הפרק עומדים, פינוי בסיסים, מכירת תדרים, המשך קיצור שירות החובה בצבא וצעדים נוספים.

צוות העבודה שמונה לבחון את האלטרנטיבות התקציביות התבקש להגיש את המלצותיו אחרי סוכות.

בהמשך לדיון בנושא תקציב הביטחון הסתיים ללא תוצאות דיון בדרישת האוצר לפעול נגד פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה המאפשר לשוטרים לסוהרים ולגמלאי השב"כ והמוסד הדורשים רטרואקטיבית ומעתה והלאה תוספת שכר בגין היעדר יציבות תעסוקתית שמשולמת לאנשי הקבע בצה"ל מאז שנת 2006. באוצר מעריכים את עלות התוספות בסכום חד-פעמי של 7 מיליארד שקל ובסכום שנתי קבוע של 620 מיליון שקל - וטוענים כי אין להם אפשרות לממן את התוספת ללא פריצת תקציב המדינה.