הקיץ הפך את הגנים הציבוריים בערים ממשאב ירוק למפגע רעש

הפארקים העירוניים שנועדו לשמש כריאות ירוקות במציאות האורבנית, הופכים בלילות החופש הגדול למטרד רועש של בני נוער משועממים • מאבק העיריות בוונדליזם הקיצי כולל גידור, שעות פתיחה מוגבלות, מצלמות, שיטור וסיירות הורים

בני נוער עם גיטרה/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בני נוער עם גיטרה/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

החופש הגדול יסתיים בשבוע הבא, והרשויות המקומיות מלקקות את הפצעים. הפארקים הציבוריים מהווים את מקום המפלט של בני הנוער המשועממים, שמחפשים מקום לשבת בו יחד, ואסור להם או שהם לא רוצים להפריע ליד הבית. באופן פרדוקסלי, דווקא הריאות הירוקות, שאמורות היו להיות שקטות ורגועות, הופכות בקיץ לסוג של מפגע אקטיבי. השכנים מתלוננים על רעש, במוקדים העירוניים יש דיווחים על אלימות וונדליזם, ומשכימי הקום, אלה שמוציאים את הכלב על הבוקר, לפני שהמנקים פושטים על הגן, משוטטים בין הררי טינופת.

במקרה זכור אחד, הרעש בפארק הסתיים באסון. זהו המקרה של גדי ויכמן משכונת נוה זאב בבאר שבע, שנרצח במאי 2012, לאחר שביקש מחבורת צעירים שהתקהלה בפארק שמתחת לביתו, בשעת לילה מאוחרת, לשמור על השקט. האדריכל נועם דביר קרא לזה בזמנו, במאמר שפרסם ב"הארץ", "אלימות על רקע תכנוני". הוא קישר את הרצח לאופן התכנון של שכונות המגורים החדשות שאינן צפופות מספיק, אין בהן מרכזי מסחר או בילוי סמוכים למגורים ויש בהן פארקים גדולים מדי.

הפארקים בבאר שבע היו מוקד לאלימות ולוונדליזם עוד לפני הרצח. כבר ב-2011 דנה עיריית באר שבע בהצעה של חבר מועצת העיר, עו"ד יגאל אובישביץ', לגדר את כל הפארקים הגדולים בעיר ולסגור אותם החל משעה 23.00. כיום, אתר האינטרנט של עיריית באר שבע מפרט את שעות הפתיחה. כך למשל, פארק הילדים פועל במשך השבוע רק בין השעות 9.00 ל-20.00. ביום ראשון הוא נפתח רק ב-16.00. פארק מרמלדה פועל בין השעות 7.00-21.00. לעומת זאת, פארק החייל האוסטרלי פועל בין השעות 11.00 ל-21.00.

עמית ריינגולד, מנהל אגף מינהל, לוגיסטיקה וחירום בעיריית באר שבע, מסביר שכל הפארקים הגדולים, שנבנו בשנים האחרונות, מנוהלים לפי מודל בריטי לפיו הם נפתחים בבוקר ונסגרים בשעת ערב לא מאוחרת. בלילה הגנים מפוקחים על ידי מצלמות. בפארקים האחרים, שנמצאים במרכזי שכונות ותיקות, יש פרויקט שמתקיים בחודשי הקיץ, בין החודשים מאי לאוקטובר, ומכונה "קיץ חם". הכוונה היא להתארגנות שבה שותפים גורמי אכיפה ופנאי, כולל סיירת הורים.

"מאחר שבני הנוער הופכים את היום ללילה ואת הלילה ליום, אנחנו נוהגים לפקוד את הפארקים ולנסות להראות נוכחות. לא נוכחות מאיימת אלא משתפת", אומר ריינגולד, "הדבר הזה לא מונע אלימות, אבל מפחית את הרמות שלה. אנחנו גם מציעים אלטרנטיבות לבני הנוער, באמצעות פתיחת המתנ"סים עד 2 לפנות בוקר וכרטיסי קולנוע מוזלים. ככה יש אלטרנטיבה. הם כבר לא יושבים על הגדרות או מתפרעים בפארק".

"מצלמות אבטחה ובקרה"

העיר חולון מפורסמת ב-45 גני הסיפור - "גן דודי שמחה", "גן האריה שאהב תות", "גן הדינוזאור של דודו" ועוד - שהוקמו בזמנו כחלק מניסיון המיתוג שלה כעיר הילדים. שמשון חן, המנהל את פארק פרס, הפארק הגדול בעיר, המשתרע על שטח של 300 דונם וכולל גם מרכז קניות, אירועים וספורט, מסביר שהנהלת הפארק משתמשת במגוון אמצעים לשמירה על הסדר הציבורי: "בהיכל הטוטו ובכל השטחים הפנימיים של האטרקציות יש מערכת מצלמות אבטחה ובקרה. בשטחים הפתוחים הבעיה גדולה יותר, אבל, הפארק מאויש 24/7. אף על פי כן יש ונדליזם, בעיקר בשעות היום והלילה. בעבר הייתה תופעה של גרפיטי, שעדיין קיימת בקנה מידה קטן, אבל זה ירד, בעיקר בגלל נוכחות שלנו".

פארק רייספלד ממוקם במרכז העיר קרית אונו, בין הרחובות הראשיים בן גוריון ואשכול ולא רחוק מבית ספר התיכון בן צבי. מאז הקמתו, לפני כ-15 שנים, עיריית קרית אונו נוקטת בשיטה של האפלת הפארק לעת לילה. הרעיון הוא לרכז את הבאים לפארק באזורים המוארים. מדוברות העיר קריית אונו נמסר לנו שבקרית אונו פועלת כל השנה סיירת הורים, הפועלת בניהול של מרכזת יחידת "עיר ללא אלימות בעירייה", בשיתוף עם משטרת ישראל. בנוסף, מתקיימים בפארקים סיורים של רכזי הנוער העירוניים.

"מתחמי בילוי מובחנים לנוער"

בעיר אשדוד אושר בשנת 2012 חוק עזר עירוני האוסר על שהות בפארקים העירוניים אחרי השעה 23.00. ידיעה במגזין לוקאלי "אשדוד נט" מחודש אוגוסט בשנה שעברה מגלה על תלונה מצד הורים על כך ששוטרים ופקחים מטעם העיריה מחלקים לבני נוער דוחות, גם אם לא היו שותפים לפעילות אלימה או מרעישה.

גינה באשדוד/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
 גינה באשדוד/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

לדינה בר אולפן, המשנה למנכ"ל עיריית אשדוד, יש ביקורת על תכנון שצ"פים שלא מתוכננים עבור בני נוער: " כשאני אומרת סוף מעשה במחשבה תחילה כוונתי לכך שצריך לקחת בחשבון את האינטראקציה בין הפארק לבין הדיירים. באחר הצהריים השימוש מבוסס הורים וילדים, אבל בערב, המקום הזה יכול להוות מפגע רעש לא מבוטל. ולכן, הצבת מוקדי עניין עבור בני נוער, או ספסלים, צריכה להילקח בחשבון".

אז מה אתם מציעים?

"כשראו שבני הנוער משועממים, נוצרה פה מערכת שלמה שמאפשרת לבני הנוער אלטרנטיבה. במקום לבלות בפארקים שצמודים לבתי התושבים ולהוות מפגע, ובשעמום שלהם גם לעשות ונדליזם, יצרנו מתחמי בילוי לנוער מובחנים, לא מפריעים לאף אחד, עם נוכחות של מבוגרים. יש סיירות של הורים שמסיירות בפארקים. אנחנו לא אוסרים על נוכחות בפארקים. אנחנו רק מבקשים עד שעה מסוימת, ולא לעשות מפגעי רעש".

שמעון שומרוני, מנהל אגף ביטחון ואכיפה בעיר רמת גן, טוען שבעיר אין כמעט ונדליזם. מצד שני, הוא מודה שיש בעיה בתחום הרעש: "עם הקמת אגף ביטחון ואכיפה, לפני כארבע שנים, אנחנו נחשפנו לזה שיש עלייה משמעותית בקיץ ברעשים מגינות ציבוריות. העירייה הקצתה סכום כסף לפרויקט שנקרא 'קיץ שקט'. בתקצוב הזה אנחנו עושים ניתוח שבועי, המבוסס על נתונים המתקבלים מהמוקד העירוני וממוקד המשטרה ושמים סדרנים בגנים הבעייתיים. עיקר הבעיה היא בין השעות 23.00-2.00.

"בני הנוער לא רוצים להפריע להורים שלהם, ולשכנים שלהם ולכן הם מתכנסים בגנים הציבוריים. אם הם לא מרעישים אז אין לנו בעיה. אם מתחיל נושא של רעש, צעקות, משחקי תופסת, הסדרן פונה אליהם. אם הם לא מקשיבים לו הוא פונה לניידת השיטור".

שומרוני מעיד שלפני ארבע שנים היו יותר מ-100 פניות בשבוע ובעקבות הפעילות שלהם מספר הפניות ירד ל-30: "כמה שאנחנו חושבים שסדרן לא משפיע, אנחנו מגלים שזה עובד. הוא בא עם מדים של סדרן וזה גורם לכך שיש השפעה על הילדים. בדרך כלל זה עוזר. בעבר היו באים אלינו מבני ברק ומכל מיני מקומות. ברגע שהתחלנו לגרש אותם, בעקבות הרעש, הם הבינו שאין להם מה לעשות פה. היום זה רק בני טובים שלנו". 

"בני נוער מחפשים מקומות שבהם לא מכתיבים להם"

ד"ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, אומרת: "המרחב הציבורי הוא הכרחי עבור בני הנוער, השהות במרחב היא חלק מתהליך החברות וההתבגרות. ערים עושות טעות איומה בכך שהן מגדרות את הפארקים שלהן. בשלב הראשון הגידור היה אמצעי נגד חסרי בית, עתה בני נוער, מי הקבוצה הבאה?
"בעידן הדיגיטלי של הסתגרות בני נוער סביב המחשב העיר חייבת לעודד את האינטראקציה בין בני נוער במרחבים הציבוריים. לא ניתן למנוע לחלוטין ונדליזם אבל אפשר לעשות כמה דברים.

"ראשית, לייצר אצלם תחושת שייכות למקום. ניתן לעשות זאת על ידי עידוד פעילויות בפארקים גם בשעות היום, דרך בתי הספר, תנועות נוער וכן הלאה. שנית, לחזק את הנוכחות האזרחית-קהילתית, כמו למשל, באמצעות סיירות מקומיות. שלישית, להשתמש בעיצוב ותכנון אשר מביא בחשבון את הנושא, כך למשל יש מקום להגביר תאורה לא לכבות את התאורה".

אדריכלית הנוף יעל בר מאור, המתכננת בימים אלה שני פארקים לנוער בנצרת עילית (בית קק"ל) ובצור משה, אומרת שלדעתה השינוי חייב להתחיל בתכנון: "אני חושבת שאצל הרשויות יש איזה צורך למלא את השצ"פים בפרוגרמות (הכוונה היא לתמהיל מסודר שלפיו מתוכנן הגן - ג"נ).

"הגישה הרווחת היא שבכל נקודה במרחב חייבת להיות פונקציה או הגדרה. אני חושבת שחלק מהעניין הוא שיהיו מקומות ללא הגדרה, ללא תיוג. בני נוער מחפשים את המקום שבו לא מכתיבים להם. ברגע שהמקום עובד על חלוקה מוגדרת, כלומר, מקום שבו משחקים בכדור, מקום שבו יושבים - אתה כופה פורמליסטיקה שבגיל הזה מתבקש לא להיכנע לה".