חוק נתוני האשראי החדש יפגע במשק

החוק שייכנס לתוקף ב-2019 יגביל גישה למידע פומבי אך ורק לעסקאות אשראי

לשאלה ״איזה לווה אני?״ יש חשיבות רבה. מי שנטל בעבר הלוואות והחזיר אותן, נחשב "לווה טוב". לווה טוב יקבל הלוואה בקלות רבה יותר, וגם בריבית טובה יותר. בניגוד לכך, מי שנטל בעבר הלוואות ולא החזיר אותן במועדן, נחשב כלווה מסוכן יותר. לווה כזה ישלם על הלוואה שייקח ריבית גבוהה יותר, ולא כל אחד יהיה מוכן להלוות לו.

היום המידע לגבי כל אחד מאתנו כלווים, מצוי בעיקר בידי הבנק שלנו, שגם מכיר את מקורות ההחזר שלנו, ולפחות חלק מהחסכונות שלנו. מלווים אחרים אינם מכירים אותנו. אם בכלל הם יסכימו להלוות לנו, הם ידרשו מאתנו ריבית גבוהה יותר.

מציאות זו מקשה על יצירת תחרות באשראי הצרכני, ועמה בא המחוקק להתמודד. בתחילת שנת 2019 ייכנס לתוקף חוק נתוני אשראי החדש, האמור לחולל מהפכה בעולם האשראי הצרכני. החידוש המרכזי בחוק הוא איסוף נתוני אשראי חיוביים אודות הלקוחות, במאגר מרכזי שיופעל על ידי בנק ישראל, ומסירתם לנותני האשראי.

חשיבות החוק החדש בכך, שהמידע עלינו כלווים לא יישמר רק בבנק שלנו. המידע יעבור למאגר החדש שהחוק מקים, ונוכל להיעזר בו כדי לקבל אשראי בקלות רבה יותר, ובמחיר נמוך יותר, גם אצל מלווים שכלל לא מכירים אותנו.

בחוק החדש יש שני ״מוצרים״ עיקריים. הראשון הוא ״דוח אשראי״, הכולל נתונים חיוביים על מוסר התשלומים של הלקוח. דוח האשראי מכיל מידע רב, שאינו פומבי, ולפיכך מתנה החוק את הפקתו בקבלת הסכמה מפורשת של הלקוח.

המוצר השני הוא ״חיווי אשראי״: מוצר "רזה" יותר שממנו ניתן ללמוד האם מדובר בלקוח שבאופן מובהק אינו פורע את חובותיו. חיווי האשראי מפורט פחות, והוא מבוסס רק על נתונים פומביים כגון פשיטת רגל, הליכים בבית משפט והכרזה על חשבון מוגבל.

בכל חוק המאגד נתוני אשראי יש סכנה של פגיעה בפרטיות. לכן כולל החוק החדש מנגנונים שונים להגנה על פרטיות הלקוח. בצדק התנה החוק החדש הוצאת דוח אשראי בהסכמת הלקוח, בגלל ריבוי הנתונים שאינם פומביים.

ואולם לגבי חיווי אשראי, שכולל ממילא רק נתונים פומביים, הלך החוק החדש רחוק מדי. היום, בהתאם לחוק שירות נתוני אשראי הנוכחי, מותר להוציא דוח אשראי (הזהה במהותו ל"חיווי אשראי" המוסדר בחוק החדש) לקשת רחבה של מטרות: מתן אשראי, מכירה או רכישה של נכס או שירות, התקשרות בעניין המחאת חובות או זכויות, גביית חובות, התקשרות בהסכם להשכרת נכס או חידושו והתקשרות בהסכם העסקה. יש בכך היגיון. למשל, משכיר (או מוכר) נכס ירצה לדעת, באופן לגיטימי, אם השוכר (או הקונה) הוא אדם שבאופן שיטתי אינו מחזיר חובות.

להבדיל מכך, החוק החדש יתיר הוצאה של חיווי אשראי אך ורק לעסקת אשראי שבין נותן האשראי ללקוח. הוא גם מתנה הוצאה של חיווי אשראי ביידוע מראש של הלקוח. אלה מגבלות מרחיקות לכת ומוגזמות. חיווי אשראי מבוסס על מידע פומבי, פגיעתו בפרטיות מזערית, וקבלתו בקלות וביעילות חשובה בהיבטים רבים של יעילות המשק. הגבלת השימוש בו באופן שקובע החוק החדש, תפגע ביעילות המשקית, הרבה מעבר למוצדק או לנדרש. חסימת מידע פומבי בפני משתמשים לגיטימיים, תגדיל את רמת הסיכון שעסקים חשופים לו, ובהתאמה תביא לעליית מחירים מיותרת.

מוצע כי בנק ישראל, שנקבע כגוף הממונה על מאגר נתוני האשראי החדש, יבחן דרכים שיאפשרו קבלת מידע פומבי וחשוב זה, ללא מגבלות מוגזמות, שאינן קיימות בחוק המוחלף, ושאינן מקדמות את תכליתו של החוק החדש.

■ הכותב שותף במשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988