טיול | מחוץ למסלול המקובל: סוד הקסם של שפרעם

בשפרעם נחבאים לא מעט אתרים מיוחדים, בהם מבצר, מסגד, כנסייה ובית כנסת והיסטוריה של קיום משותף בין הדתות

שפרעם אינה נמצאת במסלול תיירות כזה או אחר וזה בדיוק סוד קסמה. תושביה אינם מורגלים בזרם של תיירים, אבל בסמטאותיה הצרות נחבאים לא מעט אתרים מיוחדים שכדאי להכיר וסיפורים מרתקים על היסטוריה הפכפכה ועל קיום משותף בין איסלאם, נצרות ויהדות. וכן, יש גם מסעדות, מאפיות ובתי קפה.

במרומי שפרעם העתיקה מתנשא מבצר גדול שקמרונותיו הכבדים נראים למרחוק. שעריו מוגפים זה שנים. המבצר הוא אחת ממצודותיו של השליט הבדואי דאהר אל-עומאר, שבמאה ה-18 הדף את העות'מאנים והקים ממלכה עצמאית חזקה בחלקים גדולים מארץ ישראל. לזמן מה, בטרם עבר לעכו, שפרעם הייתה בירתו. למרבה הצער המצודה המרשימה סגורה כיום לציבור, אך מכל העברים ניתן להתרשם מממדיה.

כדי להגיע אל שולי המצודה ואל חלקה העתיק של שפרעם יש לפנות מכביש 79 למרכז שפרעם ברחוב מחמוד דרוויש. נוסעים בו עד סופו ופונים שמאלה. בכיכר השנייה פונים ימינה, במעלה רחוב בדראן משיעל, עד לרחבת חנייה מצד שמאל. מכאן הדרך לאתריה העתיקים של העיר קצרה מאוד.

מעט מצפון למצודה נמצא המסגד המלכותי של דאהר אל-עומר. כאן נהג להתפלל עם בני משפחתו, מקורביו ולוחמיו. לאחרונה המסגד שופץ והוגדל, אך כיפתו הקדומה, כמו גם המינארט (המגדל) המקורי שלו, שחוסה כיום בצלו של מינארט חדש, גבוה ממנו, שומרו. האימאם במקום שמח לנהל שיחה ולדרוש משנתו, שבה הוא מציג את האיסלאם באור אחר מאוד מהתיאורים הרווחים בתקשורת.

האימאם, המשמש גם כמואזין, הקורא לתפילה, מפליא בסלסוליו. קריאותיו לתפילה נופלות גם על אוזניהם הכרויות של פטרוס ופאולוס, שני קדושים נוצריים, שפסיפסים שלהם מעטרים את קיר הכנסייה הסמוכה, הקרויה על שמם. זו אומנם הכנסייה הגדולה ביותר בעיר, אך בהחלט לא יחידה. כ-60% מתושביה של שפרעם הם מוסלמים, אולם כ-27% מאוכלוסיית העיר היא נוצרית (כ-7% מהנוצרים החיים בישראל). כ-13% הם דרוזים.

בחצר הכנסייה מזרקת שיש אירופית, ולצידה פסלי שיש צחים של מרים ושל מלאך הכורע ברך לפניה. זו כנסייה יוונית-קתולית וככזו יש בה סממנים קתולים שונים, לצד סממנים יוונים אורתודוקסיים. הכנסייה פתוחה בימים ב'-ו' בין 14:00-09:00 (טל': 04-9865024).

הכנסייה היוונית קצת קתולית וקצת אורתודוקסית/ צילום : יותם יעקובסון
 הכנסייה היוונית קצת קתולית וקצת אורתודוקסית/ צילום : יותם יעקובסון

אם תהיתם לפשר קיומם של כנסייה ומסגד זה, לצד זה בוודאי תופתעו לגלות שהיא הוקמה על-ידי עות'מאן, בנו של דאהר אל-עומר, שנדר נדר להקים בית תפילה לתומכיו הנוצרים כשיסיים את בניית המבצר. אולי תופתעו עוד יותר לגלות שבסמוך לכנסייה ולמסגד נמצא גם בית כנסת, וזאת אף שכיום לא חי בשפרעם אף יהודי. כדי להגיע לבית הכנסת יש לצאת מהשער המזרחי של מתחם הכנסייה ולפנות שמאלה. בית הכנסת מולכם.

בית הכנסת "מחנה שכינה", שמעליו מתנוססת היום מנורה צבועה תכלת, הוקם אף הוא בימיו של דאהר אל-עומר, על שרידי בית כנסת קדום יותר. על-פי המסורת בית הכנסת הוקם במקום שבו ישבה הסנהדרין (דבר המוזכר במסכת ראש השנה). דאהר אל עומר חידש את הקהילה היהודית בטבריה ובשפרעם. הוא עמד בקשר עם הרב חיים אבולעפיה (השני), נצר למגורשי ספרד שלימים היה לרב הראשי של איזמיר, והזמינו אל ממלכתו.

בית הכנסת מחנה שכינה/ צילום : יותם יעקובסון
 בית הכנסת מחנה שכינה/ צילום : יותם יעקובסון

עד היום קיים בטבריה בית הכנסת "עץ החיים", שהוקם לכבודו, ושבעבר נודע בפארו. רבי חיים אבולעפיה הגיע אל שפרעם, שיקם את בית הכנסת וחידש את היישוב היהודי בעיר. יהודים נשארו לחיות בעיר עד שנת 1920, ועזבו בשל קשיי פרנסה. בית הכנסת הוא חלל מסויד קטן, נעול ומטופח על-ידי המשפחה שחיה מולו והופקדה להשגיח על המקום. ניתן לבקש את המפתח. בעיר נמצא גם ציון קברו של רבי יהודה בן בבא, המוכר במסורת היהודית כאחרון שהסמיך רבנים בתקופה הרומית, ושילם על כך בחייו.

מעל הכנסייה נמצא השוק העתיק. זוהי סמטה צרה, שפתחי חנויות מוגפים משני עבריה. ניתן רק לדמיין את השוק בימיו של דאהר אל עומר, עת הייתה שפרעם מרכז עסקי אזורי, על הסנדלרים, הנפחים, בית הקפה, המאפייה ומוכרי הפירות והירקות שבו. המעבר הקסום הזה משווע לשוב ולהיפתח ולהפוך לפנינה תיירותית.

בשפרעם ישנם גם שרידים ביזנטיים. המעניינים שבהם נחבאים בין בתיה הדרומיים. כדי לאתרם יש לרדת ברחוב בדראן משיעל עד הכיכר שבסופו, להעפיל ברחוב התלול מעברה האחר ולפנות שמאלה במה שנראה כדרך שמובילה לתוך חצר פרטית. מיד מאחורי הבית מסתתרת מערת קבורה חצובה בסלע. דלת האבן שלה שבורה, אך עדיין נעה על צירה! חזיתה מעוטרת באריות, ציפורים, דגים כדים שמהם צומחות גפנים ופרצופים דמויי מדוזה, שאולי מסמלים את השמש ואת הירח.

שפרעם/ צילום : יותם יעקובסון
 שפרעם/ צילום : יותם יעקובסון

סליחות בפקיעין

גם בכפר פקיעין שבגליל המערבי מקיימים החודש סיורי סליחות ליליים מומחזים וחווייתיים. לכפר מורשת היסטורית בת אלפי שנים, במהלכה חיו בהרמוניה יהודים, נוצרים, מוסלמים ודרוזים. הסיור מפגיש עם תפילות, סיפורים עתיקים ומסורות משותפות לכל הדתות. השנה יתמקד הסיור בדמותה של מרגלית זינאתי, היהודייה האחרונה שנותרה בפקיעין. 6.9, 12.9, 16.9, 19:00. לפרטים: טל' 077-9964430

www.ozrothagalil.org.il