הסללה, הדתה וחזון: הצד הפחות מוכר של מערכת החינוך

מעל 2.3 מיליון תלמידים ו-194 אלף עובדי הוראה פתחו הבוקר (א') את שנת הלימודים בבתי הספר ובגני הילדים. קרוב ל-1.8 מיליון תלמידים משתייכים לבתי הספר. הגידול במספר התלמידים בכל שנה בא לידי ביטוי במספר התלמידים שעולים לכיתה א' - 167 אלף - לעומת מספר התלמידים שעולים לכיתה י"ב ויחלו את שנתם האחרונה במערכת החינוך, 131 אלף.

 מעונות היום המפוקחים לגילאי 0-3, שנמצאים תחת אחריות משרד העבודה והרווחה, שבתו הבוקר. זאת, עקב דרישה של ארגוני מעונות היום לשפר את שכר המטפלות כדי לצמצם את התחלופה הגבוהה שלהן, וכן לשפר את התנאים במעונות. כ-90 אלף ילדים בגילאי 3-0 נשארו בביתם היום. 

בשבוע האחרון פירסמנו בגלובס סדרה של כתבות לקראת פתיחת שנת הלימודים תחת הכותרת "הצדדים הפחות מוכרים של מערכת החינוך". בעוד שבמבט ראשון הנושאים עלולים להיראות כמנותקים האחד מהשני, מבט מעמיק יותר מראה שיש בין כולם חוט מקשר: האופן שבו מערכת החינוך מכניסה את הילדים לתבניות כלליות מדי, שלא רואות את הרצונות והצרכים שלהם ושל הוריהם. יש לכך שתי סיבות עיקריות: פוליטיקה ותקציבים.

שר החינוך נפתלי בנט הודיע בהודעה לעיתונות כי הנושא השנתי שילווה את שנת הלימודים החדשה יהיה בסימן "שומרים על אחדות, שומרים על ייחודיות". לפי משרד החינוך, העיסוק בסוגיית האחדות יתקיים בשני צירים מרכזיים - אחדות בין כל מרכיבי החברה הישראלית, ועמיות יהודית וקשר עם יהודי התפוצות.

בכתבות שפרסמנו השבוע אפשר לראות כי שבנט מדבר עליה מקודמת בדרך כלל עד גבול מסויים. הקימו זרם ממלכתי-חרדי, שמאפשר לימודי ליבה תחת פיקוח ממשלתי מלא? המשרד לא מתאמץ לקדם אותו; הגדילו תקציבים לחינוך הערבי? המשרד לא מאפשר להם לשים דגש על הזהות והמעמד הייחודיים שלהם בחברה הישראלית וכמיעוט לאומי; מקימים חמישה בתי ספר מכילים, ששמים דגש על השונות של כל ילד? במקביל מקודמת רפורמה בחינוך המיוחד עם עקרונות מנוגדים. החינוך הבלתי פורמלי יכול לאחד בין השבטים ולהגיע גם לאוכלוסיות נוספות? התקציב גדל, אבל מעט מדי. החינוך המקצועי צריך לתת מקום למי שהחינוך העיוני לא מתאים לו? מחלוקת אידיאולוגית מונעת גיבוש אסטרטגיה סדורה בנושא.

לכתבות מפרויקט "הצדדים הפחות מוכרים של מערכת החינוך": 

חקיקה, פוליטיקה והפליה: מה מונע מהחינוך הממלכתי-חרדי להתרומם

חמש שנים עברו מאז הקמת הזרם הממלכתי-חרדי, שמפוקח על ידי המדינה ומשלב לימודי ליבה. מחקר חדש מגלה: למרות שמספר התלמידים הינו 5,600 בלבד, משרד החינוך והרשויות המקומיות מקשים על הקמת בתי ספר נוספים.

אתגרי החינוך הערבי: מדברים על כסף, אך איש לא עוסק בזהות

אפליה בחלוקת תקציבים, מחסור בכיתות ואלימות בבתי הספר מקשים על התלמיד הערבי להתקדם, אך אנשי חינוך בחברה הערבית מדגישים כי הבעיות העיקריות הן סוגיית הזהות ומעמד החברה הערבית במדינה. שרף חסאן, יו"ר ועדת המעקב לענייני חינוך של החברה הערבית: "ההתעלמות מהנרטיב ההיסטורי שלנו מובילה לריקנות בבתי הספר".

כך ממלאים תנועות וארגוני הנוער את החלל הריק שמותירה מערכת החינוך

מערכת החינוך שמה יותר דגש על ציונים והישגים ופחות על ערכים ובניית גשר בין השבטים השונים בחברה הישראלית - לחלל הריק הזה נכנסים תנועות וארגוני הנוער. התקציבים אמנם צמחו ומספר החניכים גדל, אך עוד רחוקה הדרך עד שהחינוך הבלתי פורמלי יקבל את המקום הראוי לו. 

חוזרים ללימודים: בתי הספר שבהם הנורמה היא להיות שונה

בשבוע הבא ייפתחו שעריהם של חמישה בתי ספר יסודיים "מכילים" שיתבססו על תפיסה חינוכית חדשנית - שילוב תלמידים בעלי מוגבלויות בכיתות רגילות, תוך הבנה שכל ילד הוא שונה ובעל צרכים משלו. עם 27 תלמידים בכיתה, טיפולים רפואיים וחיבור בין ילדים מרקע שונה, משרד החינוך מנסה להתאים את עצמו למאה ה-21.

חינוך מקצועי בישראל: מערכת מפוצלת וויכוח אידיאולוגי

בישראל יש שתי מסגרות לחינוך מקצועי לבני נוער, אחת שמופעלת על ידי משרד העבודה ושנייה שפועלת תחת משרד החינוך. מתחת לפני השטח ממשיכה לבעבע מחלוקת בין המשרדים על הדרך האידאלית לטיפול בבני הנוער שבוחרים ללמוד מקצוע - האם צריך לשלוח אותם לעבוד בשכר בזמן הלימודים ומה החשיבות של תעודת בגרות. בתוך המצב הסבוך הזה אפשר לקבוע דבר אחד: למדינה אין אסטרטגיה בנושא.