הנקראות ביותר

האם לוח הטיסות בנתב"ג צריך לכלול גם כיתוב בערבית?

עמותת "סיכוי", המקדמת דו-קיום בין יהודים לערבים, יוצאת בקמפיין תחת הכותרת "הגיע הזמן ששדה התעופה ידבר גם בערבית" ● טוענת כי בנתב"ג יש הדרה של השפה הערבית, לאור העובדה שהשפה הערבית לא נשמעת בהודעות הכריזה לנוסעים, ולא ניתן שירות בערבית ע"י נציגים בעמדות המודיעין

לוח טיסות בנתב"ג / צילום: אמיר דן
לוח טיסות בנתב"ג / צילום: אמיר דן

האם לוח הטיסות בנמל התעופה בן-גוריון צריך לכלול גם כיתוב בשפה הערבית, בנוסף לכיתוב באנגלית ובעברית?

כ-20% מתושבי המדינה הם אזרחים ערבים, כאשר רבים מהם לא דוברים את השפה העברית. בישראל, בשונה ממדינות רבות בעולם, יש 3 שפות בהן אמורים להיות מוצגים פרסומים על-ידי המדינה בשילוט במרחב הציבורי: עברית, ערבית ואנגלית, אלא שלפי עמותת "סיכוי" המקדמת דו-קיום בין יהודים לערבים, ככל שמדובר בשטחי נמל התעופה, קיימת הדרת השפה הערבית, לאור העובדה שהשפה הערבית לא נשמעת בהודעות הכריזה לנוסעים, ולא ניתן שירות בערבית על-ידי נציגים בעמדות המודיעין. טענת העמותה היא גם שהשפה הערבית לא מופיעה בשילוט באופן גורף, לרבות בלוח הטיסות וההמראות. 

כעת יוצאת העמותה בקמפיין "הגיע הזמן ששדה התעופה ידבר גם בערבית!". הקמפיין מגובה בסרטון אנימציה ציני למדי שמבקש להמחיש את המצב. בסרטון, שחלקו מדובב על-ידי גיל חובב (ששימש כקריין להודעות הכריזה בשטחי נמל התעופה בשנים האחרונות), נראים נוסעים סב ונכדתו ששואלת קושיות באשר להעדר השפה הערבית, כולל בכריזה הקוראת לנוסעים לסור לטיסה. עקיצה נשלחת גם לבדיקות הביטחוניות שעוברים הנוסעים הערביים באותו סרטון, כשהילדה שואלת: "למה פותחים דווקא את התיק של אבא?". בעמותה, אגב, טוענים כי בשעתו גיל חובב הקליט הודעות כריזה גם בערבית, אולם לא נעשה בהם שימוש. 

בעמותת "סיכוי" מציינים כי "במסגרת פרויקט 'נוכחות השפה הערבית בתחבורה הציבורית בישראל' ביקשנו לבדוק את מידת נוכחותה של השפה הערבית - שפת אמם של כ-20% מאזרחי המדינה - בנמל התעופה בן-גוריון, שמהווה את שער הכניסה הראשי למדינת ישראל, דרכו עוברים מדי יום אלפי אזרחים, לרבות אזרחי המדינה הערבים".

לפיכך יצאו נציגי העמותה לנתב"ג בכדי למפות את נוכחות השפה הערבית בנמל התעופה. ממצאי בדיקה העמותה הם שרוב השילוט הקבוע בנמל התעופה הוא בעברית ובאנגלית בלבד - לרבות שילוטי אזהרה, איסור כניסה, מודיעין נקודת מפגש לנוסעים נעזרים ועוד. בעניין זה יצוין כי שלטים רבים אכן כוללים את הכיתוב בשפה הערבית, לרבות שלטי הכוונה לתנועה בשטחי נתב"ג, שלטי הכוונה לעמדות רשות האוכלוסין, הרמאות נחיתות וכדומה.

עוד טוענת העמותה כי השילוט האלקטרוני בשדה התעופה הוא בשפה העברית והאנגלית בלבד - לרבות לוחות ההמראות והנחיתות שמפוזרות בכל השדה; וכי הכריזה בשדה התעופה היא בשפות העברית והאנגלית בלבד.

"אנו מאמינים כי נוכחות השפה הערבית במרחבים ציבוריים משותפים - לרבות נמל התעופה בן-גוריון - מעבירה מסר של קבלה לאזרחים הערבים בישראל ומצמצמת את תחושת הניכור במרחב המשותף. לעומת זאת, נפקדותה של השפה הערבית מהמרחב הציבורי עשויה ליצור אווירה לא מזמינה ואף מדירה במרחב הציבורי המשותף. בנוסף לכן, חשוב שכל המידע המוצג בנמל התעופה יכלול תרגום לשפה הערבית, על-מנת להנגישו לאזרחים הערבים ששפת אמם היא השפה הערבית, ושזכותם לקבל מידע ושירות בשפה שלהם, במיוחד שקיימות קבוצות בחברה הערבית שאינן שולטות בשפה הערבית כגון נוער ילדים וקשישים" .

מרשות שדות התעופה נמסר בתגובה: "רשות שדות התעופה שיפרה ומשפרת את שילוב השפה הערבית במתקני הרשות ובכלל זה בשדה החדש רמון שבתמנע. אתר האינטרנט של רשות שדות התעופה מונגש בשפה הערבית. מספר העובדים השולט בשפה הערבית הוא מהגבוהים במגזר הציבורי. בזרוע החדשה בנתב"ג הוקם בית תפילה למוסלמים, ובמסגרת השיפוצים בזרועות ובטרמינל החדש שיוקם, ישופר ויוסף שילוט נוסף בשפה הערבית. נמל התעופה בן-גוריון משרת למעלה מ-23 מיליון נוסעים ועומד בסטנדרטים בינלאומיים של טיפולוגיה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות