בנקים ללא גרעין שליטה: לא טוב ולא רע, שלב טבעי באבולוציה

בשקלול התמונה הכללית, נראה כי הוויתור על מנגנון של בעל שליטה עם כיסים עמוקים טומן סיכון מוגבל - ואולם טוב תעשה מדינת ישראל אם תנצל את האבולוציה בבעלות על הבנקים ותקדם במרץ חוק ביטוח פיקדונות • פרשנות

1.

שרי אריסון המחזיקה ב-20% ממניות בנק הפועלים קיבלה את אישור הבנק המרכזי למכור את גרעין השליטה של הבנק בבורסת תל-אביב בשנים הקרובות. בנק פועלים יצטרף לבנק לאומי, בנק דיסקונט ובנק דקסיה ויתנהל ללא גרעין שליטה. 

מנית הפועלים  נסחרת על פי שווי שוק המגלם מכפיל הון של 1, נמוך במעט מן הממוצע של חמשת הבנקים הגדולים העומד על 1.01, ומבין חמשת הבנקים הגדולים גבוה רק מזה של בנק דיסקונט הנסחר על פי מכפיל הון של 0.91.

המחלוקת המשפטית של בנק הפועלים בארה"ב, אשר קיבלה לאחרונה תפנית מאיימת נוכח הצעת הפשרה האסטרונומית במחלוקת מקבילה של בנק המזרחי שהוערכה בחסר, מעיבה על ביצועי המניה ואולי הרתיעה משקיעים מצפון אמריקה שבחנו את רכישת המניות. הניסיון במקרה מקביל של בנק לאומי מלמד כי עם הסרת העננות המשפטית, האטרקטיביות של ההשקעה בבנק גדלה מהותית.

תוכנית המכירה קיבלה אמנם חלון זמן ארוך של 5 שנים, ואופציה להארכה נוספת של שנתיים, נוכח גודל ההחזקה של אריסון העומדת על כ-7 מיליארד שקל. ואולם, בתנאי השוק הנוכחיים בבורסת תל-אביב בה מניות בנקים מקומיים הם סחורה לוהטת - לא צריכה להיות בעיה גדולה לאריסון לקצר מהותית את חלון הזמנים הנדרש למכירה, עם התבהרות התמונה המשפטית בארה"ב.

2. 

המערכת הבנקאית בישראל צועדת בהתמדה לעולם בלי גרעיני שליטה, שבו הציבור באופן ישיר ובאמצעות הגופים המוסדיים המנהלים את כספיו ישלוט בבנקים. למרות הנטייה התקשורתית לתאר את בעלי השליטה בבנקים כרעים האולטימטיביים, נוכח שגיאות בהתנהלות שנעשו במהלך השנים, אזי בעשורים האחרונים הייתה לבעלי השליטה בבנקים חלק נכבד בשיפור חוסנה של המערכת הבנקאית המקומית ועמידתה בזעזועים גלובליים גדולים. המעבר ההדרגתי לעולם בלי גרעיני שליטה במערכת הבנקאית הוא אבולוציה מתבקשת ולא החלפת רע בטוב.

ההתנגדות המרכזית שליוותה משך שנים את המהלך לפיזור גרעיני השליטה היה הצורך בבעל מאה בעל כיסים עמוקים, אשר ביום משבר פיננסי יוכל להכניס יד לכיסו העמוקה וימנע את קריסת הבנק או הלאמתו.

שיפור הלימות ההון של הבנקים בשנים האחרונות נוכח רגולציה בנקאית מתקדמת, לצד הנפקת מכשירי הון היברידים של הבנקים המהווים חגורת הגנה נוספת למערכת, מקטינים במידה רבה את הפגיעות הפיננסית של הבנקים הגדולים בישראל ומאפשרת לוותר על חגורת ההגנה הפיננסית של בעלי השליטה.

הגמשת מגבלת האחזקה של גופים מוסדיים במניות בנקים מקומיים באמצע 2016, פתרה כשל שוק גדול במסגרתו הוגבלו המוסדיים ברכישת מניות בנקים.

ניתוח של בנק ישראל את הרגולציה הנהוגה בעולם, העלה שברוב המדינות המפותחות שיעור ההחזקה שמחייב קבלת היתר רגולטורי לאחזקת מניות בבנק הוא 10% (לדוגמה בבריטניה, ארה"ב, קנדה, צרפת, בלגיה, שוויץ ועוד) ובחלק מהמדינות אף 15% (באוסטריה, הולנד, דנמרק, גרמניה ועוד).

נוכח סיום עידן גרעיני השליטה במערכת הבנקאית המקומית, ראוי ואף מתבקש להגמיש אף יותר את מגבלת המקסימום של אחזקת הגופים המוסדיים במניות הבנקים ולהתאים אותה לממוצעים הגלובליים.

פיזור גרעין השליטה בשוק ההון מעלה חשש של שלטון מנהלים בבנקים בהעדר בעל שליטה דומיננטי, ולפיכך האתגר של המוסדיים הנכנסים בנעלי בעלי השליטה הוא לקבע מממשל תאגידי ללא רבב אשר יבטיח את האינטרסים של המשקיעים מן הציבור. בבנק הפועלים יש הנהלה איכותית ותשתית אנושית וטכנולוגית טובה, כך שמציאת האיזונים החדשים בין בעלי המניות להנהלה תאפשר לבנק למצות את הפוטנציאל הגדול הקיים בו.

כך שבשקלול התמונה הכללית, נראה כי הוויתור על מנגנון של בעל שליטה עם כיסים עמוקים טומן סיכון מוגבל - ואולם טוב תעשה מדינת ישראל אם תנצל את האבולוציה בבעלות על הבנקים ותקדם במרץ חוק ביטוח פיקדונות. השמש הכלכלית אמנם זורחת היום, ואולם בכלכלה ישנם גם ימים אחרים, וביטוח פיקדונות ממשלתי יקטין את פגיעות המערכת במצבי קיצון. 

■ הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988