מה הפוליטיקאים מוכנים לעשות בשביל העסקים הקטנים

גלי המחאה החברתית הצליחו להכניס גם את העסקים הקטנים והבינוניים לשיח הציבורי • שלי יחימוביץ’ ויאיר לפיד היו הראשונים שהכניסו אותם לאג’נדה, וכחלון הגיע מיד אחריהם • מרדף אחר קולות או זיהוי של כשל אמיתי בכלכלה הישראלית? כך או כך, הנושא לא מעורר דיון עמוק במיוחד • האתגרים של עסקים קטנים ובינוניים | פרויקט מיוחד 

בסוף העשור הקודם החלו מדינות אירופה להניף את דגל הצמיחה של עסקים קטנים ובינוניים כאג’נדה חברתית-כלכלית מרכזית. במערכות בחירות בדמוקרטיות מערביות, הנושא הזה עשוי לתפוס חלק גדול בדיון הציבורי ובעימותים בין המתמודדים. בישראל, שבמשך שנים הפוקוס של הפוליטיקאים היה על הביטחון ויחסי ישראל עם שכנותיה, נטו להתעלם מהנושא. כמעט שלא היה לו זכר בקמפיינים ובהבטחות שפוזרו לציבור. בשנים האחרונות ממש, משהו התחיל להשתנות.

ב-2012 הציפו לראשונה שני פוליטיקאים את נושא העסקים הקטנים והבינוניים במצעי המפלגות: שלי יחימוביץ’, שכבר הייתה אז פרלמנטרית מנוסה עם אג’נדה סוציאל-דמוקרטית, ויאיר לפיד, מצטרף חדש לזירה שגלש על גלי המחאה החברתית של קיץ 2011 לעבר 19 מנדטים.

יחימוביץ’, שנבחרה לראשות מפלגת העבודה ב-2011, התיישבה לכתוב, כבר במהלך 2012, עוד לפני שנקבע מועד הבחירות לינואר 2013, את המצע המפורט ביותר של מפלגת העבודה. היא קיבלה החלטה אסטרטגית להוביל סדר יום כלכלי-חברתי ולא להישאב לסדר היום הביטחוני. המצע שהכינה כלל גם פרק שלם הנוגע לצמיחת העסקים הקטנים והבינוניים.

ניסיון להציב סדר חברתי-כלכלי

באפריל 2012, כ-10 חודשים לפני הבחירות, קיימה יחימוביץ’ כנס פוליטי ראשון מסוגו. לאולם כנסים בחולון, היא הזמינה כ-1,200 חברי מפלגה וחילקה אותם לשולחנות עגולים, לפי נושאים. כמה מהם עסקו גם במדיניות הנחוצה למפלגה בנושא קידום עסקים קטנים ובינוניים. לפני הכינוס הוכן מראש אתר אינטרנט, שגם הוא חולק לפי נושאים, ובו יכלו חברי המפלגה מכל הארץ להעלות ניירות עמדה והצעות לדיון. הם נידונו בכנס, ועל בסיסם נכתב בסופו של דבר הפרק הרלוונטי.

"החקיקה במדינת ישראל, שהושתתה על הכרה בערך העבודה, התמקדה בהגנה על העובד השכיר בלבד, תוך שהיא מתעלמת מכך שהעובד העצמאי - שבחר בסיכוי אך גם בסיכון הכרוכים בהיותו בלתי תלוי במעסיק - זקוק אף הוא לרשת הגנה סוציאלית", נכתב לבסוף במצע. "מפלגת העבודה תקדם חקיקה אשר תביא לידי ביטוי את הערך הגבוה אותו היא מייחסת לעבודה העצמאית".

בין השאר הציעה יחימוביץ’ לחוקק את חוק העסקים הבינוניים והקטנים שייתן מענה למכלול סוגיות, לתקן את חוק הביטוח הלאומי כך שיכלול את העובדים העצמאים בענף דמי האבטלה (דבר שהוכנס לחקיקה בישראל בסופו של דבר בכנסת ה-20, בהובלת משה כחלון). עוד הציעה יחימוביץ’ להשוות תנאים בין שכיר לעצמאי על ידי תיקון פקודת מס הכנסה, לחוקק את "חוק המשתתף החופשי" להסדרת הטיפול בעובד העצמאי שתלוי כלכלית, לייעד 25% מהמכרזים הממשלתיים לחברות קטנות ובינוניות ולטפל לעומק בקרנות הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים ובסוגיית האשראי הבנקאי.

עופר קורנפלד, דוקטור בכלכלה ומומחה לאי-שוויון, ולשעבר ראש המטה של יחימוביץ’, אומר שהמחשבה לטפל בנושא העסקים הבינוניים והקטנים במצע הייתה כולה של יחימוביץ’. "יש לה משנה סוציאל-דמוקרטית סדורה והיא רצתה להציף את הנושא ולשים אותו, יחד עם עקרונות סוציאל-דמוקרטיים נוספים, בראש סדר היום בציבוריות הישראלית. הטיפול בנושא הזה באמצעות הקרנות הממשלתיות היה לא מספק. היא הפעילה צוות מתנדבים, שגם הרים את האתר המיוחד של השולחנות העגולים והתייעצה עם אנשים בעולם העסקי. ליחימוביץ’ ולי הייתה עמדה שעלינו להגן גם על בעלי עסקים עצמאים. לא היה אז דבר בחוק עבורם".

שורה של חוקים למען עסקים עצמאיים ותוכנית "נטו עסקים" הגיעו דווקא עכשיו, תחת ממשלת נתניהו הנוכחית. נזכיר שהבחירות האחרונות שבהן הציג הליכוד מצע כלשהו היו ב־2009 והנושא לא מוזכר בו כלל.

"אכן, אבל לא בטוח עד כמה הרפורמה מקיפה. הצעותיה של יחימוביץ’ היו רחבות בהרבה, והיא תכננה לטפל באופן עמוק בתחום הפרילאנסרים ובהיבטים נוספים של מימון לעסקים קטנים ובינוניים".
הקמפיין שלה והניסיון להביא לקדמת הבמה נושאים חברתיים־כלכליים, ובתוכם העסקים הקטנים והבינוניים, לא עבדו.

"ניסינו להציב סדר יום כלכלי-חברתי אבל הבוחר בישראל לא רצה בזה. ברגע שציפי לבני הודיעה שהיא מתמודדת ושהיא מציבה בראש את סדר היום המדיני, רבים בשמאל שיכלו להיות עם יחימוביץ’ עברו ללבני".

15 עמודים של הצעות

מפלגת יש עתיד של יאיר לפיד, שהפציעה בחיינו אחרי המחאה החברתית הגדולה, חרתה על דגלה את הדאגה למעמד הביניים שנושא בעיקר נטל המס. נושא הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים הופיע במצע המפלגה מיד עם הקמתה, ב-2013.

לדברי גורמים במפלגה, לפיד היה זה שהחליט שהנושא דורש יחס מיוחד ואפילו הגדיר אותו נושא דגל. חברי הצוות המקצועי שוחחו עם עמותות בתחום עידוד עסקים ועם גורמים במשרד הכלכלה והם שכתבו את הפרק הזה במצע. התפיסה הייתה שהמדינה צריכה להקל על המגזר הזה מאחר שהם בין הגורמים המניעים את הכלכלה. לדברי גורמים במפלגה, הנושא גם עלה מהשטח, בחוגי בית ואצל אנשי מעמד הביניים.

ביש עתיד מחזיקים היום מטה לעסקים קטנים, שבראשו עומד רו"ח ולדימיר בליאק, והוא מפעיל גם מטות אזוריים ורוחביים, כגון מטה קידום נשים בעסקים ואחרים.

בבחירות 2015, המצע של יש עתיד דיבר על הכפלת ההלוואות בערבות המדינה לעסקים קטנים, עידוד השקעות בחברות צעירות על ידי מתן הטבות מס למעסיקים, ביטול חישוב המס המאוחד לזוגות נשואים העובדים באותו עסק (דבר שיש עתיד גם הצליחה להעביר בקדנציה הקצרה), והרחבת ההשתתפות במכרזים ממשלתיים. היו גם הצעות נוספות, כמו הקמת קרנות השקעה ממשלתיות לעסקים בינוניים, מתן אשראי מדינתי ישיר שלא דרך המערכת הבנקאית, הגדלת ערבויות ליצואנים, וקיצור זמני והליכי רישום ופתיחת עסק (נושא שעבר חקיקה מלאה בכנס הקיץ האחרון). הפרק של העסקים הקטנים והבינוניים במצע יש עתיד ארוך ומפורט וממלא כ-15 עמודים.

חלק מההצעות האלה הופיעו גם במצע של כולנו, שהצטרפה לזירה הפוליטית ב-2015. בין השאר הציע ראש המפלגה, משה כחלון, לשפר את מוסר התשלומים ולהגביל את זמן התשלום של גופים ציבוריים ורשויות מקומיות לספקים לשוטף פלוס 30.

כמו קודמיו, הציע כחלון להרחיב באופן משמעותי את ערבויות המדינה למימון עסקים קטנים ובינוניים, למימון יצואנים, ולהוריד חסמים לקבלת אשראי בנקאי. במצע של כולנו מדברים על עידוד עסקים קטנים להשתתף במכרזים ממשלתיים, על הקלות בתנאי הסף למכרזי רכש ממשלתי, לייעל את מערכת הגשת המכרזים ועוד.

כחלון, בניגוד ליחימוביץ’ ולפיד, הלך צעד נוסף מעבר למצע. הוא וידא שנושא העסקים הקטנים והבינוניים יוצב כתנאי בהסכם הקואילציוני עם הליכוד. לראשונה, ניתן היה למצוא התחייבות של הליכוד לעודד את העסקים הקטנים והבינוניים מקרב יצרני המזון באמצעות הלוואות, השקעות וייעול מתן האישורים. סעיף נפרד בהסכם קבע כי "הממשלה תפעל לעידוד עסקים קטנים ובינוניים, בין היתר על ידי מתן הלוואות בערבות מדינה, ייעוץ ומימון לעסקים".

בינתיים, הפכה הדאגה לעסקים האלה פריט חובה בדרך של המפלגות אל לב הבחור, אבל הוא עדיין לא נושא שמניע ויכוח פוליטי עמוק. בסופו של דבר, איזה פוליטיקאי באמת יתנגד, יתעמת ויכחיש את הצורך בשיפור התנאים של העסקים הקטנים והבינוניים?