הנקראות ביותר

ה-OECD: הכיתות בישראל צפופות, הסטודנטים מקבלים פחות

דו"ח חדש של ארגון ה-OECD: ההשקעה על החינוך בישראל ביחס לתוצר - גבוהה מהממוצע ● למורה בישראל לוקח עשר שנים יותר להגיע לשכר המקסימלי ● התלמידים לומדים יותר ימים מהממוצע בארגון

 

 

תלמידי תיכון / צילום: Shutterstock
תלמידי תיכון / צילום: Shutterstock

דו"ח חדש של ה-OECD שעוסק במערכות החינוך במדינות הארגון פורסם היום ונותן תזכורת נוספת על הבעיות והאתגרים של מערכת החינוך הישראלית. בעיקר בולט גידול תקציבי מובהק בעשור האחרון, שכידוע לא בהכרח בא לידי ביטוי בתוצאות משופרות של תלמידי ישראל. הגידול נותב בעיקר להגדלת שכרם של המורים, אך בישראל עדיין לומדים יותר ימים בשנה, מספר התלמידים גבוה, וההשקעה במערכת ההשכלה נמוכה.

עם זאת, חייבים לציין כי ביחס לתוצר - ההשקעה התקציבית על כלל מערכת החינוך גדלה בשנים האחרונות, והיא גבוהה מממוצע ה-OECD. בשנת 2015 עמדה ההשקעה הכוללת על 6% מהתוצר, לעומת 5% בממוצע ב-OECD. ההשקעה בבתי הספר היסודיים היתה המשמעותית ביותר ועמדה על 2.1%, לעומת 1.5% ב-OECD.

כמה נקודות חשובות נוספות שעולות מהדו"ח:

1. ההשקעה בגיל הרך עדיין נמוכה

מערכת החינוך לגיל הרך של ישראל מפוצלת - בגילאי 0-3 נמצאים חלק מהפעוטות תחת אחריות משרד העבודה ורוב הילדים עדיין נמצאות במסגרות פרטיות; בגילאי 3-6 עוברת האחריות למשרד החינוך. לאחר המחאה החברתית, המליצה ועדת טרכטנברג לספק חינוך חינם כבר החל מגילאי 3-4, דבר שהוביל לכך שישראל מובילה בגידול בהשקעה בגילאים האלו. כך, מספר הגננות גדל ב-53% בין השנים 2005 ל-2016, והשכר שלהן גבוה ב-15% מזה של מורות בבתי ספר יסודיים. ב-OECD ציינו כי שיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה בישראל עלה, בכל רמות ההשכלה שלהן. זאת, בניגוד למגמה בארגון.

עם זאת, הבעיה בישראל נובעת מההשקעה בפעוטות בגילאי 0-3 (לא כולל 3), שרק כרבע מהילדים נמצאים במסגרות מסובסדות (ברמה של 50%). שנת הלימודים החלה בשבוע שעבר בשביתה בת יום אחד של חלק מהארגונים שמפעילים את מעונות היום. בארגונים טוענים כי ההשקעה נמוכה מדי, פוגעת בילדים וגורמת לתחלופה רבה של מטפלות. במשרד האוצר הסכימו לתת מענקי חגים למטפלות ולהקים ועדה שתבחן את הנושא. לפי ה-OECD, ההשקעה של ישראל נמוכה ועומדת על 2,700 דולר בלבד, לעומת כ-19.5 אלף בפינלנד, 15.5 אלף בניו זילנד וכ-7,000 בהונגריה.

2. הרבה ימי חופשה? התלמידים לומדים יותר ימים

חופשת ראש השנה והחופשות הצפויות בשבועות הקרובים בשל חגי תשרי גרמו לכך שההורים צריכים להעסיק את הילדים שלהם במשך ימים ארוכים ולאורך זמן, זמן קצר לאחר תחילת שנת הלימודים. ואולם הדו"ח של ה-OECD מזכיר לנו שבעצם מספר ימי הלימוד במערכת החינוך הישראלית הוא הגבוה ביותר מבין כל המדינות בארגון - 209 ימים, לעומת 201 ביפן, 188 בפינלנד, ו-162 בצרפת. הממוצע בקרב מדינות הארגון הוא 183 ימים.

כך, גם מספר שעות הלימוד של תלמידים ישראלים גבוה יותר. בבתי הספר היסודיים לומדים התלמידים הישראלים 5,755 שעות בסך הכל, נמוך מצ'ילה, דנמרק ואוסטרליה, אבל גבוה משאר מדינות הארגון. בנורווגיה, למשל, לומדים 5,272 שעות ובפינלנד 3,905 שעות בלבד. הממוצע בארגון עומד על 4,620 שעות.

הדו"ח של ה-OECD כולל גם פילוח של תחומי הלימוד בבתי הספר היסודיים, ממנו עולה כי בישראל מוקדש 22% מהזמן ללימודי קריאה, לעומת 25% בממוצע בארגון. 18% מהזמן מוקצה ללימודי מתמטיקה, לעומת 17% בארגון. לימודי דת וערכים מקבלים 14% מהזמן של התלמידים, לעומת 7% במדינות הארגון.

3. למורה בחט"ב לוקח 36 שנים להגיע לשכר המקסימלי

מספר התלמידים הממוצע בכיתה בבתי הספר היסודיים בישראל עומד על 27 תלמידים, לעומת 21 בממוצע ב-OECD. בחטיבת הביניים לומדים בישראל 29 תלמידים בממוצע בכיתה, בהשוואה ל-23 ב-OECD. מספר התלמידים למורה בישראל עומד על לבין 12 ל-15, בדומה ל-OECD, כך שנשאלת השאלה האם ניתן לנצל אותם באופן אפקטיבי יותר.

הרפורמות במערכת החינוך ובמודל התגמול של המורים שהונהגו מתחילת שנות ה-2000 הובילו לגידול של 15%-20% בשעות העבודה של המורים. למרות זאת, מלבד בבתי הספר היסודיים, מספר שעות העבודה של המורים עדיין נמוך יותר מהממוצע בארגון. בישראל יש לוותק משקל גדול, אולי גדול מדי, בשכר המורים. ועדיין, ב-OECD מציינים כי למורה בחטיבת ביניים בישראל לוקח 36 שנים להגיע לשכר המקסימלי אליו הוא יכול להגיע, לעומת 26 שנים בממוצע בארגון. שכר המורים גדל בעקבות הרפורמות - בין שנת 2000 ל-2017 גדל שכר מורים ביסודי ב-33%, שכר מורים בחטיבת ביניים ב-45% ושכר מורים בתיכון ב-34% - ועדיין, הוא יותר נמוך מהממוצע בארגון. למרות זאת, השכר של מורים בישראל עומד על בין 81% ל-95% מהשכר הממוצע של בעלי השכלה דומה, ואילו של מנהלים גבוה ב-60% מבעלי השכלה דומה.

4. השכלה גבוהה: ההשקעה בסטודנטים ירדה

ב-OECD הצביעו על כמה מגמות ונתונים מעניינים הקשורים למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, לתקציב שלה וליכולת שלה לתרום למוביליות חברתית. מספר הסטודנטים עלה בין 2010 ל-2015 ב-22%, אך התקציב של המערכת עלה ב-13% בלבד, כלומר התקציב לכל סטודנט רשם ירידה של 7%. באותן שנים נרשמה עלייה של 12% בממוצע במדינות ה-OECD.

ל-51% מבני גילאים 25-64 יש השכלה גבוהה (בדומה ליפן, הכי גבוה בארגון), ובקרב גילאי 25-34 שיעורם יורד ל-48%, אך עדיין גבוה מהממוצע ב-OECD (44%). בעשור האחרון נרשמה מגמה מעניינת - גדלו הפערים בין ההשכלה האקדמית של נשים לזאת של הגברים. ב-2017 58% מהנשים בגילאי 25-34 היו בעלי תואר אקדמי, לעומת 38% מהגברים. ב-2007 הפער עמד על 13%, והוא צמח כאמור ל-20%.

כדי לבדוק אפשרות למוביליות חברתית, בחנו ב-OECD את השיעור מהאוכלוסיה של צעירים בגילאי 18-24, שההורים שלהם הם בלי תואר אקדמי. בסך הכל, שיעורם מכלל אוכלוסיית הגיל עומד על 56% ובקרב הסטודנטים החדשים - 39%. כלומר מתקיים כאן קשר בין הורים נעדרי השכלה גבוהה לילדיהם, דבר שמשפיע גם על השכר שלהם. עם זאת, יכול להיות שסטודנטים מרמה סוציו-אקונומית נמוכה יותר מתחילים ללמוד בגילאים מעט יותר מאוחרים. לפי ה-OECD, בעל תואר בישראל נהנה משכר גבוה יותר בשיעור של 59%, לעומת 54% בממוצע בארגון.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "הדוח מוכיח באופן מובהק שמדינת ישראל הציבה את חינוך דור העתיד בראש סדר העדיפויות הלאומי, עם השקעה חסרת תקדים בחינוך וקידום נושאים שבמשך שנים נותרו מאחור. כך למשל, הועלה שכר המורה המתחיל בצורה משמעותית, צומצם מספר התלמידים בכיתה (רפורמה שצפויה להתרחב בשנים הקרובות) והוכפל מספר התלמידים ב-5 יחידות מתמטיקה בשנים האחרונות .

" הדוח מציין באופן ברור כי ההשקעה הציבורית (היקף המשאבים המושקעים ע"י המדינה) בחינוך בישראל גדולה פי 4.6 מההשקעה הפרטית. גם הגידול בשכר המורים תפס את המקום הראשון בשיעור העלייה מבין כלל המדינות החברות בארגון: ביסודי חל גידול של 42% לעומת 9% בממוצע ב-OECD, בחטיבות הביניים חל גידול של 41% לעומת 5% בממוצע ה -OECD, ובחטיבה העליונה חל גידול של 31% לעומת 2% בממוצע ב -OECD.

"הדוח מצביע על שורה של מדדים חיוביים, בהם העובדה ששיעור האזרחים המשכילים בישראל הוא מבין הגבוהים בעולם, וכן היותם מורי ישראל צעירים יותר, דבר המצביע על טיפוח ההון האנושי במערכת, וכן נוכחים יותר בבית הספר. בנוסף, התלמידים בישראל לומדים יותר מדעים, מתמטיקה וקריאה . בד בבד, הדוח מצביע גם על תחומים בהם עדיין דרוש שיפור, דבר טבעי במערכת גדולה ורוויית אתגרים כמערכת החינוך בישראל . יצוין, כי בהקשר הפערים, הדוח אינו לוקח בחשבון את רפורמת צמצום מספר התלמידים בכיתה שהיום מוחלת עד כיתות ד', וכן אינו מתייחס להסכם השכר החדש שנחתם עם מורי החטיבה העליונה, שקבע כי שכרו של מורה מתחיל יעמוד על כ-8,000 שקל".

"משרד החינוך ימשיך להשקיע משאבים וחשיבה ללא לאות על מנת להבטיח את המשך המגמות החיוביות שעליהן מצביע הדו״ח, לצד שיפור התחומים בהם יש עדיין לצמוח, למען מטרת על אחת ויחידה: חינוך ילדי ישראל". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות