ארה"ב | בלעדי

ארה"ב לפלסטינים: חזרו למו"מ וקבלו 5 מיליארד ד'

לפי המידע שהגיע לידי "גלובס" טראמפ אישר את המתווה וגם את הסכום • בחודש האחרון קיצץ ממשל טראמפ למעלה מחצי מיליארד דולר מכספי הסיוע שהיה אמור להעביר לפלסטינים וסגר את משרדי אש"ף בוושינגטון • גורמים מדיניים בוושינגטון ובירושלים אישרו את הפרטים

טראמפ ואבו מאזן/ צילום: רויטרס Kevin Lamarque
טראמפ ואבו מאזן/ צילום: רויטרס Kevin Lamarque

5 מיליארד דולר, זהו הסכום שמציעה ארה"ב לרשות הפלסטינית תמורת חזרה לשולחן המו"מ עם ישראל לשם פתרון הסכסוך - כך לפי מידע שהגיע ל"גלובס" מידי גורמים אמריקניים.

לפי המידע שהגיע ל"גלובס" מפי מקורות דיפלומטיים אמריקניים, הצליחו הפקידים במחלקת המדינה העוסקים בסוגיה הפלסטינית לשכנע את טראמפ באמצעות שני שליחיו לאזור,ג'ארד קושנר וג'ייסון גרינבלט, לתת לפלסטינים מוצא מהתסבוכת, אור בקצה המנהרה. לפי הדיפלומטים, טראמפ אישר את הקונספט, וגם את היקף התקציב - 5 מיליארד דולר מטעם הממשל וסכום דומה מהאיחוד האירופי ומדינות המפרץ.

הסכום הזה לא נקבע שרירותית. הוא מבוסס על תוכניות שיקום ופיתוח כלכלי של הרשות הפלסטינית כולל רצועת עזה, תוכניות שנדונו בפורומים בינלאומיים שונים ואשר לישראל יותר מיד ורגל בהכנתן.

בחודש האחרון קיצצה וושינגטון לפלסטינים יותר מחצי מיליארד דולר - 200 מיליון בסיוע החוץ, עוד קרוב ל-300 מיליון בתקצוב אונר"א ועוד כמה עשרות מיליוני דולרים בסיוע לבתי חולים פלסטיניים במזרח ירושלים. סדרת הקיצוצים, שלצדה גם סגירת משרדי אש"ף בוושינגטון, הכתה בהלם את הפלסטינים. גם בעבר היו איומי קיצוץ אמריקניים, אבל הם מעולם לא הבשילו לכלל מעשה. לצד סדרת הגינויים והקריאות לסיוע מהעולם הערבי ובכלל, הפלסטינים מחפשים כעת בקדחתנות מקורות מימון לבור התקציבי שנפער אצלם, מתוך ידיעה שהקיצוצים יימשכו כי כך הזהירו אותם אנשי מחלקת המדינה האמריקנית.

אבל לאחר שהאמריקנים הכו בבטן הכלכלית הרכה של הפלסטינים, הם מגישים להם כעת את הגזר, או לפחות את פוטנציאל הגזר, בדמות תוכנית סיוע כלכלית נרחבת ונדיבה במיוחד, תחת התנאי של הגעה לשולחן המשא ומתן לפתרון הסכסוך.

למרות ההתקפות ההדדיות והנתק לכאורה, שומר הממשל על קשר עם אישים פלסטינים בכירים, מקצתם בתפקידים רשמיים כמו ראש הממשלה ראמי חמדאללה, ואחרים שאינם מכהנים בתפקיד כלשהו. הקשרים הללו שימשו להעברת המסר, אשר לפי הדיפלומטים האמריקנים לא הוצג כאולטימטום. המסר כלל לוח זמנים מפורט להתחלת המשא ומתן, ולצדו ועידה בינלאומית של המדינות התורמות שתחל בתכנון העברת הכספים שברובם נועדו לתשתיות וליצירת מסד כלכלי שיאפשר קיום כלכלי פלסטיני כמעט עצמאי.

המסר ברור, אומר ל"גלובס" פקיד אמריקני המעורה במהלכים: או שיימשכו הסרבנות והברוגז, והרשות כולה תשקע למשבר כלכלי קשה, או שההנהגה הפלסטינית תתעשת, תבוא לדבר, ותקבל בתמורה עצמאות מדינית וכלכלית. הנשיא מוכן לתת גם יותר מהסכום המדובר תמורת פתרון, והוא מאמין כי הדרך הכלכלית, גישת ה"ביזנס", תביא לכך.

גורמים ישראליים בכירים אישרו כי מידע על ההצעה האמריקנית הגיע גם לירושלים, והם מאשרים את נכונות הממשל להשקיע סכומים ניכרים וגדולים מבעבר כדי להבטיח את הצלחת העסקה. עם זאת, הגורמים הטילו ספק באפשרות לקיימה בעידן אבו מאזן. יו"ר הרשות הפלסטינית, לפיהם, עלה על עצים גבוהים מדי והוא יטרפד כל ניסיון כזה. לכן, גם המנהיגים האחרים שרבים מהם לא אוהבים את הקו שנקט היו"ר נגד טראמפ, יעדיפו להמתין.

ועדיין, לפי הפרסום כאן - לראשונה מציבה ארצות הברית סכום, נכונות לסיוע עצום ומתווה ליישום לנגד עיני הפלסטינים. הפסימיסטים יצטטו את דברי אבא אבן, משרי החוץ הבולטים שהיו כאן: "הפלסטינים מעולם לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות". האופטימיסטים יקוו להנהגה מפוכחת יותר לאחר אבו מאזן. 

אונר"א דווקא לא מתייבש

בינתיים, בדיקת "גלובס" מעלה כי אונר"א גייס כמעט את מלוא התקציב השנתי שלו לשנת 2018 באמצעות תרומות ומענקים חד-פעמיים, והוא עומד בפני תוכנית קיצוצים והתייעלות שתאפשר את המשך פעילותו לפחות עד קיץ 2019. מעבר לכך, המצב מעורפל יותר ותלוי בהתפתחויות המדיניות באזור. 

תקציב הרשות הפלסטינית לשנת התקציב שהחלה בחודש אפריל הוא 5.8 מיליארד דולר, והוא מבוסס בין השאר על הכנסות ממסים שישראל מעבירה, בהיקף של קרוב ל-1.5 מיליארד דולר בשנה, והכנסות מתרומות ומענקים של מדינות המערב בעיקר, בהיקף של כ-1.2 מיליארד דולר. שני מקורות אלה נמצאים בסכנה, בשל חוק הקיזוז שאושר בכנסת ולפיו יקוזזו מכספי המסים והמכס שגובה ישראל עבור הרשות, המשכורות והמענקים שמעבירה הרשות למשפחות האסירים הביטחוניים השוהים בבתי כלא בישראל ולמשפחות השאהידים שנהרגו בפיגועים שביצעו או מידי חיילי צה"ל. סכום זה מוערך בכ-1.1 מיליארד שקל בשנה - כ-300 מיליון דולר. בנוסף לזה, ממשל טראמפ הודיע לאחרונה על קיצוץ של 200 מיליון דולר מהמענקים לרשות. המשמעות היא שהתקציב שאושר יעמוד בגירעון של ממש, ותהיה חובה לבצע קיצוץ בעיקר בתוכניות פיתוח ותשתיות.