הנקראות ביותר

אם אמה תומפסון הייתה שופטת בישראל

על דילמה קורעת לב במיוחד שעומדת לא אחת בפני בתי המשפט

בית חולים / צילום: איל יצהר
בית חולים / צילום: איל יצהר

בימים אלה מציג בבתי הקולנוע ברחבי הארץ סרט עתיר שבחים בשם "טובת הילד", בו מככבת השחקנית אמה תומפסון בתפקיד שופטת בית המשפט לענייני משפחה באנגליה. הסרט מציג דילמות שונות עמן מתמודדים שופטים בבתי משפט לענייני משפחה בעולם המערבי, ומתרכז בדילמה קורעת לב במיוחד, שעמדה לא אחת גם בפני בתי המשפט בארץ, והיא ההכרעה בדבר טיפול רפואי כפוי בקטין.

במקרה המתואר בסרט מדובר בנער בן 17 החולה בלוקמיה קשה, ולדעת רופאיו יוכל להחלים מהמחלה רק אם יקבל טיפול המלווה בעירוי דם. ללא טיפול זה הנער צפוי למוות נורא בייסורים או לנכות קשה לכל חייו. הנער והוריו מתנגדים לטיפול מסיבות דתיות - הם שייכים לעדת "עדי יהווה" האוסרת על חבריה לקבל עירוי דם, וטוענים כי חופש הבחירה של הנער והוריו גובר על קדושת החיים.

שם הסרט "טובת הילד" מבוסס על עיקרון-העל שלאורו אמור השופט לקבל את החלטתו, האם טובתו של הילד היא בקבלת טיפול כפוי בניגוד לרצונו ורצון הוריו, אלא שאין בהגדרת העיקרון כדי לצקת תוכן קונקרטי לשאלה מהי טובת הילד במקרה שבו הן לקבלת הטיפול והן לאי-קבלתו יהיו חסרונות והשלכות קשות על אורך ואורח חיי הילד.

אין מחלוקת כי הוריו של הילד לא רוצים להזיק לו אלא מבקשים את טובתו, ואף הילד אינו מבקש להתאבד אלא מבקש את מה שהוא תופס כטובתו. ההורים והנער מאמינים באמונה שלמה כי קבלת הטיפול משמעה הן נידוי של הנער מצד הקהילה בחייו והן פגיעה במקומו המובטח בחיי הנצח לאחר מותו. המדינה, באמצעות מוסדותיה - רשויות הרווחה, בית החולים ובית המשפט - רואה את טובתו של הילד במשקפיים אחרים, הכוללות גם את היבט הרפואי המדעי, ולרוב נותנת עדיפות להארכת תוחלת החיים על פני עקרונות אחרים. 

בשנת 2014 השופטת ורד ריקנטי-רוסהר מבית המשפט לענייני משפחה בטבריה הזדהתה בוודאי עם דמות השופטת מן הסרט, כאשר בתיק שניצב בפניה, נער חרדי בן 14, אף הוא חולה בלוקמיה, התנגד יחד עם הוריו לטיפול הרפואי שהומלץ לו, וכלל טיפולים כימותרפיים והקרנות.

קיראו עוד ב"גלובס"


ההורים והנער טענו כי הטיפולים מנוגדים לטובתו, מפאת הסבל הרב הכרוך בהם, וכן מהחשש כי הטיפול הכימותרפי יביא למותו של הנער, ואם ייוותר בחיים, הטיפול יביא לאובדן פוריות, פגיעה בגדילתו ובאונותו המינית. הנער הבהיר כי לאור אורח חייו בקהילה בה הוא חי, אם הוא לא יוכל להותיר אחריו צאצאים, וספק אם יוכל להינשא, הרי שמוטב שיסיים את חייו. כמו כן, הנער והוריו נתנו אמון בלתי מסויג ברב הקהילה, אשר הורה להם להימנע מקבלת הטיפול.

חוות-הדעת הרפואיות קבעו באופן חד-משמעי כי המחלה אמנם אינה נצפית כרגע באופן פעיל, אך מקננת בגופו של הנער, וללא טיפול כימותרפי מיידי, היא תתפרץ, על תוצאותיה הקשות, בוודאות של 100%. דחיית קבלת הטיפול למועד שבו תתפרץ המחלה באופן פעיל, במקום לקבלו כעת, תגרום להגדלת הסיכון לחייו בצורה משמעותית ולהפחתת סיכויי החלמתו. אי-קבלת הטיפול בשום שלב תביא בוודאות למותו - ומאידך עם קבלת הטיפול מיידית, סיכויי החלמתו עומדים על 80%.

לאור המידע הרפואי, בית המשפט הגיע למסקנה כי טובתו של הילד היא בקבלת הטיפול באופן מיידי, גם אם ייאלצו לבצעו בכפייה. עם זאת, לשם שמירה על שלומו הנפשי של הנער, ולא רק הגופני, וכדי להבטיח טיפול יעיל יותר בשיתוף-פעולה של הנער והוריו ככל שניתן, הורתה השופטת למדינה להעמיד לרשות המשפחה טיפול נפשי ורגשי כולל, שילווה את הטיפול הרפואי. 

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", מומחית לדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il 

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!