לאן הולכים מיליארד השקלים שהקצה משרד הבריאות לקיצור תורים?

כל מי שנאלץ לקבוע תור לניתוח, מכיר את הבעיה: זה יכול להיות גם עניין של חודשים ארוכים.

מאז 2016 מקצה המדינה הרבה כסף לקיצור התורים והשנה הגיע התקציב כבר לשיא של יותר ממיליארד שקל. ההשקעה הגדולה נועדה לא רק לקצר את התורים אלא גם להילחם ברפואה הפרטית, כי ככל שהתורים יותר ארוכים כך אנחנו משתמשים יותר בביטוחים פרטיים כדי לעקוף את התור.

נתוני הלמ"ס מוכיחים כי שיעור ההוצאה הפרטית של הרפואה בישראל מגיע ליותר מ-36% מההוצאה הלאומית - מהגבוהים ביותר במדינות ה-OECD.

בינתיים התכנית הזו עשתה לנו טוב: התשלומים לביטוחים המשלימים בקופות החולים - מכבי שלי וכללית מושלם אכן ירדו בכמה שקלים, וגם אם אין לכם ביטוח משלים אז אתם יכולים לעבור היום ניתוח בתנאי מחלקה ראשונה באסותא תל אביב, למשל, בלי להוציא שקל. ואפילו לבחור את המנתח שלכם.

עד כאן הכל טוב. אבל הבעיה היא לאן זורם הכסף. כמעט 70% מהתקציב הענק הזה הלך ישירות לבתי החולים הפרטיים: אסותא, הרצליה מדיקל סנטר וכן הלאה. ולמי הכסף לא הגיע? אל בתי החולים הציבוריים, שנמצאים בגירעון וסובלים ממחסור במיטות, באחיות וברופאים. הם ראו מהכסף הגדול הזה רק פירורים.

אז נכון, התכנית הזו הצליחה לצמצם את ההוצאה שלנו על הרפואה הפרטית - אנחנו הרי משלמים קצת פחות על הביטוח המשלים בקופה - אבל מה עם התורים? הם באמת קוצרו? האמת, אנחנו לא יודעים. כששאלנו את משרד הבריאות הם השיבו שאין להם עדיין נתונים ברורים. מתי יהיו? אולי רק בעוד כמה שנים.