חצי הכוס המלאה: נושי אמפל אמנם יספגו תספורת של 50%, אבל יראו מחצית מחוב שנראה אבוד לחלוטין

מכירת מניותיה של חברת צינור הגז EMG והחזר הלוואת הבעלים של יוסי מימן, צפויים להשיב לקופת אמפל כ-600 מיליון שקל • מחזיקי האג"ח יידרשו להכריע אם לקבל או לדחות את ההצעה, ללא אפשרות למו"מ • מימן עצמו צפוי לקבל בעסקת EMG קרוב לחצי מיליארד שקל באמצעות החברה הפרטית מרחב

יוסי מימן / צילום: תמר מצפי
יוסי מימן / צילום: תמר מצפי

מפרק חברת אמפל אישר באסיפת מחזיקי האג"ח שלה אתמול את ההערכות המוקדמות, ולפיהן אישור ההסכם למכירת מניותיה בחברת צינור הגז הטבעי EMG (כ-12.5%) יאפשר להם קבלת תמורה של כ-50% מהחוב ענק של אמפל כלפיהם, שהיקפו הכולל כ-1 מיליארד שקל.

המפרק האמריקאי אלכס ספיז (Alex Spizz) העריך באסיפה כי אישור ההסדר יניב לקופת הפירוק של החברה כ-50 סנט על הדולר מסכום הקרן של האג"ח, ותמורה כוללת של 173 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל, לפני קיזוז הוצאות שונות) - המשקפת את החלק היחסי של אמפל בעסקה. סכום זה דומה לפיצויים שקבע בית משפט אמריקאי במהלך 2017 לטובת אמפל, בפסק בוררות שניתן נגד ממשלת מצרים וחברות הגז הלאומיות שלה, כחלק מסדרת בוררויות שחלקן קבעו פיצויים גבוהים בהרבה לצדדים הקשורים.

באסיפה, שהתנהלה באווירה נינוחה ובנוכחות חלק מבעלי האג"ח המוסדיים והפרטיים של אמפל, הבהיר ספיז כי תנאי ההסדר מוצגים למחזיקים כעסקת החבילה הסופית, שגובשה אחרי מו"מ שניהל עם הצדדים הקשורים לעסקה. בהתאם לתנאים שהציג, המחזיקים יידרשו להכריע אם לקבל או לדחות את ההצעה, ללא אפשרות לנהל מו"מ על תנאיה.

בדבריו ניסה ספיז להדגיש את חצי הכוס המלאה בפני המחזיקים, שאמנם יספגו תספורת אגרסיבית של כ-50% על היקף החוב, אבל מצד שני יקבלו החזר של כ-50% על חוב שהיה נראה אבוד לחלוטין עד לפני תקופה קצרה, ויחזור להיות מוטל בספק גדול במקרה שהסכם זה לא יאושר.

חברת צינור הגז EMG חזרה לכותרות בשבועות האחרונים, בעקבות גיבוש הסכם למכירת 39% ממנה לידי חברה בבעלות משותפת של דלק קידוחים (25%), נובל אנרג'י (25%) ואיסט גז המצרית (50%) תמורת סכום של 518 מיליון דולר (המשקף שווי של כ-1.3 מיליארד דולר ל-EMG כולה). המניות הנרכשות כוללות בעיקר את חלקם ב-EMG של אמפל, חברת מרחב הפרטית של מימן (8.2%), המיליארדר האמריקאי סם זל (כ-12%) וגופים מוסדיים מישראל (כ-4.3%).

בבעלות EMG צינור ימי להולכת גז טבעי באורך של כ-90 ק"מ, המחבר בין אשקלון למערכת ההולכה המצרית באזור אל-עריש, וזאת לצורך הזרמת גז טבעי. לאחר השלמת העסקה יוכלו דלק ונובל לקדם את יצוא הגז הטבעי ממאגרי "תמר" ו"לוויתן" למצרים, בעקבות עסקה שחתמו עם חברת דולפינוס המצרית, לאספקת גז בהיקף של 64 BCM במשך עשר שנים החל בשנה הבאה, בהיקף מוערך של 15 מיליארד דולר.

ביתרת מניות EMG יחזיקו לאחר העסקה איסט גז (10%), חברת PTT התאילנדית (25%), והחברות MGPC ו-EGPC של חוסיין סאלם וד"ר עלי אבסן (17% ו-9% בהתאמה).

מחזיקי האג"ח יצביעו בשבוע הבא

העסקה הנוכחית ב-EMG נרקמה בתקופה האחרונה, לאחר שנים ארוכות שבמהלכן עסקיה של אמפל נוהלו בבתי משפט ויכולתה לפרוע רכיב כלשהו מחובותיה עמד בספק. בשבוע הבא צפויה הצבעת מחזיקי האג"ח, שאותם מייצג עו"ד עופר שפירא, לגבי העסקה.

בשל משך הזמן הארוך יחסית שעבר מאז שעברה אמפל לידיו של המפרק, ב-2013, והמחיקות וההפרשות שביצעו הגופים הגדולים המחזיקים באג"ח מאז, ההערכות הן כי הצעתו של ספיז תתקבל, והעסקה תוכל להמשיך להתקדם. 

מהנתונים שהציג ספיז לגבי מקורות התמורה שתגיע לאמפל עולה, כי אחד הנהנים העיקריים מהחתימה על ההסכם הוא מי שהחזיק בשליטה באמפל עד קריסתה, איש העסקים יוסי מימן. באסיפה הסביר ספיז כי כ-146 מיליון דולר (510 מיליון שקל) מסכום התמורה יגיעו ממכירת הזכויות של אמפל ב-EMG. כ-27 מיליון דולר נוספים (95 מיליון שקל) ישלם מימן, סכום שנתבע ממנו לאחר שהעמיד ערבות אישית בהיקף דומה (28 מיליון דולר) להלוואה שאמפל לקחה.

אם למישהו באסיפה היה ספק לגבי יכולתו של מימן לעמוד בתשלום הנתח שלו כעת לאמפל, ספיז ציין כי מימן, המחזיק בכ-8% ממניות EMG באמצעות חברת מרחב הפרטית, צפוי לקבל במסגרת העסקה סכום נאה של כ-140 מיליון דולר (490 מיליון שקל). אמנם חלק משמעותי מהסכום מיועד לרשויות האמריקאיות ולתשלומים נוספים, אולם ניתן להניח כי גם מימן בעצמו ייהנה מחלק מהתמורה.

עוד קודם לכן הניבה ההחזקה בחברת צינור הגז למימן הון עתק, בעיקר בעסקאות בעלי עניין שבהן מכר לאמפל ולגופים מוסדיים בין השנים 2005-2007 מניות של EMG תמורת סכום כולל של כ-1.3 מיליארד שקל, בעיקר במזומן. נוסף לכך, נהנה מימן במהלך שנותיו באמפל מ"כסף קטן" בצורת תזרים שוטף של תגמולים בהיקף מצטבר של עשרות מיליוני שקלים שקיבל עבור התפקידים שמילא בחברה.

עסקי הזרמת הגז למצרים בהם הייתה שותפה אמפל קרסו בתחילת שנת 2011. לצד שיבושים מתמשכים שהחלו באספקת הגז הטבעי מהספק המצרי, אירעו כמה פיגועים במערכת הולכת הגז ממצרים - מה שהפחית בהדרגה את אספקת הגז ממצרים לישראל, עד הפסקתה המלאה ב-2012.

אשר לבעלי החברה מימן, זה נחשב עד לפני שנים לא רבות לאחד מאנשי העסקים המשפיעים והבולטים בישראל, עם החזקה בשני נכסים אסטרטגיים מבחינת יכולת ההשפעה שלו על הנעשה במדינה - חלקו בחוזה הגז עם מצרים, והחזקות בערוץ 10. אולם, ביטול הסכם הגז בין ישראל ומצרים ב-2012 הוביל את אמפל לחוסר יכולת לעמוד בחובותיה, ואחרי כישלון המו"מ מול מחזיקי האג"ח היא נקלעה להקפאת הליכים. בערוץ 10 היה שותף מימן מיום הקמתו, בתחילת 2002, ובמשך תקופה לא קצרה היה היחיד שהמשיך לתמוך בערוץ המפסיד ולהזרים לו כספים, אולם במהלך השנים צירף אליו שותפים שונים וחלקו בערוץ ויכולת ההשפעה שלו פחתו.