דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

"התקבלתי ללימודים באוניברסיטה, אבל בחרתי ללמוד במכללה"

306 אלף סטודנטים החלו השבוע את שנת הלימודים האקדמית, למעלה ממחציתם לומדים במכללות • סדרת כתבות חדשה מנסה לענות על השאלה שכל סטודנט שואל את עצמו: "מה יצא לי מזה?" • הפרק ראשון – "נטוורקינג"

מכללה או אוניברסיטה
מכללה או אוניברסיטה

"המשמעות של להתחיל ללמוד באוניברסיטה הייתה לעזוב את התחום שאני עובדת וטובה בו לשלוש או ארבע שנים ואף אחד לא יחכה לי. עבורי זה לא היה הדבר הנכון". קרן אסף (23) מלהבים החלה השבוע את הלימודים האקדמיים במרכז הבינתחומי בהרצליה, בתואר למשפטים, במסלול הישיר לתואר שני בכלכלה, אחרי לא מעט התלבטויות. עבורה, ההחלטה ללמוד לא הייתה מובנת מאליה.

בניגוד לתפיסה המקובלת שלימודים מסייעים במציאת עבודה, אסף כבר עבדה בתחום שהיא אוהבת - תקשורת. העבודה מילאה את מרבית זמנה והיא שאפה להמשיך לעבוד בתחום בשנים הקרובות. לימודים לא היו בראש סדר העדיפויות שלה. אם זה היה תלוי בה, אולי לא הייתה בוחרת ללמוד בכלל, לפחות לא בקרוב. אבל, המשפחה לחצה: "אני חושב שבלי השכלה, יש לנו בעיה, מי שרוצה היום להשתלב בחיים המודרניים, צריך לקבל השכלה וכמעט לא חשוב במה, לפחות להראות יכולות שאתה יכול ללמוד", אומר סבא שלה, מיקי שמר.

"התקבלתי ללימודים באוניברסיטה, אבל בחרתי ללמוד במכללה"

loading

והלחץ עשה את שלו. קרן נרשמה ללימודים באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל-אביב והתקבלה, הודות לממוצע הציונים הגבוה שלה. אבל היא לא הייתה מסוגלת לוותר על העבודה לטובת הלימודים. "הבנתי שהמסגרת הזאת (האוניברסיטה), תמנע ממני להתפתח מקצועית, שזה בדיוק הפוך ממה שאנשים מצפים לו שהם הולכים ללמוד" אומרת אסף, והסיבה לכך פשוטה: "הלימודים באוניברסיטאות, היו מאוד אינטנסיביים. ומבחינה טכנית זה היה מונע ממני לעבוד". אבל המשפחה לא הסכימה לוותר על ההשכלה האקדמית של התלמידה המצטיינת. את הפתרון הציע סבא מיקי ללמוד דווקא במכללה - המרכז הבינתחומי. שם תוכל לשלב את הלימודים עם עבודה.

עלייה של 36% בלומדים במכללות

ההחלטה של אסף ללכת ללמוד דווקא במכללה, למרות שהדלתות באוניברסיטאות היו פתוחות עבורה, אינה יוצאת דופן: על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעשור האחרון, עלה בהדרגה מספר הסטודנטים הלומדים במכללות מ-65 אלף סטודנטים לתואר ראשון בשנת הלימודים 2006-2007, ל-90 אלף סטודנטים בשנת הלימודים 2017-2018 - עלייה של 36%. ומספרם כיום גבוה יותר ממספר הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות, אשר נמצא בירידה: מ-76 אלף סטודנטים בשנת הלימודים 2006-2007 לכ-74 אלף סטודנטים בשנת הלימודים הקודמת.

נראה כי מאזן הכוחות בין האוניברסיטאות למכללות החל מעט להתערער, ובשנה האחרונה אישרה המועצה להשכלה גבוהה למרכז הבינתחומי להעניק תואר דוקטורט במשפטים. שר החינוך נפתלי בנט אף התגאה בכך בתחילת שנת הלימודים האקדמית בתחילת השבוע: "לאחר עשרות שנים שבהן שלט הקרטל האוניברסיטאי באקדמיה, אפשר לומר היום בבירור: שברנו את הקרטל".

המכללות בישראל נחלקות לשני סוגים: מכללות מתוקצבות ושאינן מתוקצבות. באחרונות, כגון המרכז הבינתחומי, המדינה אינה מסייעת לסטודנטים בסבסוד שכר הלימוד. זאת בניגוד למתוקצבות, כגון מכללת ספיר או המכללה האקדמית צפת, בהן שכר הלימוד מסובסד. שכר הלימודים השנתי במרכז הבינתחומי יכול להגיע לכ- 40 אלף שקל לשנה, פי 3.5 משכר לימוד באוניברסיטאות ובמכללות המתוקצבות. לשם השוואה, סטודנט באוניברסיטת תל-אביב ישלם 10,500 שקל לשנת לימוד. בהתחשב בנתונים אלה, לא מפתיע כי 44% מהסטודנטים במרכז הבינתחומי מגיעים מיישובים באשכולות הסוציו-אקונומיים הגבוהים 8-10 (על פי נתוני הלמ"ס). לעומת 22% אחוז באוניברסיטה העברית למשל.

לימודים יקרים - וקשרים

"שכר הלימוד היה מכשול ללימודים פה", מודה אסף. אבל המשפחה הייתה נחושה שתתחיל ללמוד, ואם אפשר, עוד השנה. "סבא שלי התגייס והסכים לשלם חלק יפה מהשכר לימוד", היא מספרת. הסיוע הכספי שלו, לצד מלגה שקיבלה, סייעו לאסף לממן את שכר הלימוד. כדרך להילחם בדימוי האליטיסטי שדבק בו, מקצה המוסד 26 מיליון שקל בשנה למלגות, 60% ניתנות על פי קריטריונים חברתיים-כלכליים.

שיקול נוסף שהנחה את אסף בבחירה שלה היה "נטוורקינג" - יצירת קשרים עסקיים ומקצועיים שיוכלו לסייע לה בעתיד. "יש כאן אנשים שהם אנשי עשייה ויכולים לעזור לנו להתברג בתחומים שמעניינים אותנו, זה לא היה השיקול העיקרי, אבל זה כן היה שיקול" אומרת אסף. "בחרתי ללמוד לא כדי להיכנס לתחום אלא להתברג יותר טוב בתחום שאני כבר עובדת בו".

מי משתכר יותר?

האם הלימודים האקדמיים באוניברסיטאות הן השקעה משתלמת? מחקר של הכלכלן הראשי במשרד האוצר שפורסם בשנת 2016, מראה כי השכר הממוצע של בוגר אוניברסיטאות גבוה יותר מהמכללות המתוקצבות בכל התחומים - נתון אשר מאושר על ידי מחקרים נוספים בנושא. אלא שאם מסתכלים לעומק, ניתן לראות כי בחלק מהמקצועות (בעיקר בתחומי מדעי החברה והרוח), בוגרי המכללות הלא מתוקצבות, כמו המרכז הבינתחומי, מקבלים הבוגרים דווקא שכר ממוצע גבוה יותר מבוגרי האוניברסיטאות. ישנן עדיין פקולטות שבהן כוחה של האוניברסיטה נשמר: בוגרי האוניברסיטאות משתכרים יותר במשפטים, כלכלה וגם מנהל עסקים. לדוגמא, השכר הממוצע של בוגרי אוניברסיטה בתואר ראשון במשפטים הוא 17,813 בממוצע לעומת 12,809 במכללות הלא מתוקצבות ו10,122 בלבד במכללות המתוקצבות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות