התגרשו, הפכו לידועים בציבור - ואז האישה זכתה ב-13 מ' ש' בלוטו. הגבר דרש חלק מהכסף. מה קבע ביהמ"ש?

הזוג התגרש לאחר 28 שנים, ושנה וחצי לאחר הגירושים חזר למערכת יחסים • ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי מדובר ביחסים של "ידועים בציבור" במשטר של "הפרדה רכושית", ולכן כספי הזכייה של האישה בלוטו שייכים כולם לאישה

דוכן לוטו / צילום: שאטרסטוק
דוכן לוטו / צילום: שאטרסטוק

האם "ידוע בציבור" זכאי לנתח מתוך 13 מיליון שקל שבהם זכתה "הידועה בציבור" שלו בהגרלת הלוטו? על השאלה הזאת ענה בית המשפט לענייני משפחה בשלילה, תוך שהוא מנפץ את חלום המיליונים של הגבר. 

בית המשפט דחה השבוע את בקשתו של הגרוש וקבע כי כספי הזכייה שייכים לאישה בלבד. זאת, לאחר שנקבע כי הגם שהיחסים ביניהם השתכללו לכדי מערכת יחסים של "ידועים בציבור", יחסים אלה נוהלו במשטר של "הפרדה רכושית" בין הצדדים, ומחוץ להוצאות הבית המשותפות כל צד ניהל את חשבונותיו בנפרד.

 השאלות שבחן ביהמ"ש
  השאלות שבחן ביהמ"ש

הקביעה הזאת ניתנה בעניינם של מר א' וגב' א' (כפי שהם מכונים בפסק הדין), שהיו נשואים 28 שנים, ונולדו להם ארבעה ילדים. לאחר כמעט שלושה עשורים יחד הם החליטו להתגרש, חתמו על הסכם גירושים, הסדירו את כלל העניינים הנובעים ממערכת הנישואים ונפרדו "כידידים", במיוחד מבחינה רכושית. בראשיתו של פרוץ המשבר בחיי הנישואים של בני הזוג, בשנת 2011, הפרידו השניים את השותפות בחשבון הבנק שניהלו בבנק מזרחי. הבעל עזב את החשבון המשותף ופתח חשבון נפרד.

כשנה וחצי לאחר מועד החתימה על הסכם הגירושים, ביום 02.12.13, התגרשו השניים כדת משה וישראל. עד למועד סידור הגט הם חיו יחדיו בדירת המגורים המשפחתית, אבל גם בהמשך, חרף הגירושים, הקשר ביניהם לא נותק באופן מוחלט. כשהסיפור שלהם הגיע אל בית המשפט, לא הייתה מחלוקת שהקשר בין השניים לא נותק, אך כן ניטשה מחלוקת בשאלת טיבו של הקשר שקיימו לאחר מועד סידור הגט ומשכו של קשר זה.

המחלוקת הזאת לא הייתה נולדת אלמלא זכייתה של האישה, ביום 26.10.14, בהגרלת הלוטו בסכום של 13 מיליון שקל. ומי רצה נתח? הגרוש שלה, שמיהר להגיש תביעה לשיתוף בכספיי הזכייה בהגרלת הלוטו. הקביעה מהו סוג הקשר שקיימו השניים, הייתה רלוונטית לשאלה האם הגבר זכאי לנתח מכספי הזכייה.

האישה לא חשבה כך, מן הסתם. לאחר הזכייה היא רכשה על-שמה 3 דירות מגורים ושני מגרשים - ללא כל מעורבות של בעלה לשעבר.

בתביעה שהגיש טען הגבר כי הצדדים למעשה קיימו לאורך כל התקופה קשר של בני זוג, כאשר לאחר מועד סידור הגט השתכלל הקשר ביניהם לכדי קשר של "ידועים בציבור", ומכאן כי הוא זכאי לקבל מחצית מכספי הזכייה וכן למחצית מכל רכוש אשר נרכש על-ידי האישה ואשר מימונו התאפשר מכספי הזכייה. מנגד טענה האישה כי לאחר סידור הגט הצדדים לא קיימו קשר זוגי אלא קשר חברי טוב, ולכן לתובע אין כל חלק בכספי הזכייה, השייכים לה בלבד.

בית המשפט בחן את השאלה האם הקשר בין הצדדים השתכלל לכדי קשר של "ידועים בציבור", וקבע כי התשובה לכך חיובית, אך זה לא עזר לגבר לקבל נתח מהכסף הגדול של האישה. הסיבה: נקבע כי הגם שקיימו מערכת יחסים זוגית, השניים שמרו על הפרדה רכושית ביניהם.

השופטת עפרה גיא הזכירה כי הלכה פסוקה היא ששני תנאים מצטברים צריכים להיות מוכחים כדי שבני זוג ייחשבו "ידועים בציבור" : ניהול חיי משפחה כבעל ואישה וניהול משק-בית משותף. עוד על-פי הפסיקה, די בכך ששאלת קיומם של התנאים הללו תיבחן על-פי קריטריונים סובייקטיביים - קרי: כיצד ראו בני הזוג, האיש והאישה, את מערכת היחסים שביניהם. על השאלה כיצד ראו הצדדים בתיק את מערכת היחסים שביניהם השיבה השופטת חד-משמעית, על בסיס העדויות בפניה, כי דובר במערכת יחסים זוגית.

"מחומר הראיות הרב שהונח בפניי התרשמתי כי הצדדים ניהלו חיי משפחה כבעל ואישה. התרשמתי כי למעט שתי הזדמנויות בהן עזב מר א' את הדירה המשותפת אשר שימשה למגורי המשפחה, כל פעם למשך כחודש ימים, הרי שהצדדים התגוררו יחדיו עד לחודש מרץ 2015 תחת קורת-גג אחת עם הגב' א' בדירה שברחוב... עוד מצאתי כי גם בשתי תקופות אלה, בהן עזב מר א' את הבית, הפירוד בין הצדדים לא היה מוחלט, והגם שהיה ניתוק לתקופה קצרה במקום המגורים המשותף, לא היה ניתוק רגשי בין הצדדים, והצדדים קיימו גם בתקופות אלה קשר זוגי, בין היתר בביקוריה של הגב' א' בדירות בהן התגורר מר א'".

עוד הוסיפה השופטת כי אין בפרידות קצרות שאירעו במהלך התקופה - במהלכן שבו הצדדים זה לזרועות האחר, הגם שלא תחת מגורים קבועים - כדי לנתק את הקשר בין השניים ולכרסם במסקנה על-פיה ניהלו הצדדים חי משפחה כבעל ואישה. "הצדדים ניהלו חיי משפחה כבעל ואישה. הצדדים בילו יחדיו באירועים חברתיים ומשפחתיים, יצאו לחופשות יחדיו, לבד ועם חברים, סעדו ארוחות משותפות, לבד ועם ילדיהם וחברים, תוך דאגה האחד לרעהו", נקבע בפסק הדין. עוד צוין כי "מהתמונות שהציג מר א' ניכרת אהבת הצדדים זה לזה והקשר החזק שבין השניים. קשר העולה על קשר חברי טוב, לו טענה הגב' א'".

ואולם הקביעה הזאת לבדה לא הספיקה כדי להרוס לאישה את חגיגות 13 מיליון השקלים שלה, היות ועל בית המשפט היה לבחון גם את השאלה האם התקיים בין הצדדים היסוד של "ניהול משק-בית משותף". גם על שאלה זו השיבה השופטת בחיוב.

"משק-בית משותף פירושו שיתוף במקום מגורים, אכילה, שתייה, לינה, הלבשה ושאר הצרכים שאדם נזקק להם בחיי היומיום, כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם, אם מכספו ואם מעמלו, את חלקו כפי יכולתו ואפשרויותיו. הכוונה לניהול תקציבי של יחידה משפחתית כגוף כלכלי. אין המדובר במשק-בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים", ציינה השופטת.

עוד הוסיפה השופטת כי מטבע הלשון "חיי משפחה במשק-בית משותף" אינם כאמור רק מגורים משותפים, טיפול פיזי או סיפוק מיני, אלא חיים של אחדות ושותפות גורל של שניים החיים יחד לא בשל שיקולי נוחות או כדאיות כספית אלא מתוך צורך אישי פנימי המאחד אותם ואת גורלם.

לדבריה, הצדדים התנהלו כיחידה כלכלית אחת בכל הנוגע לניהולו השוטף של התא המשפחתי הכלכלי, כאשר הכנסות כל אחד מהצדדים משמשות בערבוביה לצורך סיפוק צרכים אלה.

בשורה הכמעט תחתונה נקבע כי מערכת היחסים שבין הצדדים עלתה לכדי אחדות ושותפות גורל, וכי הקשר שבין הצדדים השתכלל לכדי קשר של "ידועים בציבור". ואולם בשלב הזה חלה התפנית בפסיקה של שופטת בית המשפט לענייני משפחה, אשר ציינה כי "לא די בכך שהקשר בין הצדדים השתכלל לכדי קשר של 'ידועים בציבור', ויש להידרש לשאלה הנוספת, והיא האם הייתה לצדדים כוונת שיתוף בנכסים להם עתר מר א' בתביעה לפסק דין הצהרתי, קרי כספי הזכייה וכן בנכסים שרכישתם התאפשרה באמצעות כספים אלה".

השופטת ציינה כי ממועד עריכת הסכם הגירושים והוצאתו אל הפועל ביצעו הצדדים הפרדה מוחלטת של נכסיהם, ולכן על א' היה להוכיח כאמור כי הייתה כוונת שיתוף ספציפית. וכאן הציבה השופטת תמרור אדום בפני הגבר, כאשר קבעה כי הוא לא הוכיח את כוונת השיתוף. "הגם שהצדדים ניהלו יחידה כלכלית משותפת לצורך ניהול משק-הבית המשותף, הרי ששיתוף כספי זה התמצה אך ביחס לניהולו השוטף של משק-הבית המשותף, ושיתוף זה לא חלש על רכושם של הצדדים. אדרבא - כל הפעולות הרכושיות שביצעו שני הצדדים לאחר החתימה על הסכם הגירושים וסידור הגט בין הצדדים מעידות על כי שני הצדדים גם יחד גמרו אומר לנתק את הקשר הרכושי והיחסים הרכושיים ביניהם ולערוך הפרדה ברורה בנכסיהם", נקבע.

התנהלות הגברת א, ציינה השופטת, בצד רישום הנכסים אשר נרכשו בכספי הזכייה על-שמה בלבד, בהיעדר כל התנגדות מצידו של מר א' לרישום, ובהיעדר כל דרישה מצדו ביחס להשקעת וניהול הכספים שהתקבלו, מחזקת באופן מוחלט את התחושות הסובייקטיביות של הצדדים ביחס לכספים ונכסים אלה שמקורה בהפרדה הרכושית עליה הוסכם בין הצדדים.

"המסקנה היא", קבעה השופטת, "כי הגם שהגעתי לכלל מסקנה כי יחסי הצדדים השתכללו לכדי מערכת יחסים של ידועים בציבור, הרי שהתובע לא הביא ראיות מהימנות לכאורה על-פיהן יש לו זכויות במי מהנכסים שפורטו בתביעה למתן פסק דין הצהרתי המצדיקות היעתרות לסעדים להם עתר".

בכך חתמה השופטת את הגולל על חלום המיליונים של הגבר, לפחות באופן זמני. כש-13 מיליון שקל על הפרק, סביר להניח שהגבר יערער לבית המשפט המחוזי על הקביעה וינסה שוב את מזלו.

ללא חוק מוסדר: כ-5% מהזוגות בישראל - ידועים בציבור

בישראל יש כ-2 מיליון משפחות. כ-95% מהזוגות בישראל הם זוגות נשואים, והיתר, כ-5% (כ-84 אלף זוגות), הם זוגות החיים יחד ללא נישואים - כ"ידועים בציבור". מדובר בבני זוג המקיימים מסגרת משפחתית ואינם נשואים זה לזה או נשואים בנישואים שאינם מוכרים על-ידי המדינה (פסולי חיתון, גרושה וכהן, זוגות חד-מיניים ועוד). זוגות אלה זכאים נהנים מזכויות ומחובות דומים לאלה של זוגות נשואים. 

אולם לא כל מי שמתגוררים יחד ו/או מולידים יחד ילדים, נכנסים אוטומטית להגדרה זו. במדינת ישראל אין חוק אחד המגדיר מי הם ידועים בציבור או המסדיר בצורה רוחבית את מעמדם ואת זכויותיהם. המעמד של "ידוע/ה בציבור" נתפר טלאי על טלאי לאורך השנים בחוקים שונים, שהכירו בזכויותיהם של בני ובנות זוג לא נשואים, וכן בפסיקה שהרחיבה זכויות אלה.

לפי הפסיקה, על-מנת להיחשב כידועים בציבור, חייבים בני הזוג להוכיח שני תנאים מצטברים: ניהול חיי משפחה כזוג וניהול משק-בית משותף. אולם הקביעות הללו אינן "שחור ולבן", והן נתונות לפרשנות שונה בכל מערכת יחסים. בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו.

בנוסף, גבר או אישה יכולים להיחשב לידועים בציבור לעניין אחד, אך לא להיות מוכרים כידועים בציבור לעניין אחר. כתוצאה מכך לא אחת מוצאים את עצמם בני זוג לא נשואים עם סימני שאלה בנוגע למעמדם בעת פירוד ולזכויותיהם ברכוש של בן זוגם לשעבר.