הוט | ניתוח

הישרדות גרסת הוט: יודעת שעתידה תלוי בסיבים אופטיים אך מסרבת להשקיע

חוסר הוודאות סביב הוט הולך וגובר לנוכח האתגרים בפניהם היא ניצבת, בעיקר עתיד הרשת שלה שזקוקה בדחיפות לשדרוג לסיבים אופטיים • בשנים האחרונות הוט הפכה לייצור כלאים רגולטורי - היא דורשת ומקבלת הקלות, ומנגד לא עומדת בתנאי הרישיון שלה • משרד התקשורת מצדו מתקשה לגבש מדיניות אחידה ועדכנית שתזניק קדימה את שוק התשתיות

החידושים הטכנולוגים הרבים, ולצדם הביקוש הצומח לפס רחב, שמים את התשתיות במרכז השיח בשנים האחרונות. הנושאים החמים הם לרוב בזק וההשקעה שלה בסיבים אופטיים, הכניסה של סלקום ופרטנר לתחום ואפילו על מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל, IBC. הנושא שנדחק לשוליים הוא - מקומה של הוט בשוק התשתיות.

הוט נחשבת לחברת התשתיות השנייה בגדולה, אחרי בזק, אך לא ברור היכן היא רואה את מקומה בשוק, וכיצד היא נערכת לתחרות המתקרבת מצד IBC, בזק, סלקום ופרטנר. בשנים האחרונות אי הוודאות סביב החברה הולכת וגוברת לנוכח האתגרים שבפניה, בעיקר עתיד הרשת שלה שזקוקה בדחיפות לשדרוג לסיבים אופטיים.

החברה הפכה למעין ייצור כלאיים רגולטורי. מצד אחד מוטלות עליה מגבלות מיותרות ומוזרות, כמו למשל איסור לשווק אינטרנט ללקוחותיה בחבילות השירותים שלה. מצד שני, היא לא עומדת בתנאי הרישיון שלה, לא משלימה את הפרישה האוניברסלית שהתחייבה לה (להגיע פיזית לכל לקוח שמבקש להתחבר, גם אם הדבר לא משתלם לה כלכלית) ומסכלת בשיטתיות שימוש מתחרים ברשת שלה, למרות העובדה שהיא מחויבת לכך על פי רישיונה.

אם משרד התקשורת רוצה להזניק את שוק התשתיות קדימה ולהימנע ממשבר גדול, הוא חייב לפתור את האנומליה הזו. ככלל, התפישה של משרד התקשורת היא שיש בישראל שתי חברות תשתיות עיקריות (בזק והוט). בנוסף, יש את מיזם הסיבים של חברת החשמל, שסלקום מתכוונת להשתלט עליו בקרוב, שזוכה להקלות רבות ממשרד התקשורת, וזאת למרות שחברת החשמל היא מונופול לאומי עתיר כוח ומשאבים.

מדינות המערב השקיעו בסיבים אופטיים
 מדינות המערב השקיעו בסיבים אופטיים

הוט - חברת תוכן או תשתיות?

כעת התפישה שמקובלת במשרד כבר שנים ארוכות עומדת למבחן. הוט מציבה תנאים בתמורה להשקעה בתשתיות, מפני שהאתגרים שעומדים בפניה הם עצומים, במיוחד כשהמצב אצל בעל הבית שלה לא מזהיר. ואם הוט מעכבת השקעה בסיבים אופטיים שכה נדרשים, איך ניתן להתייחס אליה כאל חברת תשתיות?

צריך לשים את הדברים על השולחן - סימן שאלה גדול ירחף מעל ראשה של החברה, במידה שלא תבטיח את שדרוג הרשת. אבל בכלל לא בטוח שהיא מסוגלת במצבה להרים פרויקט של סיבים אופטיים ולהתחרות בבזק. ככל שעוברים הימים, גם במשרד התקשורת מבינים שיהיה קשה לבנות על הוט כחברת תשתיות מובילה. הצבת התנאים המקדימים על-ידי הוט מחייבת את בכירי המשרד לערוך חשבון נפש אמיתי ולבחון מחדש את הקונספציה לגביה.

למרות זאת, יש להוט גם נסיבות מקלות. עבורה, פרישת סיבים אופטיים לבתים מורכבת יותר מאשר לבזק. בעוד שהוט הטמינה את התשתיות שלה בעומק האדמה, בזק העבירה את התשתיות שלה בתוך קנים, ולכן היא יכולה גם לשלוף אותם או להשחיל בהם סיבים חדשים.

מסיבות אלה ואחרות, ומבלי להיכנס יותר מדי לסוגיות הנדסיות, הוט לא יכולה להרים את המיזם ללא שתתאפשר לה נגישות לקנים של בזק. השאלה היא רק איזה מחיר היא תשלם על כך. פה מתחיל הוויכוח הגדול.

הוט דורשת לשכור את הקנים במחיר שסלקום ופרטנר משלמות לבזק, קרי במחירי השוק הסיטונאי שקבע משרד התקשורת. אלא שהמחירים לא נועדו עבור הוט, כי המשרד מתייחס אליה כאל חברת תשתיות. המחירים נועדו לטובת קידום התחרות מצד פרטנר וסלקום, ולכן נקבעו מחירי שימוש מאוד נמוכים ואטרקטיביים (לפעמים עד כדי הפסד לבזק) כדי לעודד ולסייע להן להשקיע. מנגד, הוט טוענת שלא ניתן לחייב אותה בתשלום גבוה יותר, ולהפלות אותה לרעה לעומת פרטנר וסלקום.

בינתיים משרד התקשורת תומך בבקשה של הוט, אבל התמיכה שלו עלולה לעלות לו ביוקר. מצד אחד, המשרד רוצה לעזור להוט ולהסיר חסמים בדרך לעידודה לפרוס סיבים. מצד שני, הוא לא מקבל שום הבטחה שהוט אכן תעמוד בפרויקט. הניסיון עם הוט מראה שהיא לא בדיוק הקפידה לעמוד בדילים שעשו איתה בעבר.

"הוט לא תשלים את הפרישה"

כדי לרדת לשורש הסוגיה ולהבין מה הוט רוצה, שוחחנו עם שני מנכ"לים של החברה בעבר, שהעדיפו להישאר בעילום שם. לדברי המנכ"ל הראשון, הבעיה בחברה נעוצה במבנה הבעלות הנוכחי שלה. "באופן עקרוני חשוב שתינתן להוט גישה לתשתיות של בזק. הבעיה היא לא זאת, אלא במקום אחר. הבעלים של הוט הוא טייקון תקשורת בינלאומי שהוט היא רק חלק קטן בעסקיו. ראינו בעבר שברגע שהוט הייתה פחות רווחית עבורו, היא מיד חתכה בהשקעות. זה לא שהמדינה יכולה לחלט לו פה נכסים או משהו כזה אם הוא מחליט מחר לא להשקיע יותר. יש פה סיכון".
אותו מנכ"ל לשעבר גם תוהה "מה יקרה אם הוט תקבל גישה לקנים של בזק ומחר היא תעבור להפסד והם יחליטו שהם לא ממשיכים את ההשקעות? אי אפשר להיות תמימים בדבר הזה כי זה סיכון שהמדינה לוקחת.
"הוט היא לא בזק, והמדינה צריכה לקחת את זה בחשבון. זה אומר שהיא יכולה למשל להתנות את הגישה של הוט ולהציב לה תנאים. המדינה חייבת להגן על האינטרסים שלה, ולא לאפשר להוט לפרוס תשתיות רק באזורי שמנת על בסיס תשתיות בזק, ובסוף היא תצפצף על המדינה ולא תשלים את הפרויקט".

כמי שניהל את הוט, האם אתה רואה בה קודם כל חברת תשתיות או חברת שידורים?
"זו דילמת האסיר. עד לפני מספר שנים הכסף הגדול היה בהיותה חברת שידורים. המעבר למכור תשתיות היה בתחילתו כדי להיות סוג של מתחרה מול בזק, וזה למעשה הציל את החברה. המטרה של הוט בטווח הארוך הייתה יותר להסתכל על השוק העסקי דווקא, שלו תמיד תהיה דרישה לתשתיות חזקות".

ומה לגבי השוק הפרטי?
"בשוק הפרטי הסיכון הוא יותר גדול. מצד אחד אתה חייב לספק תשתיות לכל מי שרוצה. מצד שני, עם תשתית טובה המשתמש יכול לקבל את שירותי הטלוויזיה שלו מספקים מתחרים, וזה מבטיח להוט נוכחות בכל מקרה, דבר חשוב מאוד במשחק החדש".

"שוק הטלוויזיה הולך לחטוף"

המנכ"ל השני אומר דברים דומים, אבל מזווית קצת אחרת. "קודם כל אני חושב שהוט בראש ובראשונה היא חברת תשתית דווקא. לדעתי זו התפיסה של בעל השליטה פטריק דרהי. מהסיבה שהוט ויס בעבר הוגדרו כחברות טלוויזיה, אבל בעולם של סלקום, נטפליקס ואמזון, המציאות שהתרגלנו אליה השתנתה. כבר אין סיבה לעבור דרך מתווכים כמו הוט ויס. כמעט לכל אחד יהיה מנוי של נטפליקס או שרות דומה, והעוצמה של חברות הטלוויזיה המסורתיות כמו הוט תיחלש".

אם להוט אין מה לחפש בתחום התוכן, מה יכול להיות מנוע הצמיחה שלה?
"הוט חייבת להיכנס לפרויקט הסיבים. הסיפור הזה של הפרישה האוניברסלית תקוע לה כמו עצם בגרון. לכאורה יש בכך היגיון - לשמור על תחרות מול בזק, אבל בשוק התקשורת הדברים מתנהלים אחרת מענפים אחרת.

"לדוגמה, אם רק לשופרסל יש סניף בירוחם, היא כנראה תעלה מחירים ותנצל את זה כדי למקסם רווחים. בשוק התקשורת זה לא קורה. איפה שבזק נמצאת לבד היא לא מעלה את המחיר. בנוסף, אם הוט תעניק שרות בישוב שהיא לא נמצאת בו היום על גבי התשתית של בזק, מה זה משנה ללקוח שהתשתית היא של בזק, הרי הוא עובד מול הוט ולא בקשר עם בזק".

אתה בעצם טוען שצריך לוותר להוט על הפרישה האוניברסלית בתמורה לפריסת סיבים.
"כן. הדוגמה הכי טובה שממחישה את זה היא בסלולר. היו שלוש חברות סלולר עם תשתית משלהם - לא הייתה תחרות והמחירים היו בשמיים. נכנסו שלוש חברות בלי תשתית, והחלה תחרות מטורפת. המשרד צריך להוריד את הלחץ בנושא של הפרישה האוניברסלית ומנגד, ללחוץ על הוט לפרוס סיבים. בסוף זה אינטרס הדדי".

אתה מעריך שהוט יכולה לעמוד בזה - לפרוס רשת סיבים משלה?
"צריך להבין גם שהדרישה לחפור את המדינה מחדש היא לא ריאלית. איזה ראשי רשויות יאפשרו להוט לחפור מחדש? ראשי רשויות ישביתו יישובים בגלל דבר כזה. במקומות שיש להוט תשתית הפרישה היא קלה. התחלנו מהלך כזה בעבר והגענו ללא מעט בניינים. במקומות שאין לה היא תצטרך לעבור דרך בזק, כמו בתל אביב. אני זוכר שניהלנו דיונים עם חברת חשמל כדי להשתמש בתשתיות שלה - כי לא חייבים לחפור באדמה. זה עיקר ההוצאה לא העלות של הסיב. ואני אומר לך שפטריק רואה את החברה הזו כחברת תשתית".

עדיין רוב הרווחים באים מהשידורים.
"אם מסתכלים קדימה, רואים בבירור ששוק הטלוויזיה הולך לחטוף. העולם עובר למודלים אחרים. היום מי שיש לו נטפליקס משתמש בזה לא פחות מאשר בתוכן של הוט. זה לא אומר שהיא תוותר כל כך מהר על הטלוויזיה, אך התשתית באדמה היא העתיד שלה. זו בעיניי הנקודה הנכונה שהוט צריכה לשים לנגד עיניה במו"מ מול משרד התקשורת".

מדובר בפרויקט של מיליארדים - יש לה את המקורות לדבר כזה?
"צריך אולי לעשות את זה בצורה הדרגתית, אבל אין ברירה. הטלפון מת, האינטרנט זה העתיד".
מדברי המנכ"לים לשעבר עולה מסקנה חד משמעית - הוט חייבת להשקיע את כל כובד משקלה בקידום התשתית שלה ולפרוס סיבים אופטיים. אבל הוט כאמור מציבה שורה של תנאים מקדימים להשקעתה בפרויקט.

חלקם מוכרים וחלקם לא, מה שברור זה שהוט דורשת פרישה ארוכת טווח (מאוד), ויתור על חובת השירות האוניברסלי, בגישה לתשתיות של בזק במחירים נמוכים, ובהקלות נוספות ברישיונה כמו בנושא ביטול ההפרדות המבניות החלות עליה, וביטול המגבלות החלות עליה בשיווק חבילות.

פטריק דרהי / צילום: רמי זרנגר
 פטריק דרהי / צילום: רמי זרנגר

היסטוריה של כיפופי ידיים

הדרישות הללו מחזירות אותנו לשאלה המרכזית - אם הוט היא חברת תשתיות מרכזית כמו בזק, האם נכון וראוי להעניק לה את ההקלות שהיא דורשת. חשוב לזכור שהוט היא חברה ותיקה עם כ-780 אלף מנויים, וזה רק לשירותי הטלוויזיה. בנוסף לכל זה, להוט יש גב בינלאומי איתן, והיא פועלת כבר שנים בשוק שרק לאחרונה הפך תחרותי - עד כה היא נהנתה מאוד מהיעדר התחרות.

גם אם נניח שמשרד התקשורת ילך לקראת הוט ויאשר לה את ההקלות המבוקשות, סביר להניח שבזק ויתר החברות יציבו תנאים משלהן להמשך ההשקעה שלהן בסיבים.

ומה יקרה אם המשרד יעמוד על הרגליים האחוריות ולא יאשר? ההיסטוריה בין הוט למשרד מלאה בכיפופי ידיים. הוט תמיד הייתה חברה שלא היססה לעגל פינות מול הרגולטור כשזה לא התאים לה. לזכותה אפשר לומר שהיא עקבית בטענותיה - שהיא פורשת תשתיות היכן שיש מספיק ביקוש לשירותיה. דוגמה להתנהלות של הוט אפשר לראות ברפורמת השוק הסיטונאי. היא יישמה את הרפורמה שלוש שנים אחרי בזק. הבעיה היא שאף אחד במשרד התקשורת לא דרש ממנה לשלם על כך.

בזמן שבהוט טיפלו בכפפות של משי, חברות אחרות נתקלו במדיניות קשוחה בהרבה. גולן טלקום למשל נקנסה ב-30 מיליון שקל על כך שפירקה את הרשת שלה ללא אישור, וזאת כאשר גולן טענה שהיא עשתה זאת על רקע הסכם שיתוף רשתות שכבר היה בידיה. 30 מיליון שקל. הוט מסמסה את הרפורמה במשך שלוש שנים ויצאה נקייה.

איך זה ייגמר? הערכה אישית היא שהוט תישאר יצור כלאיים רגולטורי. היא תקבל את ההקלות, אבל לא תוכל לעמוד בפרויקט בסדר גודל כזה של חיבור כל בית בישראל בסיב אופטי. ספק אפילו אם בזק תוכל. הפתרון יכול לבוא ממקום של השקעה משותפת.

צרו איתנו קשר *5988