תשתיות או לא להיות: הבעיה של הוט היא הבעיה של כולנו

נקודת המוצא לכל רגולציה שיצאה בשנים האחרונות ממשרד התקשורת היא שבזק מרוויחה מיליארד שקל בשנה, ולכן מותר למשרד לנהוג בה כרצונו • אבל את מחיר התנהלותו של הרגולטור כולנו נשלם - פשוט כי החברות, כולל בזק, לא ישקיעו מספיק בתשתיות

דודו מזרחי / צילום: איל יצהר
דודו מזרחי / צילום: איל יצהר

הבעיה של משרד התקשורת עם הוט והקושי שלו להגיע איתה להבנות נובעות מסיבה אחת: בזק. התפישה בקרב הפקידים במשרד היא שבזק מרוויחה מיליארד שקל בשנה, ולכן מותר לנו לנהוג בה כרצונו. זו נקודת המוצא לכל רגולציה שיצאה בשנים האחרונות ממשרד התקשורת. כל עוד נתי כהן, מנכ"ל המשרד, לא יידע לעקר את הגישה הזו, אין טעם לצפות לתיקון המיוחל בשוק.

ניקח לדוגמה את סוגיית הרווחיות העודפת של בזק. על פי כל פרמטר, היא נהנית כמונופול מרווחיות יתר. מדוע המשרד לא נוקף אצבע בנושא זה? הסיבה היא שרווחיות היתר של בזק משמשת כסיבה להידוק הפיקוח עליה. זה לא שהרווחיות של בזק לא טובה למשקיעים, לקופות הגמל ולקרנות הפנסיה, אבל מנגד נוצר עיוות כלכלי - הציבור משלם לבזק מחירים מופקעים שמצטברים למיליארדים לאורך השנים. אבל כאמור משרד התקשורת מעדיף להימנע מעיסוק בסוגיה. מעניין גם מדוע רשות ההגבלים העסקיים לא מטפלת בסוגיה, למרות העובדה שרווחיות עודפת של מונופולים היא באחריותה.

את מחיר התנהלותו של הרגולטור כולנו נשלם - פשוט כי החברות לא ישקיעו מספיק בתשתיות. פרישת סיבים אופטיים היא צו השעה, ולא נראה שהוט תעמוד בזה במדיניות הנוכחית. אם מאפשרים להוט להקים יחד עם פרטנר רשת דור רביעי וחמישי בסלולר, למה לא לאפשר לה להקים רשת סיבים בהשקעה משותפת עם בזק (תחת מנגנון כזה או אחר)? להוט זה כנראה עדיף מהמודל הקיים, לפיו היא מקבלת גישה לקנים של בזק במחירי השוק ועושה זאת עצמאית.

הדיבורים של המשרד על סיב אופטי לכל בית הם בגדר חזון חשוב, ותו לא. אין לו אחיזה במציאות הכלכלית השוררת בשוק התקשורת. גם באיחוד האירופי הבינו את זה, וקבעו תקנים לעניין הקצב שראוי שיגיע לכל בית בשנים הקרובות. מדובר על מינימום של 300 מגה ביט בשנייה ולא 1 ג’יגה, כפי שמאפשרים סיבים אופטיים. הסיבה לכך לא מקרית. שדרוג הרשת לא יכול להיעשות רק בחיבור סיבים, אלא בכמה וכמה טכנולוגיות מהסיבה שאין אפשרות להצדיק כלכלית חיבור של בניינים נמוכים או וילות בסיב אופטי.

רגולציה מעכבת קדמה 

אצלנו משרד התקשורת מתעקש על כללי רגולציה שכבר אינם תואמים את המציאות בשטח ומעכבים את הקידמה. לדוגמה, כיצד יכול להיות משתלם להוט להגיע לבית פרטי בעפולה עם סיב אופטי בעלות של עשרות אלפי שקלים, אם אותו לקוח יכול לבקש אחרי שבוע לעבור לבזק, וגם היא תהיה מחויבת לתת את השירות ולהשקיע עשרות אלפים? וזוהי רק דוגמה אחת מיני רבות.

חייבים להתפכח מהסיסמאות ומהאשליות. בניינים נמוכים וצמודי קרקע יצטרכו להסתפק בטכנולוגיות ביניים כמו G.FAST, ולמרבה הצער קרוב לוודאי שרק בזק תוכל לעשות זאת. יתרה מכך, אם רוצים לעודד את בזק והוט לקדם את פרישת הסיבים, צריך לתת להם את אותם התנאים שמקבלות סלקום ופרטנר - כולל האפשרות למכור חבילות טריפל.

הגיע הזמן לגבש מדיניות אחידה כלפי כל השחקניות בשוק. במצב הנוכחי פעם מטפלים ביצירת רגולציה פרטנית לסלקום ב-IBC, פעם מטפלים בהוט ובקשיים הספציפיים שלה, פעם בבעיות הפרטניות של פלאפון בתדרים וכן הלאה. ככה קשה מאוד לנהל שוק תקשורת.