אצולה איטלקית: המכונית המהירה והחושנית של מזראטי

פפואה ניו-גינאה האקזוטית והמבודדת היא גן עדן טרופי קסום, קרוב לוודאי המקום האחרון שמישהו ישייך לשערוריות פוליטיות. אבל בשבועות האחרונים סוערות הרוחות באי האקזוטי הזה. ארגוני עובדים שובתים, מוסדות השלטון סופגים ביקורת תקשורתית וחוסר שקט אזרחי נרשם ברחובות. הסיבה: החלטת הממשלה המקומית לרכוש צי של 40 מכוניות מדגם מזראטי קוואטרופורטה לצורך הסעת הבכירים, שיגיעו למדינה בחודש הבא לכינוס של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי באסיה.

 מזראטי קוואטרופורטה 2018

ספק רב אם רעש כזה היה נוצר אילו ממשלת פפואה הייתה בוחרת לרכוש עבור האירוע מכוניות שרד של מרצדס, ב.מ.וו או אאודי שמחירן מקביל. אבל זו הקללה - והברכה - של מותגי הרכב האקזוטיים, ובפרט של המותגים האיטלקים: הם מושכים  הרבה תשומת לב ומייצרים אמוציות. זה מצוין אם אתה מוכר מכוניות ספורט מרהיבות וקולניות לעשירי העולם. זה פחות מועיל אם אתה מנסה לשווק מכונית סאלון ייצוגית ומפוארת למנהלי תאגידים ציבוריים ולבכירי ממשל.

הדילמה הזו בולטת לעין גם בישראל. מצד אחד, נוכחותה בטבלאות המכירות המקומיות נדירה יותר משל חייזרים בחוף הים של תל אביב, וזאת למרות תמחור תחרותי בהחלט ביחס למפרט. מצד שני, שימו את הקוואטרופורטה 2018 במגרש חנייה עמוס בתוצרת החדישה והיקרה ביותר של הגרמנים, והצופים יתעלמו מהגרמניות כליל ויתקבצו בהמוניהם סביב ספינת הדגל האיטלקית.

הם ילטפו במבטים ובאצבעות את הקימורים האיטלקיים החושניים שנמתחים לאורך חמישה ורבע מטרים; יבהו בחישוקי הענק עם בוכנות הבלימה האדומות כדם; יצלמו צילומים קבוצתיים ליד סמל הקלשון הבוהק שבאמצע הגריל המשונן והאגרסיבי, ולעתים גם ינסו לעקור ממכסה המנוע את הלוגו המרהיב של המותג באמצעות מברג. טוב, בכל זאת ישראל.

הרגשות שיוצר העיצוב החיצוני הם כאין וכאפס לעומת החוויה החושנית שמזמן תא הנוסעים. פתח את הדלתות הגדולות, שב בפנים ותבין מדוע צפון איטליה הוא המוקד של עולם האופנה. בגרסת ה"לוסו" בה נסענו, כל פינה עטויה עור עמוק וריחני ועץ חמים ומלוטש, וריפוד המושבים המעוטר לא נראה כמו שום דבר אחר, שישבנו עליו עד היום - הרגשנו ייסורי מצפון להניח עליו סתם מכנסיים מהרחוב. כל פריט קטן, מהמאפרות ועד פתחי האוורור דרך השטיחים העמוקים התאורה ועיטורי המתכת הקרירים, נראה כאילו עוצב בסטודיו של מעצב-על איטלקי, וקרוב לוודאי שכך באמת היה.

עם בסיס גלגלים עצום באורך 3.15 מ' אין שום מחסור במרחב רגליים למבוגרים במושב האחורי, אם כי הגג סמוך יותר לראשיהם של היושבים מאשר המקובל בפלח הזה. המושבים רחבים מלפנים ומאחור והם גם נוחים מאוד. עמדת הפיקוד מעוצבת במתכונת איטלקית קלאסית, עם צמד שעונים עגולים וגדולים, אבל היא מתקשה לספק את העושר החזותי ורב-התכליתיות של מערכי הפיקוד הדיגיטליים של הגרמניות מהדור האחרון. יש אמנם מסך מולטימדיה גדול ומסך משני נוסף בין המחוונים, אבל הגרפיקה ומערכת התפריטים מזכירים קצת יותר מדי את אלה של קרייזלר-ג'יפ. כנ"ל לגבי מוט ההילוכים המסיבי, שנראה כאילו נלקח מגראנד-צ'ירוקי.

משהו שקשה מאוד למצוא אצל המתחרים הוא מד המהירות של הקוואטרופורטה, שמסתיים במספר 330. אכן, בניגוד למדיניות העמימות של רוב יצרני הרכב ביחס לסוגיית המהירות המרבית, מזראטי מתגאה בעובדה שגרסת ה-V8 הבכירה של המכונית מגיעה ל-310 קמ"ש, מה שהופך אותה לאחת הלימוזינות המהירות בתבל.

גרסת ה-V6 טורבו ה"צנועה" בה נהגנו אנחנו סוגרת 288 קמ"ש בלבד. אלה כמובן נתונים תיאורטיים ברוב העולם, ובוודאי בישראל, אבל זה לא מפחית מהריגושים של המנוע הזה, שמיוצר במפעל של פרארי במארנלו. אפשר לשייט איתו בשקט ובשלווה יחסית ברחובות העיר, כראוי למכונית שרד מגודלת.

אבל תנו לדוושה הימנית הדיפה ראויה, במיוחד במצב הספורטיבי, ונעלי העור היקרות מתחלפות בנעלי ריצה מקצועיות. לתיבת ה-ZF האוטומטית יש רק שמונה מהירויות, אבל במצב הכיול הספורטיבי היא יורה את ההילוכים כמו מכונית מסלול. התאוצה ל-100 קמ"ש אורכת 5 שניות בלבד, 160 קמ"ש מגיעים בפחות מ-15 שניות ואם תאבדו את הקשר עם מד המהירות - וזה קל - אתם עלולים למצוא עצמכם בצרות רציניות, עם או בלי סימני השאלה סביב התוקף המשפטי של מצלמות המהירות בישראל.

ריגושי מהירות כאלה אפשר למצוא גם בגרסאות העל של המתחרים, אבל אף אחד לא יכול לחקות את הפסקול המרגש, שלקוח מהרפרטואר של פרארי, הוא מרים את קולו לאוקטבות גבוהות כמו הטנורים הגדולים בלה סקאלה של מילאנו ולמרות שאנחנו כבר (מזמן) לא נערים מתבגרים, גם אנחנו הרגשנו מדי פעם צורך "לתת בגז" בעת עמידה ברמזור, רק כדי לשמוע את היללות והגרגורים האלה.

צריכת הדלק בדרך כלל לא מעניינת לקוחות בפלח הזה, אבל אל תצפו להרבה יותר מ-7-6 קילומטרים לליטר.

הקוואטרופורטה ממלאת בקלות יתרה את תפקידי ה"שרד" שמוטלים עליה. היא אמנם לא רכה ומרחפת, אבל המתלים המתוחכמים מורידים את העוקץ מרוב המהמורות ופגמי האספלט המקומיים ומספקים נסיעה רגועה וחלקה מאד.

למרות שהמכונית תוכננה במחשבה על מתעשרי העולם השלישי, במיוחד עבור שוק הסיני, המהנדסים של מזראטי לא יודעים להתפשר בכל הנוגע להתנהגות כביש. ההיגוי חד, מהיר ומקושר לגלגלים כאילו מדובר באיזו GT אתלטית, תנודות הגוף בפניות הדוקות ומרוסנות היטב, הכוח המסיבי עובר לגלגלים בלי שמץ של החלקה או לחימת הגה, והמשקל העצמי הנמוך יחסית מסייע לתחושה קלילה וזריזה בעת העברות משקל.

המחיר של מזראטי קוואטרופורטה V6 מתחיל בסביבות המיליון שקל, מחירים די דומים לגרסאות המקבילות של המתחרות הגרמניות הבכירות. רוב המכירות בפלח הזה בישראל נשלטות כיום על ידי דגמי פלאג-אין הייבריד עם הטבת מס משמעותית, אבל הקוואטרופורטה היא הדבר הרחוק ביותר - הנדסית ותרבותית - מלימוזינה גרמנית היברידית ירקרקה. זו מכונית פאר חושנית וסוערת שמאפשרת לך לדעת איך הייתה מרגישה ונשמעת לימוזינה פרארי אם האיטלקים היו מייצרים אי-פעם ברייה שכזו (הם לא). ואם היינו טייקונים והמעמד היה מחייב אותנו לשבת מאחור, לצד שומרי הראש, ולתת לנהג הפרטי לאחוז בהגה, כנראה שהיינו מקנאים בו מאוד. 

חלק מהמתחרות

פורשה פנאמרה V6

הפנאמרה היא יותר מכונית GT מאשר רכב שרד, אבל היא יכולה להוביל ארבעה מבוגרים ברווחה ובנוחות על מתלי אוויר מצוינים בתוספת תא מטען מכובד. גרסת ה-V6 טורבו שעולה 996 אלף מצוידת במנוע 3 ליטר, שמייצר 440 כ"ס ו-56 קג"מ, ובשילוב הנעה כפולה מאיצה את המכונית מאפס ל-100 ב-4.4 שניות בואכה 289 קמ"ש

מרצדס AMG GT 

4 דלתות

"לימוזינת הספורט" העדכנית ביותר של מרצדס היא גרסת ה-4 דלתות של ה-AMG GT , שתגיע אלינו בשנה הבאה. שלדתה פותחה במחשבה על המסלול אבל לא שוכחת לפנק ביום יום עם מתלי אוויר. הגרסה המתונה ביותר מצוידת במנוע V6 טורבו בנפח 3 ליטר עם 367 כ"ס, מאיצה ל-100 קמ"ש ב-4.5 שניות ומגיעה ל-285 קמ"ש

ב.מ.וו סדרה 8

סדרה 8 החדשה, שמחליפה את סדרה 6, הוצגה עד כה בגרסת קופה אבל בשנה הבאה תצטרף אליה גם גרסת GT עם ארבע דלתות. מתחת לעיצוב החושני מסתתרת שלדה חדשה וקלת משקל ותא הנוסעים עמוס בטכנולוגיות עתידניות. בעת הגעתה לארץ יוצע גם מנוע V6 טורבו, שנושק ל-400 כ"ס