ביהמ"ש העליון בביקורת על הליך מכרזי של המשרד לשירותי דת

השופט מני מזוז קבע כי בחירת המשרד לשירותי דת בתנועת "אל המעיין" כזוכה יחידה במכרז להפעלת פרויקט להעמקת היהדות בפריפריה "מעוררת קושי ברור בהיבט של היעדר פלורליזם"

השופט מני מזוז / צילום:רפי קוץ
השופט מני מזוז / צילום:רפי קוץ

בית המשפט העליון פרסם הערב (ה') פסק דין, בו הוא מותח ביקורת לא פשוטה על הליך מכרזי של המשרד לשירותי דת (משרד הדתות); בו זכתה כזוכה יחידה להקמת פרויקט "להעמקת הזהות היהודית" בקרב בני נוער מהפריפריה - עמותת "אל המעיין" המזוהה עם תנועת ש"ס עמה נמנה השר אריה דרעי, ממלא-מקום שר הדתות.

למרות החשש עליו הצביעו שופטי העליון בקשר לשאלת ניגוד העניינים המוסדי במובן הרחב של המונח (במשולש: ש"ס-משרד הדתות-"אל המעיין"), הם הבהירו כי בהליכי המכרז המקצועיים לא נפל כל פגם, וכי לא נמצאה הצדקה להתערב בהחלטת ועדת המכרזים של המשרד.

יחד עם זאת, בית המשפט ציין ("במבט צופה פני עתיד") כי על המשרד לנקוט צעדים לצמצם את הקושי שעלה מתנאי המכרז במסגרתו נבחר גורם אחד בלבד ליטול חלק בפרויקט שמטרתו להעמיק את הזהות היהודית בפריפריה, עובדה המעוררת לדעת בית המשפט קושי ברור בהיבט של היעדר פלורליזם.

עניינו של פסק הדין הוא בעתירה שהגישה חברת "ניידות חב"ד בע"מ" נגד החלטת ועדת המכרזים של משרד הדתות, לבחור בהצעת עמותת "אל המעיין" כהצעה הזוכה במכרז להקמה ולהפעלה של "פרויקט להעמקת הזהות היהודית בקרב בני נוער וצעירים מפריפריה חברתית וגאוגרפית בישראל".

השופט מני מזוז, שכתב את פסק הדין (בהסכמת השופטים דוד מינץ ויוסף אלרון), לא התעלם מהרגישות הקיימת בנושא "הזהות היהודית בישראל" וציין כי מדובר בנושא חשוב וכזה "בעל פנים רבות" וכי אין זה סוד, שבחברה הישראלית קיימים זרמים שונים ותפיסות שונות בסוגיה זו.

משאלה פני הדברים, הוסיף השופט מזוז, שלמרות שלא הוכח שנפל פגם בעבודתה המקצועית של ועדת המכרזים של המשרד בהליכים לבחירת "אל המעיין", עצם קביעת "אל המעיין" כזוכה יחידה להפעלת הפרויקט - "מעוררת קושי ברור בהיבט של העדר פלורליזם" ואת שאלת ניגוד העניינים (המוסדי).

הקושי הקיים ב"העדר הפלורליזם", מוסיף מזוז, מוחרף במקרה זה. וזאת, "נוכח הזיקה" של עמותת "אל המעיין" לתנועת ש"ס, "עליה נמנה השר (השר אריה דרעי ממלא-מקום מקום שר הדתות במקום השר דוד אזולאי - מ' ש') העומד בראש המשרד עורך המכרז".

השופט מזוז: הבחירה באל המעיין מעוררת קושי גלוי ולא רק בהיבט של מראית פני הדברים

בית המשפט הוסיף שבעניין שהובא בפניו, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי סוגית העמקת הזהות היהודית, היא בליבת פעילותן הן של עמותת אל המעיין והן של תנועת ש"ס.

ומשכך נקבע, שהבחירה באל המעיין כזוכה יחידה מעוררת קושי גלוי לעין - "ולא רק בהיבט של מראית פני הדברים"

למרות אותו קושי גלוי, קובע העליון שתי קביעות מעניינות. הראשונה - כי תנועת "אל המעיין" לא הייתה פסולה מלהשתתף במכרז; והשנייה - כי המשרד דתות לא היה מנוע מניהול המכרז - "גם אם ניתן היה לשקול חלופות אחרות".

אריה דרעי / צילום: רויטרס - Ammar Awad
 אריה דרעי / צילום: רויטרס - Ammar Awad

בכל הנוגע לאותם חלופות, ציינו שופטי העליון ("במבט צופה עתיד") כי על המשרד דתות "לנקוט בצעדים לצמצום הקושי האמור, בעיקר בהיבט של הבטחת פלורליזם בבחירת הגופים שייטלו חלק בביצוע פרויקט מסוג זה".

למרות הביקורת והבעייתיות שאיננה מתבטאת רק במראית עין, החליט בית המשפט העליון שלא להתערב בתוצאות המכרז ובהחלטת ועדת המכרזים.

זאת, בין היתר, לאור הודעת משרד דתות על הסכמתו לקצר בשנה את תקופת האופציה להארכת החוזה שנקבעה במכרז. באופן כזה, ההתקשרות עם "אל המעיין" תסתיים לכל המאוחר באוקטובר 2020.

בסוף פסק הדין הדגיש השופט מזוז כאמור כי אף שמשרד הדתות סבור שלא נפל בהליכי המכרז פגם של ניגוד עניינים, הוא הסכים "לשוב ולבחון את מאפייני המכרז הנוכחי והפעילות לפיו ולשקול מתווה שונה לפרסום המכרז ולהפעלת הפרויקט" בהתאם להערות בית המשפט העליון.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988