יישומון עוקף מכס: הטיסה חינם, רק קחו אתכם משהו להעביר (ופתחו את האריזה, שייראה משומש)

הקונה מפרסם באפליקציה את הפריט שברצונו לרכוש, ומטייל שמתכנן לנסוע למדינה מסכים להעביר את הפריט בתמורה למחיר שמסוכם ביניהם • במקרים מסוימים מערכת האפליקציה יוצרת קשר עם מטיילים ומעניקה להם כרטיסי טיסה חינם במקום תשלום על ההעברה

לארוז משהו של מישהו אחר ולעשות כמה דולרים על הדרך / צילום: shutterstock
לארוז משהו של מישהו אחר ולעשות כמה דולרים על הדרך / צילום: shutterstock

תעשייה חדשה של העברת סחורות אמריקאיות לקונים בחו"ל נמצאת כעת בצמיחה. השיטה - פלטפורמות אונליין שמחברות בין מטיילים שנוסעים למדינות אחרות לקונים המקומיים. תחקיר של "וול סטריט ג'ורנל" מצא כי בעוד שלדברי החברות המטרה היא להקל על אנשים לקבל סחורות שלא זמינות להם, בפעמים רבות המטרה בפועל היא להתחמק מתשלומי מכס, ככל הנראה בעידוד החברות.

חברת Grabr מסן פרנסיסקו מציעה פלטפורמת אונליין כזו. היא פופולרית בשווקים כמו ברזיל וארגנטינה, מדינות שבהן סחורות ממדינות זרות הן יקרות. לדברי החברה, יש לה חצי מיליון משתמשים רשומים, והיא גייסה 14 מיליון דולר ממשקיעים כמו קרן Founders של פיתר ת'יל, חביאר אוליבן - סגן נשיא בפייסבוק וצ'רלי סונגהרסט, לשעבר ראש האסטרטגיה התאגידית במיקרוסופט.

הפלטפורמה עובדת כך: קונה מפרסם בה את הפריט שברצונו לרכוש, ומטייל שמתכנן לנסוע למדינה מסכים להעביר לו אותו בתמורה למחיר שמסוכם ביניהם. דמי המשלוח הללו משולמים דרך המערכת של גרבר, שמרוויחה עמלה על כל עסקה. במקרים אחרים, גרבר יוצרת קשר עם מטיילים ומעניקה להם כרטיסי טיסה חינם במקום תשלום על ההעברה, כדי שיעבירו לקונים מזוודות מלאות חפצים שצוות גרבר סיפק להם.

אוולין סלטר-שו מלונג ביץ', קליפורניה, נמנתה עם המטיילים האלה. היא אמרה ל"וול סטריט ג'ורנל" כי "הייתי מוציאה את הפריטים מהקופסאות כדי לגרום להם להיראות משומשים", והוסיפה כי עשתה זאת בהנחיית צוות החברה.

גם אמיליו גיונה מארגנטינה אמר כי רכש מעל 15 פריטים באמצעות הפלטפורמה, ולמיטב ידיעתו, איש מהמטיילים לא שילם עליהם מכס. כך למשל הוא שילם 170 דולר על המשלוח של משקפי מציאות וירטואלית בעלות של 800 דולר, שהמכס עליהם אמור היה לעלות כ-250 דולר נוספים למטייל שהעביר אותם.

חברות שמובילות ביודעין התחמקות מתשלום מכס עשויות להיות מואשמות בהונאת מכס מאורגנת, אך מייסדי גרבר, וארטם פדייב ודריה רבנוק, הכחישו את ההאשמות. "זה לא משהו שאנחנו מעודדים כחברה" אמרה רבנוק, שמשתמשת גם כמנכ"לית החברה. השניים הוסיפו כי תנאי השימוש בשירות דורשים מהמשתמשים לעמוד בתשלומי המכס, עליהם אחראים המטיילים ולא הקונים, ולכן הם ממליצים להם לגבות מחיר על המשלוח שיכסה גם את תשלום המכס הצפוי. עוד אמרו כי הם מודאגים מהדוגמאות שעלו בכתבה.

במסגרת התחקיר נותחו 95 אלף עסקאות באתר גרבר, וזוהו 1,400 פעמים בהן קונים בארגנטינה וברזיל הזמינו פריט שעולה כפול או יותר מהסכום הפטור ממכס במדינה. ב-97% מאותן עסקאות המחיר שגבו המטיילים לא היה גבוה מספיק לכיסוי עלויות המכס. מייסדי גרבר אמרו בתגובה כי המחירים שכתובים באתר לא תמיד משקפים את המחיר הסופי שהמטיילים קיבלו, שעשויים לקבל גם מזומן; וכי החברה משפרת את המערכת שלה כך שתוכל לעקוב אחרי התשלומים האלה.

לפטופ קטנטן/ צילום: באדיבות החברה
 לפטופ קטנטן/ צילום: באדיבות החברה

אלקטרוניקה, לפטופים, בגדי מעצבים 

בנוסף, נמצא בתחקיר כי רבנוק עצמה הסכימה בשנה שעברה להעביר לפטופים של אפל ל-7 קונים בארגנטינה, תמורת סכום של 285 דולר ללפטופ לכל היותר, למרות שתשלומי המכס עבור כל מחשב הם מאות דולרים נוספים. רבנוק אמרה בתגובה כי לעתים חברי צוות אחרים משתמשים בחשבון שלה באתר, שהיא תמיד משלמת מכס ושהיא מעבירה פריטים למטרות מחקר ופיתוח עבור החברה ולא עבור רווח.

לבסוף, עלה בתחקיר כי אדם מברזיל שאל בעמוד הפייסבוק של גרבר אם ניתן לבקש פריט בלי האריזה "כדי לפסוח על האגרה במדינה". רבנוק השיבה לשאלתו כי "אפשר לבקש להביא את הפריט בקופסה - אבל דמי המשלוח עשויים להיות גבוהים יותר כתוצאה מכך. בלי הקופסה - הם ללא ספק יהיו נמוכים יותר, אז אפשר לבקש את זה" בתוספת אימוג'י מחייך. רבנוק אמרה ל"וול סטריט ג'ורנל" כי התכוונה לכך שאנשים עשויים לרצות "לחסוך מקום במזוודה", ולאחר מכן התגובה המדוברת נמחקה מעמוד הפייסבוק של החברה.

בעיות דומות עלו גם בבדיקת חברה מתחרה של גרבר, Airmule. לדברי מנכ"ל החברה, שון יאנג, יש לה 30 אלף מטיילים רשומים, והיא גייסה 1.2 מיליון דולר, בעיקר מחברה סינית. גם אנשים שהעבירו חבילות של איירמיול שהורכבו על-ידי צוות החברה לסין אמרו ל"וול סטריט ג'ורנל" כי לא הצהירו למכס על פריטים יקרים כמו מוצרי אלקטרוניקה ובגדי מעצבים, בעצת עובדי החברה.

יאנג אמר בתגובה כי החברה מנחה את המטיילים מתי עליהם להצהיר על פריטים למכס בהתאם לערך הפריטים שהועברו. לדבריו, במקרים בהם המטיילים לא היו צריכים להצהיר על סחורה יוקרתית, היא כנראה נקנתה בהנחה. אפשרות נוספת שהעלה היא שהקונים היו אלה שהצהירו על ערך כספי נמוך מערך הקנייה האמיתי בטופסי החברה, וטען כי החברה פועלת כדי למנוע מצבים כאלה בעתיד.