הצעה: השופטת פוזננסקי-כץ תינזף, תושעה - והדחתה תבוטל

כוכבת "פרשת המסרונים", השופטת המודחת רונית פוזננסקי-כץ, התייצבה היום (ד') בבית המשפט העליון לדיון בעתירתה נגד הדחתה מהשיפוט בעקבות הפרשה שהסעירה את עולם המשפט.  

פוזננסקי-כץ, שהודחה מהשיפוט לאחר חשיפת חילופי מסרונים שהתקיימו בינה לבין חוקר מטעם רשות ניירות ערך, עו"ד ערן שחם-שביט, בנוגע להארכות המעצרים בתיק 4000 (תיק בזק), עתרה לבג"ץ נגד ההחלטה, ובשבוע שעבר קיבלה את תמיכתה של המדינה בעתירה, כאשר הפרקליטות הודיעה לבג"ץ כי אף היא סבורה שאין להדיח את פוזננסקי-כץ, כי אם להשעותה לתקופה קצרה. 

הצעה להסדר דיוני

בהיעדר מתנגדים לעתירה, נפתח הדיון היום בהצעה מטעם באי-כוחה של פוזננסקי-כץ לייתר את הדיון. עו"ד רם כספי, בא-כוחה של השופטת המודחת, פתח את הדיון בהצעה להגשת הסדר דיוני - אותה הוא הקריא מדף שכתב בכתב-ידו. על-פי ההצעה שהכין, השופטת פוזננסקי-כץ תינזף, תושעה, והדחתה תבוטל.

"אני מאמין שההצעה היא גם על דעת המדינה. אני מקווה שבכך נוכל לגמור את הדיון ולחזור הביתה", אמר עו"ד כספי והקריא: "נוכח ההסדר הדיוני המשמעתי המוסכם, שלפיו העותרת תועבר (תושעה) מכהונתה כשופטת בבית משפט השלום בתל-אביב לתקופה של שנה אחת ללא שכר, וכן לא תשב במשפטים פליליים במשך שנתיים; ולאור כך שהעותרת סמכה על כך, ולנוכח העובדה שבית הדין המשמעתי טען כי אין לו סמכות להשעות; ועל-מנת להימנע מהכרעה בסוגיית הסמכות - מוצעת ההסכמה הבאה: תושת נזיפה על העותרת, ובית המשפט ירשום בפניו את התחייבותה של העותרת לקיים מרצונה את ההסדר על כל תקופותיו, כשתקופה ההשעיה תחל החל מסוף מרץ 2018".

השופטים ציינו כי עליהם להתייעץ על הנושא, והשופט עוזי פוגלמן נזף בעו"ד כספי על כך שלא הגיש את הצעתו לבית המשפט מראש.

גם נציג המדינה בדיון, עו"ד נחי בן אור, הופתע מהצעתו של עו"ד כספי ואמר: "אני מופתע. אנחנו לא מגישים את זה כנייר מטעמנו. אם בית המשפט יסבור שזה הסדר ראוי, אני אצטרך לבקש אישור לזה". עם זאת, הפרקליט אמר כי ההצעה מקובלת על המדינה. "אנחנו מסכימים עם ההצעה לגופה, אבל זה לא הסדר מוסכם. אנו מפרשים את הדברים באופן כזה שבו הנייר הזה מבטא אמירה של העותרת על כך שהיא מקבלת את התנאים שהושתו עליה, ואנחנו חושבים שזו הענישה ההולמת בנסיבות".

השופט פוגלמן ביקש לברר מה בדיוק המדינה מבקשת להטיל על פוזננסקי-כץ, ואמר לעו"ד בן אור: "ממה שהבנתי הם (באי-כוחה של פוזננסקי-כץ, א' ל"ו) לא מסכימים להשעיה. הם מציעים שהיא תצא לחופשה וולנטרית. זה לא מה שאתם ביקשתם".

עו"ד בן אור ציין כי הם אכן עומדים על הדרישה הזאת, ובתגובה אמר עו"ד כספי כי על-פי הצעתו לא מדובר ב"חופשה ללא תשלום", אלא שהשופטת אומרת במפורש כי "היא משעה את עצמה ונוטלת אחריות".

הוסכם כי המסמך של כספי יוגש, והשופטים עוזי פוגלמן, דפנה ברק-ארז ונעם סולברג ישקלו אותו.

 הדיון נסב בעיקרו סביב שאלת סמכותו של בית הדין להטיל עונש של השעיה לתקופה קצובה על שופט, כאשר לטענת שני הצדדים, כאמור, הפרשנות הנכונה של חוק בתי המשפט היא שיש לבית הדין סמכות להשעות שופט.

"הדחה על-תנאי"

עו"ד פנחס רובין, המייצג את פוזננסקי-כץ יחד עם עו"ד כספי, טען במהלך הדיון המשפטי, בין היתר, כי קיים פער עצום בין עונש של נזיפה לשופט לבין הדחתו משיפוט, ולא ייתכן שלא תהיה אפשרות כלשהי באמצע. "אני מצפה שבג"ץ יעורר תפנית בפרשנותו של הסעיף (המעניק סמכות להטיל עונשים משמעתיים על שופטים, א' ל"ו ומ' ב'), אבל נהפוך הוא - כדי לא להגיע לפערים תהומיים כאלה בין נזיפה להדחה, אני מבקש מבית המשפט לערוך את הפרשנות הראויה. שופטים גם הם בני אדם, והם יכולים לטעות, והם יכולים לטעות גם טעויות שהן מעבר לנזיפה - ועדיין לא להיות מודחים".

עוד הוסיף עו"ד רובין כי העובדה שהמדינה תומכת בפוזננסקי-כץ מהותית. "זה שהמדינה רואה כמונו עין בעין מוסיף קורת-רוח, מראה שאני לא שוטה או פנטזיונר", ואף חשף כי הוא ועו"ד כספי מייצגים את השופטת המודחת בהתנדבות: "שיהיה ברור שרם כספי ואני עושים את התיק הזה לשם שמיים, לא מתפרנסים מהתיק הזה", אמר.

עו"ד רובין הוסיף הצעת פשרה נוספת, והיא הדחה על-תנאי: "כיוון אני מבין שלא די בנזיפה במקרה הזה, ורוצה לתת אפשרויות יצירתיות, אז אם אני לא מצליח לשכנע שהסעיף רחב מספיק כדי לקבוע העברה מכהונה קצובה בזמן (השעיה לשנה, א' ל"ו ו-מ' ב'), כי אז תינתן העברה מכהונה קבועה אבל על-תנאי - תנאי שאם תעבור עבירת משמעת נוספת, תודח, ויונף הגרזן".

למעשה, על-פי שתי ההצעות שהציעו באי-כוחה של השופטת המודחת, היא תחזור לתפקיד השיפוט בהקדם. ההצעה הראשונה, השעייתה למשך שנה, זהה למעשה להסדר שנערך עמה ואשר נדחה על-ידי בית הדין המשמעתי; ההצעה השנייה מקלה יותר ומבקשת "עונש על-תנאי" בלבד, ועל-פיה פוזננסקי-כץ יכולה לשוב מחר לכס השיפוט. 

"מהי עמדת השרה?"

במהלך הדיון העיר השופט פוגלמן לבאי-כוחה של השופטת המודחת כי הם גולשים לטיעונים שרלוונטיים לערכאת ערעור, בעוד שלמעשה מדובר בדיון בבג"ץ העוסק בהחלטה שיפוטית של ערכאה שיפוטית - החלטת בית הדין המשמעתי שנכתבה, בין היתר, על-ידי נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס. "איך אדוני רואה את סמכותו של בג"ץ ביחס להחלטה" (של בית הדין המשמעתי - מ.ב)?, שאל השופט פוגלמן את עו"ד כספי, שהשיב: "אנחנו נמצאים בבית הדין הגבוה לצדק. צדק הוא ערך עליון, כפי שגם נקבע בחוק יסוד השפיטה. זהו מקור הסמכות". לכך השיב פוגלמן: "לשופטים אין פריווילגיה לעשות משהו שלא בסמכותם".

בהמשך דבריו התייחס עו"ד כספי למעשיה של השופטת המודחת, כשטען: "ביום הראשון שהפרשה התפוצצה, כל המדינה חשבה מי יודע מה. זה באמת היה מעשה לא בסדר. אבל השופטת נמצאת בחופשה, אין לה עוזר, ואין לה איך לעשות את התיאומים (עם בא-כוח היחידה החוקרת עמו החליפה מסרונים, מ.ב)". לכך השיב פוגלמן: "הבעיה לא הייתה עם התיאומים". 

עו"ד בן אור, שייצג את משרד המשפטים בדיון, הדגיש כי שרת המשפטים איילת שקד שקלה את מכלול הנסיבות בטרם הגיעה למסקנה כי מדובר בהסדר הולם. "אין מחלוקת על החומרה שיש לייחס להעברת אותם מסרונים בין העותרת למי שייצג את הגוף החוקר. גם היא לא חולקת על כך. היה משגה חמור", ציין עו"ד בן אור, אך הוסיף: "שרת המשפטים שקלה את מכלול הנסיבות והגיעה למסקנה שזו ענישה הולמת". 

השופטת ברק-ארז ביקשה לשמוע מנציג המדינה מהי עמדתה ככל שבג"ץ יכריע כי צדק בית הדין המשמעתי ואכן העונש עליו הסכימו הצדדים אינו בסמכותו. "אנחנו חושבים שזה הולם ומידתי", ציין בא-כוחה של המדינה, ונמנע מספר פעמים נוספות מלהשיב לגופה של השאלה שהציבה בפניו ברק-ארז. "אדוני בוחר שלא להשיב לשאלה", ציינה ברק-ארז.

בשלב זה הסתודדו ביניהם השופטים, ולאחר מכן פנה השופט פוגלמן לבן אור ואמר: "אי-אפשר לקבל את זה שאין לך תשובה. אני מבין שאתה לא מוסמך לתת תשובה בגלל הפוזיציה שלך, אבל אנחנו צריכים תשובה מאדוני למקרה שנכריע שאין סמכות: מהי עמדת השרה במקרה שייקבע שאין סמכות? מה יהיה העונש הראוי?".

בג"ץ העניק למדינה שהות של 7 ימים להשיב לשאלה זו.

 פרשת המסרונים

התנהגות שאינה הולמת שופט

"פרשת המסרונים" התפוצצה ב-25 בפברואר האחרון, אז נחשף במהדורת החדשות של ערוץ 10 כי בהארכות המעצר בפרשת בזק הוחלפו מסרונים בוואטסאפ בין השופטת פוזננסקי-כץ שדנה בדיוני המעצר - בין היתר של ניר חפץ, לשעבר יועץ התקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו; ושל שאול אלוביץ, בעל השליטה בבזק - לבין עו"ד שחם-שביט, שייצג באותם תיקים את רשות ניירות ערך החוקרת ביחד עם המשטרה את הפרשה.

ב-27 בפברואר המליץ נציב התלונות על השופטים, השופט אליעזר ריבלין, להעמיד את השופטת פוזננסקי-כץ לדין משמעתי בבית הדין המשמעתי לשופטים - אך לא לדין פלילי. ב-15 באפריל הורשעה פוזננסקי-כץ על-ידי בית הדין המשמעתי בראשות נשיא העליון בדימוס, אשר גרוניס, במסגרת הסדר, בעבירת משמעת של התנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל ובהפרה של כללי האתיקה לשופטים.

הצדדים הגיעו להסכמה כי העונש שיוטל על פוזננסקי-כץ יהיה עונש של השעיה משיפוט. התביעה עתרה לכך שההשעיה של פוזננסקי-כץ תהיה למשך שנה, ואילו השופטת וסנגוריה ביקשו כי ההשעיה תהיה לתקופה מינימלית - מהיום שבו נחשף אירוע המסרונים (אז היא הושעתה באופן זמני) ועד מתן גזר הדין. ב-18 ביולי דחה בית הדין המשמעתי את ההסדר והורה על הדחת השופטת. אחד הנימוקים המרכזיים להשעיה היה קביעת בית הדין המשמעתי כי אין לו סמכות חוקית להטיל סנקציה משמעתית של השעיה.

בחוות-הדעת המרכזית שכתב גרוניס, נפסק כי בחוק בתי המשפט לא נכלל אמצעי של השעיה מכהונה כעונש שבית הדין המשמעתי יכול להטיל, וכי "אי-כלילתה של השעיה ברשימת אמצעי המשמעת המנויים בסעיף 19 לחוק בתי המשפט, נובעת מבחירה מודעת ושקולה של המחוקק, לא מטעות, לא משכחה, לא מחוסר תשומת-לב. אף אין מדובר בתוצאה אבסורדית". עוד נפסק כי "הסכמת הצדדים כשלעצמה אינה יכולה להוות מקור סמכות להטלת אמצעי משמעת".

באשר למקרה הספציפי של פוזננסקי-כץ, צוין כי אמנם במבט ראשון נראה כי אמצעי של השעיה חמור הוא יתר על המידה, אולם בסופו של דבר החומרה היתרה בה ראה בית הדין את התנהלותה של השופטת הובילה למסקנה כי יש להורות על סיום כהונתה.

השופטים ניל הנדל ואסתר הלמן הצטרפו למסקנתו של הנשיא גרוניס והוסיפו הערות שונות לתמיכה במסקנה, שלפיה הסעד של העברה מכהונה הוא כאמור הסעד ההולם לנסיבות המקרה. 

 המסרונים

תום-לב, טעות ותמימות

לפני כחודשיים עתרה השופטת פוזננסקי-כץ לבג"ץ נגד החלטת בית הדין המשמעתי לשופטים. בעתירה לבג"ץ טוענת השופטת המודחת - באמצעות עורכי הדין רם כספי ופיני רובין - כי בית הדין המשמעתי טעה כשהגיע למסקנה כי אין לו סמכות להשעות אותה לתקופה קצובה משיפוט, ולכן בחר להדיח אותה משיפוט לתמיד.

לטענה השופטת המודחת, בניגוד לקביעת בית הדין המשמעתי, "לבית הדין המשמעתי סמכות להטיל עונש משמעתי של 'העברה מן הכהונה' לתקופה קצובה", וכי "גם אם בית הדין נעדר סמכות (שלא כדעתנו) להטיל עונש משמעתי של השעיה או העברה מן הכהונה לתקופה קצובה, הוא בחר, לצערה של העותרת, בחמור מבין העונשים הקבועים במדרג הענישה, חרף קיומו של ההסדר המשמעתי המוסכם, וחרף העובדה שהמעשים והמחדלים המיוחסים לעותרת במסגרת הקובלנה נעשו על-ידה בתום-לב, בטעות, בתמימות ולא בזדון" .

פוזננסקי-כץ ציינה עוד כי ההסדר שנחתם בינה לבין התביעה, שלפיו היא תיטול על עצמה את האחריות לאירועים, והתביעה תעתור להשעייתה מכהונתה כשופטת לתקופה קצובה בת שנה אחת (ללא תשלום), "מגלם בחובו לא רק את עצם ההודאה שלה בנטען בקובלנה (המתוקנת) תוך נטילת האחריות על-ידה, אלא ובעיקר את העובדה שהעברה מכהונה, ובפועל - הדחה לצמיתות - אינם הולמים את חומרת המעשים או המחדלים שיוחסו לעותרת, שנעשו על-ידה בתום-לב, בטעות, בתמימות ולא בזדון".

עוד לדברי פוזננסקי-כץ בעתירה לבג"ץ, בזכות הסכמתה להודות בעובדות שנטענו נגדה ולחתום על הסדר, לא נחשפנו להתנהלות המערכתית של התביעה, של בית משפט השלום בתל-אביב ושל בתי משפט אחרים. 

המדינה מגבה את השופטת

בשבוע שעבר הגישה המדינה את תגובתה לעתירתה של פוננסקי-כץ, אשר במסגרתה גיבתה כאמור את השופטת ואמרה באופן מפורש כי עמדתה היא שאין להדיח את השופטת. "עמדת המדינה הייתה ועודנה כי הסנקציה המתאימה בנסיבות העניין היא העברה של העותרת מתפקידה השיפוטי לתקופה של שנה; וכן הימנעות העותרת מעיסוק בתחום המשפט הפלילי למשך תקופה של שנתיים ממועד חזרתה לכהונתה. העותרת מצדה מסכימה, הלכה למעשה, לתנאים אלה", נכתב בתגובת המדינה.

המדינה הזכירה עוד כי בעת מתן גזר דינו של בית הדין המשמעתי, פוזננסקי-כץ הייתה מושעית מתפקידה מזה כ-4 חודשים, בהתאם להחלטתה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות. בינתיים ההשעיה נמשכת, והיא עומדת כבר על כ-7 חודשים.

גם באשר לפרשנות של חוק בתי המשפט, המדינה תומכת בפרשנות שמציעה פוזננסקי-כץ, שלפיה בית הדין המשמעתי לשופטים מוסמך להורות על העברה זמנית של שופט מכהונה. לטענת המדינה, "עמדה זו משקפת פרשנות תכליתית של הוראות החוק, הנותנת ביטוי הולם לחשש מפני פגיעה בלתי מידתית בזכויות יסוד, ובראש ובראשונה בזכות לכבוד; והיא מאפשרת לבית הדין להטיל את אמצעי המשמעת ההולם והמתאים בנסיבותיו של כל מקרה המובא בפניו".

עוד הוסיפה המדינה כי מבירור מול הנהלת בתי המשפט עולה כי לא ידוע על מקרה שבו החליט בית הדין למשמעת להעביר שופט מכהונה באופן זמני, אך גם לא ידוע על מקרה שבו בית דין למשמעת גזר על שופט בישראל עונש של העברה מכהונה (לצמיתות). לעומת זאת, מוכרים מקרים שבהם שופטים הודיעו, במרוצת השנים, על פרישתם מכס השיפוט בשל אירועים כאלה ואחרים.