תיאוריות שוק חופשי כבר לא שולטות, אך מרקס רלוונטי: כך השתנו לימודי העבודה ב-50 השנים האחרונות

תיאוריות השוק החופשי כבר לא שולטות • קרל מרקס עדיין רלוונטי • ושאלות היסוד של שוק העבודה לא השתנו, אלא רק התשובות • פרופ' יצחק הברפלד, ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת ת"א, מסביר כיצד משפיעים השינויים בשוק העבודה על תוכנית הלימודים, ומדוע יש רק חוג אחד כזה בארץ

מפעל מנועי בית שמש, 1970/ צילום: משה מילנר - לע"מ
מפעל מנועי בית שמש, 1970/ צילום: משה מילנר - לע"מ

שוק העבודה הנוכחי שונה מזה של לפני 10, 20 ובטח 50 שנה, והוא ממשיך להשתנות - הטכנולוגיה מאפשרת לעבוד מהבית, מבית קפה ובעצם מכל מקום; הגלובליזציה מובילה לניוד עובדים ותעשיות שלמות ממדינה למדינה, ופלטפורמות כמו פייבר (זירת מסחר לשירותים) מעודדת העסקת פרילאנסרים. כל התהליכים האלה מגבירים אולי את היעילות בשוק העבודה, אך גם מעלים שאלות חדשות על יחסי עובד-מעסיק ומבנה השוק, ומחייבים לנער אבק מעל סוגיות שונות בדיני עבודה.

אחת הפריזמות שדרכן אפשר לבחון את השינויים שעברו ועדיין עוברים על שוק העבודה היא החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל-אביב, שנפתח בשנת 1964. אז הכלכלה הישראלית נטתה עדיין לסוציאליזם והתבססה על ממשלה רחבה וריכוזית. שוק העבודה היה בהתאם: רוב העובדים היו מאוגדים, שעות העבודה היו מוגבלות, והם הועסקו בעיקר בחברות שמייצרות תוצרת מקומית. הדבר בא לידי ביטוי גם בתוכנית הלימודים בסוף שנות ה-60, כפי שמופיעה באתר האוניברסיטה - קורסים כמו "כלכלה שיתופית", "עיקרים בניהול חבר עובדים" ו"מדיניות רווחה וביטוח סוציאלי" נלמדו אז בחוג.

מאז הקורסים האלה פינו את מקומם לקורסים שעוסקים ב"אי-שוויון כלכלי וחברתי בישראל", "גלובליזציה בארגונים: עבודה, תרבות וזהות" ו"הון חברתי, רשתות חברתיות ושוק העבודה". לחובבי ההיסטוריה הוסיפו קורס שעוסק בשוק העבודה בתקופת המנדט. ואולם הבדלים מובהקים בתוכן הקורסים אפשר לראות גם מתחילת המאה הנוכחית. בשנת 2000, למשל, היה קורס על תעסוקה של עובדים לא-יהודים וסדנת מחקר על נשים בשוק העבודה. היום לומדים הסטודנטים על הגירה וזרים בשוק העבודה. שיעור התעסוקה בחברה הערבית עלה, וכעת לומדים על מבקשי המקלט ופליטים, וכן מהגרי עבודה מישראל למדינות אחרות.

"דגש על הסדרי עבודה חלופיים"

"השינויים הדרמטיים שהתרחשו ב-20 השנים האחרונות - השינויים הטכנולוגיים, הגלובליזציה, היחלשות כוחם של העובדים, והעלייה התלולה באי-שוויון בהכנסות - באים לידי ביטוי באופן חזק בתוכנית הלימודים", אומר פרופ' יצחק הברפלד, ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל-אביב. "לשינויים האלה השפעה ישירה על עולם העבודה, ובעיקר על אופייה של העבודה ועל כוחם היחסי של עובדים ומעבידים. השאלות הבסיסיות בתחום העבודה לא השתנו: הנעת עובדים, כוחם היחסי של העובדים מול ההנהלות, צדק חלוקתי והוגנות מול העובדים. השינויים שחלו בעולם העבודה מצריכים היום תשובות שונות מאלו שניתנו לפני 20 שנה, ואנחנו מספקים תשובות עדכניות לשאלות הישנות".

האם חל שינוי בתיאוריה השלטת בלימודי עבודה?
"קשה להצביע על תיאוריה שלטת אחת. השינויים בדגשים התאורטיים מושם היום על השפעתן של תאוריות חדשות. היה מעבר מהתבססות כמעט בלעדית על 'אסכולת שיקגו' בכלכלה (שהתבססה על ההנחה של שוק חופשי) להצגת תיאוריות כלכליות וסוציולוגיות חדשות שמכירות במגבלות הכבדות שלה ומדגישות נושאים כמו התחזקות ההון עקב הריכוזיות שלו, מחסומי השוק שבפניהם עומדות קבוצות חלשות, והשפעתה של חקיקה על פעילות השוק.

"עם זאת, מקומן של התיאוריות הקלאסיות בתחום העבודה גם הוא אינו נפקד מהלימודים. התלמידים  נחשפים גם לגישות הקלאסיות כמו מרקסיזם, הניהול המדעי וגישת יחסי האנוש. לגישות אלו יש עדיין כוח הסבר רב גם בעולם העבודה העכשווי, בגלל כל השינויים שהתרחשו ב-20 השנים האחרונות".

עד כמה מגמות בשוק העולמי, כמו מעבר לעבודת פרילאנס, רלוונטיות לשוק העבודה הישראלי, ואיך זה בא לידי ביטוי בתוכנית הלימודים?
"השוק הישראלי חשוף מאוד למגמות החדשות ואימץ אותן, ואנחנו מגיבים לכך - למשל, יש דגש רב על הסדרי עבודה אלטרנטיביים (עבודה מהבית, עבודה גמישה, פרילנסרים וכו'), על ההגנה שניתן לתת לעובדים במסגרת הסדרים אלו, ועל האופן שבו ניתן לגייס ולהניע עובדים בני דור ה-Y (ילידי שנות ה-80 וה-90)".

"לימודי העבודה דועכים בארה"ב"

הברפלד מספר שבמשך הרבה שנים הציע החוג לימודים לתואר שני בלבד, אך לפני חמש שנים נפתח גם מסלול לימודים לתואר ראשון. מאז היקף הרישום למסלול זה קבוע פחות או יותר, וכ-80 סטודנטים מתחילים מדי שנה את לימודי התואר הראשון. במקביל, צומצם מספר הסטודנטים לתואר שני והדגש הוא על מחקר אמפירי. "העיקרון שעליו אנחנו שמים דגש הוא שעובדים אינם גורם ייצור בלבד, אלא הם אנשים עם שאיפות ובעלי רצון ליחס הוגן", הוא אומר. לדבריו, רבים מהבוגרים פונים לניהול משאבי אנוש. "בוגרים נוספים, מעטים מדי לטעמנו, פונים לעבודה בעמותות חברתיות שמטרתן לחזק קבוצות עובדים מוחלשות, מניעת הפליה בתעסוקה, עזרה באכיפה של חוקי עבודה ושאר מטרות הקשורות לצדק חברתי".

איך שומרים על רלוונטיות מול החברות במשק, האם יש לכם שיתופי פעולה איתן?
"נקודת המוצא שלנו היא שאנחנו לא מלמדים את התלמידים שלנו כיצד לנהל עובדים - את זה עושים במחלקות לניהול. אנחנו רואים את תפקידנו במתן כלים אינטלקטואליים, כך שהתלמידים יוכלו להבין לעומק את הנושאים והשאלות של עולם העבודה, ובשלב השני, לנסות ולהתמודד עם נושאים אלו באופן ענייני, אנושי והוגן.

"מובן שאנחנו קשובים לעולם העבודה שמחוץ לכותלי האוניברסיטה. אנחנו עושים זאת בכמה דרכים: שיתוף של מרצים אורחים בקורסים, קורסי פרקטיקום שבהם התלמידים מתארחים בארגונים לצורך הכרת נושא ספציפי (לדוגמה, ניהול משאבי אנוש וזכויות עובדים זרים) וביצוע עבודת מחקר במסגרת הארגונית שבה הם מתארחים".

מדוע בעצם צריך חוג נפרד בשביל זה?
"הנושא של לימודי עבודה בעולם מטופל, בדרך כלל, בבתי הספר של מינהל עסקים, כלכלה, משפטים, וסוציולוגיה, ואז אין טיפול הוליסטי ואינטרדיסציפלינרי בתחום. במינהל עסקים מלמדים ניהול עובדים ופסיכולוגיה ארגונית, במשפטים מלמדים דיני עבודה, בכלכלה מלמדים על שוקי העבודה, ובסוציולוגיה מלמדים תיאוריה ארגונית. כתוצאה מכך, תלמידים שנחשפים בחוג הלימודים שלהם רק לאחד הנושאים חסרים את התמונה השלמה והמלאה של עולם העבודה".

לדברי הברפלד, ברוב האוניברסיטאות בעולם אין מחלקה נפרדת ללימודי עבודה, ובארה"ב תחום לימודי העבודה בכלל נמצא בדעיכה, אך עדיין יש כמה מחלקות חזקות, למשל באוניברסיטת קורנל. "הדוגמה הטובה ביותר להיחלשות של התחום שם היא סגירתו לפני עשר שנים של מדיסון, בית ספר מוביל בתחום באוניברסיטת ויסקונסין", הוא אומר. "מצד שני, התחום עדיין חזק באוסטרליה ובאנגליה".

החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל-אביב הוא למעשה היחיד בארץ, ולדברי הברפלד יש לכך שתי סיבות מרכזיות. האחת היא שהתחומים הנפרדים של ניהול, כלכלה, פסיכולוגיה ומשפטים, המרכיבים את הבסיס ללימודי עבודה, הפכו לאטרקטיביים מאוד בקרב הסטודנטים. "הרוב מתעניינים בדיסציפלינה מוגדרת וצרה יותר מאשר בתחום האינטרדיסציפלינרי שלנו. יתרה מזאת, בשנים האחרונות הפכו נושאים 'חדשים' (שבחלקם אנחנו עוסקים שנים רבות), כגון נושאי מגדר, ארגונים ומשאבי אנוש, למבוקשים, וגם הם נוגסים מהקהל הפוטנציאלי שלנו. התחרות הזאת אחראית, כנראה, להיותנו היחידים בארץ שמציעים תוכנית שמכילה יסודות השאובים מכל התחומים הללו".

לגבי הסיבה השנייה, אומר הברפלד, "כדי להציע גישה הוליסטית ואינטגרטיבית ללימוד עולם העבודה, תוך הקפדה על היסודות האינטלקטואליים והאמפיריים העומדים בבסיסו, יש צורך גם בעמדה חברתית ברורה, ולנו יש העמדה הברורה הזאת, שהיא מרכזיותו של העובד-אדם בעולם זה. נראה שעמדה כזאת היא ייחודית בעולם של העשורים האחרונים".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988