הפקיד שהציל את המיקום של ישראל במדד הבינלאומי הנחשק

באוצר חגגו בשבוע שעבר את עליית ישראל למקום ה-49 במדד Doing business של הבנק העולמי לשנת 2019, אבל הסיפור שמאחורי העלייה מגלה שאין באמת סיבה לחגיגה: מה שהביא לשיפור בדירוג היה מהלך מהשנה שעברה שההודעה עליו נשלחה לבנק העולמי באיחור • פרשנות

רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי
רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי

את הסיפור הזה אפילו אפרים קישון לא היה מצליח לדמיין: לפני שנתיים נערכו במשרד ראש הממשלה התייעצויות קדחתניות בעקבות הידרדרות ישראל למקום ה-52 במדד Doing Business של הבנק העולמי. כשישבו המומחים לנתח את התוצאות העגומות, הם שמו לב לניקוד נמוך במיוחד, מקום 126 בעולם, במדד "קלות רישום נכס". בעקבות אותן ישיבות מרתוניות התקבלה בממשלה החלטה אסטרטגית לעשות מאמץ עליון ולהשלים את העברת שירותי הטאבו מרשם המקרקעין לאינטרנט. כל השנה התנהלה העבודה בקצב רצחני (במונחים של רשמי מקרקעין) עד שהושלמה בהצלחה ובזמן. רק בעיה קטנה אחת נותרה ללא פתרון: איך להודיע לחכמי הבנק העולמי בוושינגטון הרחוקה שהטאבו בארץ הקודש הוא מעכשיו אונליין? מי ינסח את ההודעה? מי ישלח את הפקס? מי יכתוב את המייל - ועוד באנגלית? עד שנמצא הפתרון נגמר הזמן, הדירוג נעשה ונחתם. ישראל ירדה ב-2018 למקום ה-54 במדד Doing business לשנת 2018 ולמקום ה-130 בעולם מדד קלות רישום נכס.

סיפור הטאבו-אונליין, שנחשף בזמנו על ידי דרור מרמור ב"גלובס", עלה בזיכרוני השבוע בעקבות פרסום נתוני מדד ה-Doing business לשנת 2019. העובדה שישראל התקדמה בדירוג חמישה מקומות קדימה - למקום ה-49 בעולם - תוך שהיא חולפת בדהרה על פני מונטנגרו, עוררה התרוממות רוח בממשלה. הקרדיט על ההישג מעורר ההשראה הזה נזקף באוצר לזכותו של רוני חזקיהו, החשב הכללי. חזקיהו הגדיר את הטיפול בבעיית קלות עשיית העסקים בישראל כנושא דגל ואת מדד ה-Doing business קיבל על עצמו באופן אישי. בראשותו של חזקיהו, כך אנו למדים מקריאת הודעת האוצר, "יצאה לראשונה משלחת מטעם מדינת ישראל לבנק העולמי" ובה השתתפו נציגי משרד המשפטים, רשות המסים, מנהל התכנון וחברת החשמל. כל אותם פקידים, שנסעו לוושינגטון על חשבון משלם המסים, תיארו בפני אנשי הבנק העולמי בהרחבה את כל ההישגים הנפלאים שהשיגה ישראל במאבקה בביורוקרטיה.

ומה היו תוצאות המאמץ הלאומי שהוביל החשב הכללי? ההישג משנה שעברה של מחשוב הטאבו הזניק את ישראל השנה 41 מקומות קדימה במדד קלות רישום נכס, היישר למקום ה-89 בעולם. במדד ה"הגנה על בעלי מניות מיעוט", לעומת זאת, ישראל ירדה שבעה מקומות. במדד "קלות הקמת עסק" נרשמה נסיגה של שמונה מקומות. במדד "קלות קבלת אשראי" ירידה של חמישה מקומות (פתיחת שוק האשראי, כידוע, היא הישג ששר האוצר מתהדר בו). רק בקטגוריה אחת, "קלות הוצאת היתר בנייה", נרשם שיפור משמעותי של 24 מקומות. הפקיד שלא שלח את המייל בזמן לבנק העולמי לפני שנה ומשהו היה צריך לקבל השבוע מרוני חזקיהו זר פרחים.

מנגינות וצלילים צורמים

סטנלי פישר, יעקב פרנקל ונגידי הבנקים המרכזיים של צ'כיה וברזיל יגיעו ביום ראשון לירושלים כדי להיפרד מנגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג. האורחים ינצלו ודאי את ההזדמנות כדי לשבח ולהלל את ביצועי הכלכלה הישראלית. לזכותה של פלוג אפשר לזקוף את הכנסת המונח "כלכלה דואלית" לתיאור המשק הישראלי: הכלכלה הראשונה היא קטר ההייטק, שמושך אחריו את הכלכלה השנייה, הלא היא הממשלה על שלוחותיה וזרועותיה שמדורגות במקום ה-49 בעולם, לפי דירוג הבנק העולמי העדכני. אבל לצד ההייטק והמגזר הציבורי, יש בישראל גם כלכלה שלישית, כלכלת החרדים והערבים שמתנהלת ברובה מתחת לרדאר והרחק מדוחות המעקב של הבנק העולמי. ענף הגמ"חים, למשל, בנקאות הצללים שבנק ישראל לא יודע עליו כמעט דבר. השבוע הפיצה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים מדאיגים שמצביעים על ירידה בתעסוקת גברים חרדיים במשק ברבעון האחרון של השנה. הנתון הזה הוא טון צורם במיוחד, שאסור שייעלם בתוך המנגינות הנעימות שמשמיעים על הכלכלה הישראלית. 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988