התנגדות פנימית באגף החשב הכללי לשינוי החשבונאי שיקטין את הגירעון התקציבי ל-3.2%

ביקורת על החשב הכללי: לא עמד בלחץ של כחלון שהבטיח שהגירעון לא יסטה משמעותית מהיעד • ל"גלובס" נודע כי ההערה על שינוי הרישום של הוצאות המעבר של צה"ל לנגב נוספה לדוח בעקבות דרישת גורמים באגף החשב הכללי ולאחר מחלוקת בנושא

רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי
רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי

שינוי שיטת הרישום החשבונאי של הוצאות מעבר צה"ל לנגב על-ידי החשב הכללי רוני חזקיהו יאפשר הפחתת עשירית נקודת האחוז בגירעון בשנת 2018 וסכום כולל של כ-20 מיליארד שקל שיתקבלו ממכירת בסיסי צה"ל בשנים הקרובות, כך מעריכים היום באוצר. מתנגדי שינוי שיטת הרישום טוענים כי המהלך יפגע קשות באמינות הדיווחים של החשב הכללי ויוביל לדיווחים סותרים בין האוצר, בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

גורמים המעורים בנושא מותחים ביקורת על "התקפלותו" של החשב הכללי רוני חזקיהו תחת לחץ פוליטי כבד של שר האוצר משה כחלון שכבר הבטיח פומבית שהגירעון לא יסטה באופן משמעותי מהיעד. באוצר טוענים בתגובה כי ההחלטה על השינוי התקבלה כבר ביולי עוד, כלומר עוד לפני שהחל הזינוק בגירעון השוטף.

הזינוק בגירעון, עליו דווח לראשונה ב"גלובס" החל בחודש ספטמבר כשהנתון השוטף על הגירעון המצטבר (12 חודשים אחורה) זינק מ-2.5% ל-3.3%. הסיבות לזינוק בגירעון כפולה: גידול בהוצאות משרדי הממשלה מעבר לתכנון והאטה בהכנסות המדינה ממסים, בין היתר בגלל זינוק בהיקף החזרי המס לנישומים. הגירעון המשיך ותפח באוקטובר ל-3.6% אך באוצר התעקשו כי הוא צפוי לרדת בחודשיים הקרובים. לפי הערכות פנימיות באוצר הגירעון יעמוד על 3.3% עד 3.4% בסוף השנה, אך בסביבתו של כחלון טוענים כי לא יעלה על 3.1%.

הדמית עיר הבהדים  עיר הבהדים הצבאית בנגב / צלם משהבט
 הדמית עיר הבהדים עיר הבהדים הצבאית בנגב / צלם משהבט

מאחורי ההחלטה עומדת ויכוח חשבונאי שהתנהל כבר לפני מספר שנים בין הממונה על אגף התקציבים באוצר אמיר לוי לבין החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו. לוי ביקש לרשום את ההכנסות ממכירת בסיסי צה"ל במרכז הארץ כהסכמי פינוי כלכלי - דרך המאפשרת להפחית את התקבולים ממכירת הקרקעות מהוצאות מערכת הביטחון על מעבר צה"ל לנגב (פרויקט שוהם 3). עבאדי בויאנג'ו טענה כי מדובר בהכנסות ממימוש נכס, בדומה להפרטת חברות ממשלתיות שבהן ניתן להשתמש רק למימון הגירעון ולא להפחתתו. בנק ישראל התייצב בוויכוח לצידה של החשבת הכללית, שהאשימה את לוי בקידום חשבונאות יצירתית בנוסח ממשלות יוון לפני משבר החובות.

בדוח ביצוע הכנסות המדינה לאוקטובר הופיעה לראשונה הערה שלפיה "החל משנת 2018 נכללות בחישוב הגירעון הכנסות מיועדות מרמ"י לפרויקטים במשרד הביטחון המוגדרים כהסכמי פינוי כלכלי". מדובר בהערה שמשמעותה קבלת עמדת אגף התקציבים על-ידי החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו. ל"גלובס" נודע כי ההערה הוספה לדוח בעקבות דרישת גורמים באגף החשב הכללי ולאחר מחלוקת בנושא. בנוסף נטען כי התנגדות פנימית באגף החשב הכללי לשינוי שיטת הרישום היא הסיבה לדחייה של שלושה חודשים בפרסום הדוחות הכספיים של ממשלת ישראל לשנת 2017.

המשמעות המידית של השינוי החשבונאי הוא הפחתת התקבולים מרמ"י על מכירת קרקעות שפינה צה"ל כבר בשנת התקציב הנוכחית. עד חודש אוקטובר התקבלו ברמ"י הכנסות בהיקף של כ-600 מיליון שקל וסכום דומה צפוי להתקבל בחודשיים הקרובים, כך שבסה"כ יופחת הגירעון בסכום של 1.2 מיליארד שקל שהם עשירית אחוז תוצר. הפחתה זו כשלעצמה אינה מספיקה כדי להביא את הגירעון לרמות שהבטיח כחלון (בהנחה שלא תחול הרעה נוספת בהכנסות המדינה) אולם במקביל יש לחץ באוצר לדחות תשלומים גדולים מ-2018 ל-2019, לגבות דיבידנדים מחברות ממשלתיות ולרשום הוצאות של רשות מקרקעי ישראל מחוץ לתקציב. גם בנושא זה מדובר בנסיגה מהבנות שהושגו עם החשב הכללי.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "נושא ההכרה בתקציב המדינה של כספים המועברים על ידי רשות מקרקעי ישראל לטובת ביצוע פרויקטי 'פינוי כלכלי' נבחן לעומק בשנתיים האחרונות, בין היתר על רקע החשיבות הגוברת בביצועם של פרויקטים מסוג זה במסגרתם מפונות קרקעות בעלות פוטנציאל לפיתוח תשתיות דיור ופיתוח עירוני אחר, בעיקר במרכז הארץ, על ידי גופים בעלי זיקה לממשלה וגופים אחרים.

"בסיום הבחינה הוחלט בשיתוף אגף התקציבים במשרד האוצר על קביעת סדרת עקרונות, כאשר רק לגבי פרויקטים העונים על עקרונות אלה, יוכרו הכספים המתקבלים מרמ"י כהכנסה מיועדת בתקציב המדינה. בכלל זה, הוכרו פרויקטי מעבר צה"ל לנגב באופן חלקי, בעוד שלגבי פרויקטים אחרים לא בוצעה הכרה כאמור.

"מדובר בבחינה מעמיקה אשר הביאה בחשבון את ההיבטים המשפטיים והיבטי חשבונאות לאומית, כך שאנו דוחים בתוקף את האמירות לגבי 'דרכי חשבונאות יצירתית לצמצום הגירעון'. יצוין בהקשר זה כי הנושא נדון מזה כשנה וחצי, וכי הסיכום הסופי הושג עוד ביולי, כך שאין כל קשר לאומדן הנוכחי של גירעון שנת 2018

"הסיבה לדחיית פרסום הדוחת הכספיים של הממשלה הייתה הצורך בהשלמת מידע ונתונים מרשויות ממשלה רבות, בין היתר בנושא פרויקטי PPP, פרק הדיור ועוד. אנו קובעים את מועד פרסום הדוחות תוך התייחסות לצורך בהצגת המידע המלא והמהימן ביותר למשתמשים. דוח זה הוא הדוח הכספי המרכב ביותר במשק הישראלי, דוח שנבנה בתהליך מתמשך, בפרט על רקע המעבר של ממשלת ישראל מעבודה ודיווח על בסיס מזומן לעבודה ודיווח על בסיס מצטבר, תוך יישום התקינה הבינלאומית בחשבונאות.

"יצוין כי הדוחות נחתמו בחודש אוגוסט ועקב החגים נדחה מועד פרסומם. כמו אופן רישום ההכנסות מרמ"י נסגר ביולי השנה ולפיכך הוא לזו לא הייתה הסיבה לעיכוב בפרסום הדוחות".