דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

הסיכון התממש: 3 וטרינרים שניתחו בע"ח באוהל של משרד החקלאות נדבקו בקדחת

באוהל הפתוח בראשל"צ מנותחות גופות של בע"ח החשודים כנגועים • שר החקלאות אורי אריאל: "אנו מבצעים תחקיר מקיף כדי לברר את מקור החשיפה" • ח"כ יעל גרמן: "הזנחה פושעת של ממש" • מבקר המדינה בודק את הפרשה

האוהל של משרד החקלאות בראשון-לציון / צילום: איל יצהר
האוהל של משרד החקלאות בראשון-לציון / צילום: איל יצהר

התממשו ההתרעות של בכירים במערך הווטרינרי במשרד החקלאות על הסכנות עקב התנאים הסניטריים הירודים באוהל הזמני בראשון-לציון שבו מתבצעות נתיחות פתולוגיות של בעלי חיים החשודים כנושאי מחלות: שלושה וטרינרים במשרד החקלאות, העובדים בנתיחת בעלי חיים באוהל, נדבקו בעצמם בחודשים האחרונים במחלה מסוכנת הקרויה קדחת Q. פרשת האוהל נחשפה בתחקיר "גלובס" בחודש מאי ("חדר הנתיחות בשיפוצים - וגופות של בעלי חיים מטופלות באוהל פתוח בראשון-לציון", 2.5.18). שר החקלאות אורי אריאל, במסגרת תגובה לשאילתה של ח"כ יעל גרמן, שרת הבריאות לשעבר, שנמסרה לפני שבוע, אישר כי השלושה חלו בקדחת Q. ביום חמישי ביקר צוות של מבקר המדינה באתר.

אוהל הנתיחות הוקם במתחם משרד החקלאות כמענה זמני לשיפוץ חדר הנתיחות הקבוע שהתחיל בסוף 2017. על פי התלונות שהגיעו למבקר המדינה, הבודק את העניין, האוהל פועל מאז בלי טיפול ראוי בשפכים המכילים חומרים מסוכנים, ללא אוורור ראוי, ובלי טיפול בבעיית החרקים באוהל וחלקי הגופות החשופים בסביבתו. "לא יכול להיות שלא תתרחש העברה והדבקה של מחלות על ידי חרקים... האוהל הזמני הוא פצצת זמן מתקתקת, בעיקר כי חלק מגורמי המחלות עמידים לתקופות ארוכות", כך אמר מדען המכיר את אוהל הנתיחות, והוסיף כי "התפרצויות הכלבת, העכברת וקדחת מלטה מוכיחות את הצורך לחשוב מחדש על אחריות המדינה בתחום החיסונים לבעלי חיים, ובוודאי במחלות הזואונוטיות" (ראו בהמשך).

בתגובה לשאילתא של ח"כ גרמן לשר החקלאות אריאל בעקבות פרסום פרשת האוהל, השיב השר, כי "הפעילות בחדר הנתיחה של המכון מוסדרת באמצעות נוהלי עבודה קפדניים.. על פי הערכת סיכונים שביצענו, שילבנו אמצעים רבים להגנה על העובדים, שיפרנו תשתיות בהתאם להמלצות ותדרכנו את העובדים בנוגע לכללי בטיחות וזהירות בעבודה".

גרמן: הבעיות לא טופלו כראוי

ח"כ גרמן פנתה לפני ימים אחדים למבקר המדינה יוסף שפירא, המבצע בדיקה בשירותים הווטרינריים בפרשת אוהל הנתיחות, ובעקבות הפנייה הגיע צוות של המבקר לאוהל הנתיחות ביום חמישי האחרון. גרמן פנתה גם לשר אריאל, והיא אומרת כי לפי המידע שבידה, לא נעשו באוהל הנתיחות השיפורים הנדרשים. לדבריה, בעיות השפכים, החרקים וטיהור האוויר לא טופלו כראוי, ועל כן עדיין קיימת סכנת הידבקות לעובדים, ל-60 הסטודנטים הפועלים באוהל ללא אמצעי מיגון מספיקים, ולמבקרים. גורם בכיר במערכת הווטרינרית אומר כי ראוי שכל מי שנחשף לאוהל ייבדק באופן יסודי.

לדברי השר אריאל בתגובתו, "בימים אלה אנו מבצעים תחקיר מקיף כדי לברר את מקור החשיפה למחלה וכן לבחון אמצעים לשיפור ההגנה על העובדים במהלך עבודתם, ופנינו למשרד הבריאות על מנת שיסייע גם בביצוע התחקיר ומתן המלצות למניעה. במסגרת עדכון הנהלים שילבנו אמצעים רבים להגנה על העובדים ושפרנו את התשתיות. עם קבלת מסקנות התחקיר, השירותים הווטרינריים יפיקו את הלקחים ככל שישנם".

גרמן אומרת כי "לדעתי התנהלות המעורבים והאחראים על פעילות אוהל הנתיחות גובלת בהזנחה פושעת של ממש.. בריאותם וחייהם של עובדי המקום, סטודנטים ועוברי אורח והציבור בכללותו הם כהפקר". גרמן כתבה לאריאל, כי "נדרשת התערבותך וטיפולך המיידי עד כדי סגירת המקום וביצוע בירור מעמיק עם האחראים למצב". גרמן פנתה גם לח"כ שלי יחימוביץ, יו"ר ועדת הכנסת לביקורת המדינה, כדי לקדם דיון בענין זה בוועדה.

משרד החקלאות מסר בתגובה: "משרד החקלאות פועל על פי דין. המשרד ביצע את כל השיפורים שהומלצו על ידי המשרדים שהיו במקום. מעבר לכך, מבקר המדינה ביקר ביום ה' במקום והוצגו לפניו כלל הנתונים בנושא. ככל שיידרש, משרד החקלאות יפעל בהתאם להנחיותיו".

בעקבות ההפרטה, מחסנים פחות

בכירים במערכת הווטרינרית הממשלתית וגם הפרטית מתריעים על כך, שבשנים האחרונות גברה הגישה של הפרטה ומיקור חוץ של פעילות השירותים הווטרינריים, כולל בקבוצת מחלות הקרויות "מחלות זואונוטיות", שהן מחלות בעלי חיים המסוכנות לא רק לבעלי החיים הנגועים, אלא גם מועברות לאדם (קדחת Q כאמור נמנית עימן). במגמת ההפרטה ומיקור החוץ תמך מי שהיה מנהל השירותים הווטרינריים עד תחילת השנה, ד"ר נדב גלאון. 

וטרינרים בכירים טוענים, כי ההפרטה ומיקור החוץ גרמו לכך, שעלויות החיסונים התייקרו ובעלי עדרי צאן ובקר מתחמקים מהוצאות כספיות על חיסונים, ובמקביל - השירותים הווטרינריים אינם יכולים לעקוב אחרי המתרחש במשק החי.

קדחת Q היא מחלה זואונוטית המופיעה בעיקר בבקר וצאן וגם בחיות מחמד. המחלה המועברת לאדם מתבטאת בחום ובזיהומים כמו דלקות ריאות וכבד. בשלב הכרוני, אפילו שנים אחרי ההידבקות, קיים סיכון של אי ספיקת לב, ובהיעדר אבחון וטיפול ראוי נמצאו אחוזי תמותה גבוהים.

מחלות זואונוטיות נוספות לקדחת Q שנמצאו בישראל הן כלבת; עכברת; ברוצלוזיס, הקרויה קדחת מלטה (שמשרד החקלאות מתריע באחרונה בתשדירי רדיו שיש להיזהר מפניה בגלל התפרצות); אנטרקס; סלמונלה; קדחת הנילוס המערבי; שחפת ועוד. בחצי האי סיני קיימת מחלת "קדחת השקע האפריקאי", מחלה זואונוטית קשה שחוששים כי תגיע לישראל.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות