1. כחלון וטכניקת מאגרי הקולות
משה כחלון לא סתם מחלק כסף - יש לו תורה סדורה של איסוף קולות במאסות. כשר אוצר הוא בוחר לתת ל'גושים' הגדולים. לא סתם נמשך הקשר הצמוד והמתמשך שלו עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. שתי כפות ידיים בכפפה אחת. אני לך, אתה לי - יחד נסדר לנו המוני תומכים.
לא סתם דווקא תחת כהונתו של כחלון נחתמה 'הרפורמה' בחברת החשמל שעד היום לא באמת ברור מה הולך שם, וכאשר נשלם עליה הרבה מעל ל-8 מיליארד שקל המדוברים, כחלון כבר מזמן יישכח. ביום שלישי 27 נובמבר בצהרים, מתוכננת ועדת הכלכלה בכנסת לדון ב"חוסר השקיפות הכרוני ברפורמה במשק החשמל".
הסינרגיה בין ניסנקורן לכחלון: זה בהסתדרות, שני בממשלה - כמו הימים הטובים ההם כשמפא"י בממשלה ויש לה הסתדרות צמודה, שאפשרה את האינטרסים שלה. כחלון מגדיל את ההצלחות של ניסנקורן בהסתדרות וניסנקורן יגדיל את המנדטים של כחלון בבחירות.
לא סתם הוא הכניס המוני עובדי קבלן לקביעות בממשלה, וגם מדבר על תוספות של מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון, מה שצפוי לגייס לו תמיכה של אנשי צבא בפועל, גמלאיהם, עובדים וגמלאי תעשיות ביטחונית על משפחותיהם.
זה גם החוט שמקשר אותו ל'צדק' בעניין התוספות לגמלאי השוטרים בתירוץ של "היעדר ביטחון תעסוקתי". אפילו מקשר אותו ל'שיימינג' שעשה בתחילת הקדנציה שלו למחזיקי דירה שלישית, כאילו הם גזלני החברה. דובר אז רק ב-30 אלף איש שהחזיקו דירה שלישית, רובם יורשים או עצמאיים שזו הפנסיה שלהם - עוד כ-25 אלף איש החזיקו באותה עת ב-4-10 דירו - אבל הזוגות הצעירים הם הרי הקבוצה הגדולה. אז הוא הקריב את הקטן תמורת הענק.
2. 22 מיליארד שקל זו רק התחלה
השוטרים מקבלים כי הם צמודים לאנשי הקבע. גמלאי השוטרים כי הם צמודים לגמלאי הצבא. הסוהרים וגמלאיהם - כי הם צמודים לשוטרים. מוסד שב"כ - צמודים לצה"ל. מי הבא בתור? כולם. שכן כולם צמודים לכולם - זו מסורת מתוחזקת.
בדרך לדרוש: רופאים/ות, אחים/ות, מורים/ות, פקידים/ות המדינה, רשויות מקומיות, חברה קדישא, מהנדסים/ות, רשויות סטוטוריות, חברות ממשלתיות ומי לא. אם לגמלאי השוטרים ולשוטרים נותן שר האוצר תוספת של מעל 7% לשכר ולפנסיה ורטרואקטיבית מלפני למעלה מעשור, רק כדי 'לעשות צדק' ולממש את ההצמדה - למה שרן ארז מהמורים, פנחס עידן מרשות שדת התעופה, גילה אדרעי מהרכבת, ועדי נמלי אשדוד, חיפה ישתקו?
הסיפור הזה התחיל בדרך הישר והתעקם בהמשך. באמצע העשור הקודם נדרש הצבא להתייעלות, קיצוץ תקנים. פנה המטכ"ל לממשלה ואמר: נשחרר אנשים אבל מה אנחנו מסמנים לאנשי הקבע לעתיד - הם הרי הסקטור הציבורי היחיד שאין לו 'בטחון תעסוקתי'. נעתרה הממשלה ואשרה תוספת של כ-7% בגין העדר קביעות. ואז, בשקט בשקט, בלי שאף אחד ידע, החליט מי שהחליט במטכ"ל לתת את התוספת הזו גם לאלפי גמלאי הצבא. רובם ככולם בפנסיה תקציבית, כולם פנסיונרים המוגנים מפני פיטורים. למה נתנו? כי אפשר. כי זה היה בסוד וכי הגמלאים צמודים לאנשי הקבע.
אחרי כמה שנים התגלה הסוד הגדול ואז קמו גמלאי השוטרים ואמרו: אם אנחנו צמודים לגמלאי הצבא אז למה לנו לא? אחריהם רצו צמודיהם גמלאי שירות בתי הסוהר. הלכו הגמלאים לבית הדין לעבודה שהחליט: הם צמודים, אז מגיע להם. וזה מה שצפוי שיקרה גם בעתיד בבתי הדין לעבודה. אז מה אם הגמלאים לא צריכים ביטחון תעסוקתי? אז מה אם לשוטרים ולסוהרים יש קביעות ולעולם לא מפטרים אותם? העיקר ההצמדות. בקיצור - מה שכחלון התחיל על 22 מיליארד שקל, עלול להגיע ל-44 או 88 מיליארד.
3. הפחד מליברמן והבריחה מהפתרון הטבעי
דרך המלך בבעיה הנ"ל ברורה: הצבא שילם לגמלאיו מה שלא מגיע להם ועשה את זה בהיחבא. תואיל הממשלה להורות לצה"ל להפסיק לתת לגמלאים הנהנים מפנסיה מובטחת את התוספת בגין 'אי-ביטחון תעסוקתי'. אולי גם להחזיר את כל מה שניתן ללא הצדקה וללא החלטה. אם הצבא לא יסכים - יקוצץ תקציב הביטחון בהתאם.
אבל אף אחד לא הסכים לעשות זאת כשאביגדור ליברמן כיהן כשר הביטחון וכעת גם לאחר שליברמן התפטר, כבר לא ישנו את החלטת הממשלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו פחד, פוחד ועוד יפחד מליברמן. זה לא המנדטים - זו האישיות, ההכרות ארוכת השנים. שני אלה הולכים יחד מעל 25 שנים. אוהבים ורבים. מתחברים ומתנתקים. ומשה כחלון? היה ברור שהוא לא יעז להתקרב לארגון כה גדול כמו גמלאי מערכת הביטחון. חוץ מזה שעם ליברמן גם הוא מפחד להתעמת.
4. תעלומת המספרים המקוצצים והגדלים
אין שנה בלי קיצוצי רוחב. כחלון לא המציא את זה, נתניהו לא המציא את זה, ואפילו לא הממשלה הנוכחית. זו מסורת ארוכת שנים של בריחת פוליטיקאים מהחלטות, משיקול דעת ועימות. והנה זה פלא, הממשלה מקצצת עוד ועוד קיצוצי רוחב, אך מספר המשרות בממשלה ובמגזר הציבורי עולה בקצב מהיר - כך בסקירה שבועית של הכלכלן הראשי באוצר - והשכר בממשלה ובמגזר הציבורי כל הזמן עולה - נתוני בנק ישראל.
אז איך באמת מתבטאים הקיצוצים הרוחביים? יש אומרים שהקיצוצים הם בסעיפי הרכש, יש אומרים שזה בסעיפי פרסום, או בפעמים נדירות, כמו הפעם, נדרש המשרד לביטחון פנים של גלעד ארדן, לקצץ תקנים. תקנים - זה אומר שכשעובד/ת יגיעו לפרישה לא יתמלא התקן. האם זה קורה? לא.
אז איך קורה שהתקציב כל הזמן מקוצץ אבל כל הזמן עולה? התשובה: אין קשר בין התקציב הידוע לתקציב הביצוע. האוצר קובע תקציב למשרד מסוים, רוב המשרדים משאירים עודפים, האוצר גם שומר לעצמו בצד חבילת רזרבות. כך קורה שמדי פעם מתכנת ועדת הכספים בכנסת ליום עמוס של העברות תקציביות. מיליארדים רבים עוברים בהינף אצבע מכאן לשם, מסעיף במשרד זה לסעיף במשרד ההוא. בקיצור: לתקציב דמיוני - יש קיצוצי רוחב דמיוניים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
