ממשלת ישראל החליטה היום לערוך קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים בגובה של יותר ממיליארד שקל לשנה על-פני 16 שנים. המשמעות היא פחות כסף לשירותים חברתיים, לתכניות לנוער בסיכון לעזרה לקשישים ולחולים פחות כסף למערכת החינוך ולבטיחות בדרכים.
הקיצוץ הרוחבי הוא הכלי היחיד שיש היום למדינה לשמור על אחריות תקציבית. משתמשים בו כשיש משבר וחסר כסף או שההוצאות מזנקות בגלל אירוע קיצוני, נניח כי פרצה מלחמה.
את הקיצוץ הרוחבי הנוכחי נאלצה הממשלה לבצע כדי לממן תוספות שכר לשוטרים לסוהרים ולגמלאים של שירותי הביטחון השונים. כל השכירים האלה ששכרם צמוד לשכר אנשי הקבע בצה"ל דורשים לקבל מהמדינה תוספת שכר שמשולמת מאז 2006 לאנשי הקבע בצבא. בתי הדין לעבודה קבעו שהם צודקים, שהמדינה התרשלה כשלא קבעה מראש שהתוספת לאנשי הקבע מוגבלת אך ורק לאנשי הקבע.
אז השוטרים והסוהרים שחלקם - בעיקר בדרגות הבכירות - כבר מרוויחים יפה מאד יקבלו עכשיו עוד 7% למשכורת בגלל כמה פקידים שלא עשו את עבודתם. ממשלה טוענת שלא הייתה לה ברירה. הבעיה הגדולה היא שראש הממשלה ושר האוצר אפילו לא מנסים להפיק לקחים. הם היו יכולים, למשל, לבטל את הצמדת השכר המיותרת הזאת - כדי שתקלה כזו לא תתרחש שוב בעתיד.
והם היו יכולים לדרוש מהמשטרה לעבוד קשה יותר ולא לתת לשוטרים מתנות חינם. התחושה שלי היא שהפשע במדינה גואה לאחרונה ממש כמו השכר של השוטרים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
