בג"ץ לא מוותר לשקד ודורש: הבהירי מהו העונש שראוי להטיל על השופטת פונננסקי-כץ

השרה כבר מסרה את עמדתה בעניין, אך התשובה לא הניחה את דעתו של בג"ץ • ביה"ד המשמעתי לשופטים קבע כי עונש ההשעיה לשנה, שעליו הסכימו השופטת והמדינה, אינו בסמכותו ולכן הדיחה • בעתירת השופטת נגד ההחלטה, דרש בג"ץ משקד להבהיר מה העונש הראוי אם תאומץ עמדת ביה"ד

השופטת פוזננסקי-כץ / צילום: שלומי יוסף
השופטת פוזננסקי-כץ / צילום: שלומי יוסף

נמשך הפינג-פונג בין בג"ץ לשרת המשפטים, איילת שקד, בעניינה של כוכבת "פרשת המסרונים", השופטת המודחת, רונית פוזננסקי-כץ. פעם נוספת, הורה בג"ץ לשקד להבהיר עד יום ד' מהו העונש הראוי לשופטת, לשיטתה. זאת, במקרה שבג"ץ יאמץ את עמדת בית הדין המשמעתי לשופטים ויקבע כי עונש ההשעיה לשנה - שהוא העונש שעליו הוסכם בין השופטת המודחת לבין הפרקליטות - אכן אינו בסמכותו של ביה"ד. דרישת בג"ץ באה על רקע העובדה שהתשובה שהגישה שקד בעניין לא הניחה את דעתו.

בפסק-דינו של ביה"ד המשמעתי לשופטים בראשותו של נשיא העליון בדימוס, אשר גרוניס, נקבע כי עונשה של השופטת הוא הדחתה לצמיתות מכס השיפוט. זאת, לאור העובדה שהעונש שעליו הסכימו השופטת והמדינה - השעיה לשנה - אינו מצוי בסמכות ביה"ד נוכח לשונו ותכליתו של החוק. למעשה, בהחלטת ביה"ד נקבע כי העונשים היחידים שניתן להטיל על פוזננסקי-כץ הם נזיפה והמשך כהונה או הדחה ולאור חמורת מעשיה - הוחלט להדיחה.

לפני כשלושה חודשים עתרה לבג"ץ השופטת פוזננסקי-כץ לבג"ץ נגד החלטת ביה"ד - באמצעות עוה"ד רם כספי ופיני רובין ממשרד גורניצקי ושות' - בטענה כי ביה"ד טעה כשהגיע למסקנה שאין לו סמכות להשעות אותה לתקופה קצובה משיפוט.

ללא התייחסות מפורשת 

בסיום הדיון שקיים בג"ץ בעתירה לפני כשבועיים וחצי, הורו השופטים, עוזי פוגלמן, דפנה ברק-ארז ונעם סולברג, לבא-כוח הפרקליטות להבהיר בכתב מהי עמדתה של שקד לגבי העונש הראוי לשופטת, ככל שתאומץ עמדת ביה"ד המשמעתי. 

הממונה על ענייני הבג"צים בפרקליטות, עו"ד נחי בן-אור, נמנע במהלך הדיון מספר פעמים מלהשיב על השאלה. "אני מבין שאתה לא מוסמך לתת תשובה בגלל הפוזיציה שלך", פנה בדיון השופט פוגלמן לנציג המדינה, "אבל אנחנו צריכים תשובה מאדוני למקרה שנכריע שאין סמכות: מהי עמדת השרה במקרה שייקבע שאין סמכות? מה יהיה העונש הראוי?".

"נזיפה היא עונש קל מדי"

המדינה הגישה את תגובתה לעתירתה של פוננסקי-כץ, ובמסגרתה גיבתה את השופטת וציינה באופן מפורש כי עמדתה היא שאין להדיח את השופטת.

בשבוע שעבר הוגשה עמדתה של השרה שקד ביחס לשאלת בג"ץ, שלפיה נזיפה הוא עונש קל מדי. תשובה זו מתברר, לא הניחה את דעתו. ההודעה שהגישה שקד חזרה רובה ככולה על התגובה שכבר הוגשה על-ידה בעבר לעתירה ועל הדברים שאמר בן-אור במהלך הדיון. בהודעה שהגישה השרה לא נכללה התייחסות מפורשת וישירה לשאלת הסמכות של בג"ץ במקרה הנידון.

גורמים בסביבת השרה שקד מסרו ל"גלובס" בשבוע שעבר כי הם דוחים את הטענות שלפיהן השרה שקד התחמקה ממענה לשאלת בג"ץ, ומסרו כי "עמדת השרה, כפי שהוגשה, היא כי אם ביהמ"ש יקבע שאין בדין סמכות להשעות שופט - נזיפה היא עונש קל מידי. המשמעות היא כי במקרה כזה גזר-הדין יוותר על כנו".

מסביבת השרה נמסר: " נגיב בבית המשפט". 

החלפת מסרונים עם נציג רשות ני"ע

"פרשת המסרונים" התפוצצה ב-25 בפברואר האחרון, אז נחשף במהדורת החדשות של ערוץ 10 כי בהארכות המעצר בפרשת בזק הוחלפו מסרונים בוואטסאפ בין השופטת רונית פוזננסקי-כץ שדנה בדיוני המעצר - בין היתר של ניר חפץ, לשעבר יועץ התקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו; ושל שאול אלוביץ, בעל השליטה בבזק - לבין עו"ד שחם-שביט, שייצג באותם תיקים את רשות ני"ע החוקרת ביחד עם המשטרה את הפרשה.

ב-15 באפריל הורשעה פוזננסקי-כץ על-ידי בית הדין המשמעתי בראשות נשיא העליון בדימוס, אשר גרוניס, במסגרת הסדר, בעבירת משמעת של התנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל ובהפרה של כללי האתיקה.

השופטת והמדינה הגיעו להסכמה כי העונש שיוטל על פוזננסקי-כץ יהיה השעיה משיפוט. ביולי האחרון דחה ביה"ד המשמעתי את ההסדר והורה על הדחת השופטת. אחד הנימוקים המרכזיים להשעיה היה קביעת ביה"ד כי אין לו סמכות חוקית להטיל סנקציה משמעתית של השעיה. באשר למקרה הספציפי של פוזננסקי-כץ, צוין בהחלטת ביה"ד כי החומרה היתרה שבה הוא רואה את התנהלות השופטת הובילה למסקנה כי יש להורות על סיום כהונתה.