הסדר טיעון נוסף בפרשת השוחד במפלגת ישראל ביתנו

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לפני זמן קצר (ד') לביהמ"ש השלום בת"א, כתב אישום נגד חיים בן שושן, לשעבר מנכ"ל החברה לפיתוח השומרון (חל"פ), בגין סיוע למתן שוחד לסגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום.

כתב האישום הוגש במסגרת הסדר טיעון אליו הגיע בן שושן עם הפרקליטות. על פי ההסדר, בכוונת המדינה לבקש מביהמ"ש כי ישית על בן שושן 7 חודשים בפועל, וההגנה מהצד השני תבקש עונש של 6 חודשי עבודות שירות בלבד.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עוה"ד ד"ר מאור אבן חן וד"ר יונתן קרמר, בין גרשון מסיקה, ראש המועצה האזורית שומרון לשעבר (ועד מדינה בפרשה), לבין קירשנבאום נקשר קשר פלילי.

בין השניים סוכם כי לצורך מחיקת חובות של החל"פ, תפעל קירשנבאום לכך שמפלגת ישראל ביתנו תעביר סכום של שלושה וחצי מיליון שקלים מתוך הכספים הקואליציוניים. כן סוכם כי בעד העברת אותם כספים, תשלם החל"פ מיליון וחצי שקל לצרכי מפלגת ישראל ביתנו, על פי הוראותיה של קירשנבאום.

לאחר הפגישה עם קירשנבאום עדכן מסיקה את בן שושן בדבר הקשר שנקשר בינו ובין קירשנבאום ובעניין ההסכמה ביניהם לתשלום כספי השוחד בסך מיליון וחצי שקל. ובהתאם להנחייתו, הורה לאחרון לנקוט בצעדים על מנת להוציא לפועל את המוסכם.

לפי המפורט בכתב האישום, בעקבות הסיכום בין מסיקה לקירשנבאום, החלה החל"פ לשלם את כספי השוחד, תחילה באמצעות מתן שירותים למפלגת ישראל ביתנו מבלי לגבות תשלום עבורם (שירותי הסעות אשר ניתנו ללא תמורה), ובהמשך באמצעות העברת כספים למקורבים של קירשנבאום או למפלגת ישראל ביתנו שנשלחו על ידה אל מסיקה ובהם עדי המדינה איגור ריז ונילי דינוביצקי.

בן שושן, בהתאם להנחיותיו והוראותיו של מסיקה, וכדי לרצותו, סייע למסיקה במימוש הקשר הפלילי שנקשר בין מסיקה ובין קירשנבאום, ובתוך כך בהעברת כספי השוחד בהיקף מצטבר של מעל למיליון שקל, ליעדים שקבעה קירשנבאום.

לאחר תחילת החקירה הגלויה בפרשה, מסיקה חתם כאמור על הסכם עד מדינה, שבמסגרתו נקבע כי הוא לא יעמוד לדין בגין מתן השוחד לקירשנבאום.

לפי גורמים בפרקליטות, בין השיקולים שהביאו אותה להגיע להסדר עם בן שושן, היו נעוצים בעובדה שבן שושן פעל על פי הנחיות עד המדינה מסיקה, וכן העובדה שלקח אחריות על מעשיו, הודה במעשים המיוחסים לו בטרם החל לנהל את המשפט ועזב את תפקידו בחל"פ עוד לפני תחילת החקירה.

לדבריהם, מדובר בעונש מידתי המשקף את חומרת מעשיו של בן שושן מחד, ואת לקיחת האחריות, החרטה אותה הביע את והחיסכון בזמן שיפוטי מאידך.

עוה״ד איל כהן ואופיר סטרשנוב ממשרד כהן סטרשנוב לונדון המייצגים את מר חיים בן שושן מסרו בתגובה: "מההסדר עולה בבירור - כפי שנטען מלכתחילה - כי מר בן שושן לא יזם ולא הגה את תכנית השוחד, ואף לא ידע בזמן אמת את כל פרטיה. כיום, אין חולק כי כשנודע למר בן שושן על תוכנית השוחד שנרקמה מעל לראשו הוא ניסה לחבל בה ככל שהיה יכול. עוד התברר כי, למרות ההוראה שקיבל מהממונה עליו לשלם את הכספים ללא תמורה, התעקש מר בן שושן שכל מי שדרש לקבל את הכספים נדרש לתת עבורם תמורה משמעותית לחברה-וכך היה. בזכות פועלו זה הצליח מר בן שושן לקדם את החברה ולחלצה מהמשבר בו היתה נתונה. חטאו האמיתי של מר בן שושן הוא תמימותו הרבה והרצון הנחוש שהיה לו להציל את החברה בה עבד מקריסה כלכלית שהיתה מובילה לפיטורי עשרות עובדים. מר בן שושן בחר לקחת אחריות על חלקו בפרשה כבר בתחילתה כאשר שיתף פעולה באופן מלא וחשף את כל הידוע לו, והוא ממשיך לקחת אחריות על חלקו גם היום".

*** חזקת החפות: פאינה קירשנבאום לא הורשעה בכל עבירה. המשפט הפלילי מצוי בשלב ההוכחות, ובמסגרת זו נשמעים עדי התביעה תוך ניסיון של המדינה לבסס את האישומים. בשלב הבא תינתן לקירשנבאום האפשרות להציג את עדי ההגנה ואת טענותיה. במהלך המשפט טוענת קירשנבאום לחפותה, וכל עוד היא לא הורשעה, היא זכאית ליהנות מחזקת החפות .