סקר Science Abroad וטבע: רוב החוקרים רוצים לחזור לישראל לאקדמיה, אבל חוששים שאין משרות

לפי הסקר, חלק גדול מהמדענים אינם מתלהבים מהשתלבות בתעשייה וחושבים שאין להם הכישורים המתאימים לכך

רופא / צילום: שאטרסטוק
רופא / צילום: שאטרסטוק

ארגון המדענים הישראלים בחו"ל, Science Abroad, ערך לאחרונה בשיתוף עם חברת טבע סקר בקרב אקדמאים ישראלים בחו"ל, כדי לבחון את עמדתם ביחס לחזרה לישראל.

ב-Science Abroad מעריכים שאחת הסיבות המרכזיות להגירה השלילית כיום של מדענים היא היעדר הכשרה מתאימה לבוגרי דוקטורט במדעי החיים לעיסוק במחקר יישומי בתעשייה. אולם כדי לבחון את מרכזיותה של סיבה זו, ערך הארגון סקר בקרב חברי הקהילה. המשתתפים בסקר הם ישראלים הנמצאים בקשר כלשהו עם הארגון, כלומר, מלכתחילה הוא אינו כולל ישראלים שיצאו לחו"ל בידיעה שאינם מעוניינים לחזור.

מהסקר עולה שרוב המדענים מעוניינים להשתלב באקדמיה בארץ וסבורים שיש להם היכולות לכך. עם זאת, חלק גדול מהם מטילים בספק או אינם בטוחים שקיימות הזדמנויות העסקה באקדמיה בישראל. כמו כן, חלק גדול מהמדענים אינם מתלהבים מהשתלבות בתעשייה ולא חושבים שיש להם הכישורים המתאימים לכך.

בסקר ניכר הבדל בגישה ככל שהשהייה בחו"ל מתארכת. רוב המדענים השוהים פחות משלוש שנים בחו"ל מאמינים שיש להם הכישורים להשתלב בתעשייה, אולם רובם לא מעוניינים בכך, אלא רוצים לחזור לאקדמיה. ככל שעובר הזמן פוחתת התקווה להשתלב באקדמיה בישראל ובמקביל גוברת הנכונות להשתלב בתעשייה, אך יש חשש מאפשרויות תעסוקה מוגבלות.

בראיונות עומק בקרב 30 מהמדענים, התברר שתקופת סיום הפוסט-דוקטורט היא נקודת מפנה ולעתים קרובות גם נקודת משבר, שבה החוקרים מעריכים מחדש אם הם מסוגלים ומעוניינים להישאר באקדמיה. מאחר שרובם מסיימים את הפוסט בחו"ל, הם יעברו את המשבר שם ובסופו של דבר ייקלטו באקדמיה או בתעשייה המקומית.

לפי הסקר, החסמים המרכזיים בפני חזרה לישראל הם מיעוט משרות באקדמיה ובכלל, פערי מידע וחוסר שקיפות בתהליכי הגיוס לאקדמיה הישראלית, איכות ורמת חיים גבוהות יותר בחו"ל, וחסמים לוגיסטיים (קושי בקיום ראיונות עבודה בשל המרחק וחוסר בהירות בנוגע להגדרת תושבים חוזרים וההטבות שהם זכאים להן).

שמואל הס, מייסד סיינס אברוד והיום מנכ"ל חברת אנלייבקס, אמר בעקבות הסקר: "לפני עשור חשבנו שאם רק נכיר את התעשייה ואת המדענים אלה לאלה, ייפתח החסם בפני תעסוקה בישראל. היום אנחנו יודעים שהסיפור יותר מורכב - לא כל אקדמאי מתאים לתעשייה ולא כל אחד מעוניין בכך, אבל אם בעבר רק אחוזים בודדים בין הנסקרים שקלו השתלבות בתעשייה, היום כבר מדובר ב-30%".

לדברי אתי רייכשטיין, מנהלת גיוס לישראל ושווקים מתפתחים בטבע, אחת הסיבות לנכונות הגוברת להשתלב בתעשייה היא שהתעשייה עצמה משתפרת ומציעה חברות רבות יותר, ומרכזים של חברות זרות פעילות בישראל. "אנחנו כחברה זקוקים לעובדים האלה שהתנסו בחברות גדולות, למדו ויצרו קשרים. ככל שיחזרו יותר אנשים מוכשרים, התעשייה תוסיף ותצמח". רייכשטיין מציינת שלתעשייה דרושים חוקרים מתחומי האימונולוגיה, הטוקסיקולוגיה, הסטטיסטיקה הרפואית, ולא פחות מאלה דרושים רופאים מנוסים שהובילו ניסויים קליניים.

מוניקה לב כהן, מנכ"לית סיינס אברוד, אומרת שהיום הארגון מייעץ לחלק מהחוקרים כבר ביציאה לפוסט-דוקטורט: "אנחנו מפנים אותם לשקול אפשרות שהפוסט עצמו יהיה בתעשייה או בקשר עם התעשייה כדי לפתוח להם את האפיק הזה כשהם יחזרו".

Science Abroad וטבע צפויות לקיים בתחילת ינואר סדנת חשיפה לתעשיית הפארמה והביוטק בישראל, במטרה לקרב את המדענים למשרות בתעשייה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988