דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

לונזה משיקה מרכז מו"פ בישראל: "אנחנו מחפשים שיטות לייעל את הייצור, ובישראל יש יכולות מעניינות"

מנכ"ל יצרנית התרופות לונזה, מרק פונק, הגיע לישראל כדי להשיק מרכז מו"פ בתחום חדשנות הייצור • בראיון ל"גלובס", הוא מדבר על המוצר שיאפשר לבי"ח לייצר בעצמו את התרופה, שיטות המחקר החדשות של ישראל ונטישת המיזם המשותף עם טבע לייצור תרופות המחקות תרופות ביוטק

מנכ"ל לונזה מרק פונק. הגענו לכאן לא כדי להקים מפעל ייצור, אלא כדי ליהנות מהיכולות של הישראלים בתחום
מנכ"ל לונזה מרק פונק. הגענו לכאן לא כדי להקים מפעל ייצור, אלא כדי ליהנות מהיכולות של הישראלים בתחום

"לונזה הוקמה לפני 120 שנה בבזל, בדיוק כאשר הרצל הכריז על הפרויקט הציוני", אומר מרק פונק, סמנכ"ל התפעול של תחום התרופות בלונזה, "מי יודע, אולי הרצל ומייסד לונזה, אלפוסן מת'יאס אינגר-האוסלר, נפגשו בבזל באותו לילה ושיתפו זה את זה, כל אחד בחזונו". גם אם המפגש הזה לא התרחש אז כמו שפונק מדמיין, היום ישראל ולונזה נפגשות: השבוע הושק מרכז הפיתוח החדש של החברה בפארק מדעי החיים החדש בחיפה. למעשה, לונזה, יצרנית תרופות מובילה בעולם, הפכה לחברת הביוטק הראשונה שפותחת מרכז פיתוח בישראל.

לונזה היא חברה קצת שונה מחברת פארמה קלאסית. אין לה מוצרים משלה שהיא פועלת להביא אל השוק, אלא היא מייצרת עבור לקוחותיה, חברות פארמה, לפעמים במבנה של תשלום עבור שירות ולפעמים במבנה עסקה של תמלוגים או שותפות. לחברה 4,000 לקוחות - מחברות סטארט-אפ קטנות עד חברות הפארמה הגדולות בעולם. למעשה, רוב התעשייה מייצרת אצל לונזה.

מתח הרווחים ליצרן נמוך בממוצע ממתח הרווחים למי שמשווק את המוצר הסופי, אבל לונזה הצליחה להגיע להיקף הכנסות ורווח מרשימים. במחצית הראשונה של 2018 החברה רשמה הכנסות של 3.1 מיליארד דולר ורווח של 406 מיליון דולר. הייצור מתבצע ב-25 אתרים. החברה מעסיקה 8000 עובדים, באירופה, ארה"ב ואסיה.

"חצי מהייצור שלנו הוא לתעשיית הפארמה, והמחצית החשובה פחות לענייננו היום היא כימיקלים לתעשייה", אומר פונק. החברה הוקמה לפני 120 שנה, וכמו חלק ניכר מתעשיית התרופות השוויצרית, היא התמחתה בכימיקלים באופן כללי לפני שהחלה, ב-1974, להתמקד בתרופות.

אילו סוגי מוצרים אתם מייצרים?

"התחלנו מתחום ייצור טבליות התרופות הכימיות, המשכנו לייצור נוגדנים בתוך תאים והתרחבנו לכל תחום הביוטק, כלומר, חומרים שונים מיוצרים בתוך תאים חיים, ואז מופקים מהם ומוזרקים לגוף. היום אנחנו בתחום התרפיה הגנטית (שינוי גנטיקה של תא או גנטיקה של הגוף כולו) ושל תרפיית תאים (ייצור תאים המפרישים חומרים מסוימים, והתאים עצמם מוזרקים לגוף). אנחנו עובדים גם עם חברות ישראליות בכל התחומים הללו, כולל תאי הגזע, אך הלקוחות לא תמיד אוהבים להיחשף ולכן איננו יכולים להגיד עם מי.

"לצערי, יחסית מעט חברות בארץ עובדות איתנו. אולי הן לא הגיעו לשלב הייצור, או שהן רוצות לשלוט בתהליך, או אולי מעדיפות לשלב הראשון פתרון פחות יקר, אבל הגענו לכאן לא כדי לגייס עוד לקוחות, וגם לא כדי להקים מפעל ייצור, אלא ליהנות מהיכולות של הישראלים בתחום המו"פ".

ישראל לא ידועה כמעצמת ייצור בתחום הפארמה, ובכל זאת בניתם כאן מרכז לחדשנות בייצור. אילו יכולות של ישראל אתם מעריכים שתוכלו לנצל?

"יש יכולות מעניינות מאוד שלישראל יש מומחיות בהן, כמו שיטות מחקר חדשות המאפשרות הבנה טובה יותר של התנהגות החלבונים בתוך התאים, הבנה שמובילה לייצור מוצלח יותר - ייצור נשלט שאין בו הרבה הפתעות. אנחנו מחפשים שיטות חדשות לייעל את הייצור בעיקר בביוטק, כלומר לייצר כמות גדולה יותר של חלבון בתוך תא. אנחנו מחפשים טכנולוגיות בתחום של הרביית תאי גזע, טכנולוגיות חדשות בתחום העריכה הגנטית, וכן גם טכנולוגיות בתחום החומרה והתוכנה - כדי לפקח טוב יותר על התהליכים.

"הייצור של המחר חייב להיות מבוסס יותר על מדידה, על מידע ועל התאמת התהליך למידע הזה בזמן אמת. זה תחום שישראל חזקה בו".

תוכל לתת דוגמה למוצר "מדליק" בתחום החדשנות בייצור?

"יש לנו מצר חדש, שנקרא קוקון, המיועד לטיפולי CAR-T, שבהם נוטלים תאים של המטופל, מבצעים בהם עריכה גנטית, מרבים אותם ואז מחזירים אותם לגוף המטופל. היום על התהליך להתבצע בתוך מתקן ייצור ייעודי, והתאים צריכים להישלח למתקן ולחזור ממנו, והדבר מאריך את הזמן בין ההחלטה על הטיפול ונטילת התאים מן המטופל לבין השבתם לגוף. העיכוב הזה יכול לארוך כארבעה שבועות, וזו תקופה משמעותית לחולה סרטן במצב קשה. בתקופה הזאת מצבו עלול להידרדר במידה כזו שכבר יהיה בלתי אפשרי לבצע את הטיפול או שהטיפול לא יצליח. 

"הקוקון הוא בעצם מערכת ממוזערת להשבחה והרביה של תאים, כך שניתם יהיה לבצע את הייצור בבית החולים עצמו, וכמעט ללא מיומנות קודמת. הכול נעשה באופן אוטומטי. אנחנו קוראים לפתרון 'GMP בקופסה' (GMP הוא מתקן ייצור תרופות שעומד בכל התקנים)".

בימים אלה, נמצא המוצר בשלבי פיתוח והחברה מחפשת אתרי אלפא וביטא לפיתוח משותף של המוצר. בית החולים שיבא כבר משתתף.

"אנחנו חושבים שככל שמוצאי ה-CAR-T יאושרו להתוויות נוספות מלבד סרטן הדם, כך נראה את הביקוש עולה עלייה תלולה, ונהיה חייבים ייצור אוטומטי למוצרים הללו, ולא באופן שבו הדברים נעשים היום", אומר פונק. בהמשך, עשוי "מפעל תאים ממוזער" כזה להיות רלוונטי גם לייצור מקומי של תאים שאינם קשורים לטיפולי CAR-T.

מרכז הפיתוח של החברה בחיפה אמור להיות שותף פעיל מאוד בפיתוח המוצר הזה", אומר פונק.

אילו מומחים אתם מעוניינים לקלוט למרכז המו"פ בחיפה?

"אנחנו מעוניינים גם באנשים שמגיעים עם יכולות ייחודיות שאנחנו צריכים בתחומי הביולוגיה, החומרה והתוכנה, אבל גם מנהלי פרויקטים מעולים".

בעבר היה לכם שיתוף פעולה משמעותי אחד בישראל - עם חברת טבע. הייתם אמורים לייצר איתה מוצרים בתחום הביוסימילרז, תרופות המחקות תרופות ביוטק, שהן מורכבות יותר לחיקוי וייצור מתרופות גנריות רגילות. טבע הייתה אמורה להביא את הידע כיצד לחקות תרופות כאלה, ואתם - כיצד לייצר אותם. בסופו של דבר המיזם לא יצא לפועל. מה קרה שם?

"טבע הייתה לקוח מוערך שלנו במשך שנים רבות ויש לנו קשר מצוין איתה. על הפרויקט הזה ויתרנו, משום שהוא היה יקר ומסוכן עבורנו, ואנחנו היום לא מייצרים מוצרי ביוסימילר, לא עבורם ולא עבור אף חברה אחרת. אנחנו מייצרים רק מוצרי ביוטק חדשים". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות