אז מה באמת מתכנן מנדלבליט בתיקי נתניהו

אפשר למצוא היגיון בכך שהיועמ"ש מעוניין להתייעץ עם פרקליטים נוספים שאינם נמנים עם הצוות המרכזי המלווה את תיקי נתניהו לפני הכרעתו בהם • מנגד, עולה החשש שההחלטה לצרף פרקליטים נוספים לבחינת החשדות נובעת מרצונו לקבל חוות-דעת לוחמנית פחות מזו של צוות ליאת בן-ארי • פרשנות

היועמ"ש אביחי מנדלבליט ורה"מ בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
היועמ"ש אביחי מנדלבליט ורה"מ בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

לפני תשעה חודשים, ב-20 בפברואר 2018, בעת ששימש כפרקליט המלווה של חקירת המשטרה את תיק 1270, התייצב עו"ד יהונתן תדמור, המשנה לפרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), באופן חריג, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. זאת, בעת דיון בהליכי המעצר של אלי קמיר, וביקש מהשופט יוסי טופף להאריך את מעצרו של קמיר.

קמיר נחקר בחשד שהעביר לשופטת בדימוס הילה גרסטל, הצעה מניר חפץ, יועץ התקשורת לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לקדם את מינויה ליועמ"שית בתמורה להבטחה שלה לסגור את "תיק המעונות" של רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו. אמנם מדובר היה בדיון ערר בענייני מעצר בשלב של חקירה משטרתית, אבל עו"ד תדמור הבהיר לשופט כי "הפרקליטות מלווה את התיק בכל צעד וצעד", והוסיף כי "זה תיק עם פוטנציאל השחתה של המשרות הגבוהות ביותר בשירות הציבורי. צריך לתת למשטרה זמן לחקור".

השופט טופף קיבל את ערעור המשטרה, והורה על הארכת מעצרו של קמיר בשישה ימים. טופף כתב כי "מדובר בחשד לקשירת קשר לפשע ושוחד". השופט הוסיף כי "אין חולק שקמיר נהנה מחזקת החפות, אך קיימת תשתית ראייתית המבססת חשד סביר לביצוע עבירות. אין צורך להכביר במילים בהשחתת השירות הציבורי במדינות חוק. אני מקבל את ערעור המשטרה".

בחודש שעבר, ב-4 באוקטובר 2018, לאחר שחפץ גויס כעד מדינה הוחלט במשטרה לסגור את תיק 1270 ("פרשת חפץ-גרסטל). ההר הוליד עכבר. המשפטנית ד"ר לימור זר-גוטמן, טענה ב"גלובס" (28 במארס 2018), שנציבות התלונות על הפרקליטים צריכה לדון ב"שאלות האתיות והמקצועיות הקשות" שעולות מטיפול הפרקליטות בפרשייה.

זר-גוטמן הגזימה. תדמור המוכשר, הפרקליטות בכלל, פעלו לפי מיטב הבנתם המקצועית בניסיון לקדם את החקירה, ולברר את החשד שהיה חמור מאוד, והתברר ככמעט לא כלום. עם זאת, המקרה הזה מדגים את הקושי הטמון לעתים במעורבות היתר של פרקליטים מלווים בחקירות.

פגמים מהותיים בהחלטת פרקליטת המחוז

בתחילת השבוע הגישו עורכי הדין ליה פלוס וד"ר איתן פינקלשטיין עתירה לבג"ץ בשמו של אייל משיח, שדנה בין היתר בקושי הזה. בעתירה מבקשים עורכי הדין מבית המשפט - להורות על העברת הטיפול בתיק מפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) לפרקליטות מחוז אחרת, בטענה לפגמים באופן שבו ליוותה הפרקליטות את החקירה.

משיח נעצר על-ידי המשטרה ונחקר בחשד כי היה מעורב בהונאה סביב מכירת קרקע. בהמשך, הוגש נגדו כתב אישום על-ידי הפרקליטות. לאחר מעצרו התגלעה מחלוקת בין ראש צוות החקירה המשטרתי, רפ"ק יצחק קורמיאל, לבין הפרקליט המלווה, בשאלה - האם יש להותיר את משיח במעצר.

לפי הנטען בעתירה, בעוד חוקר המשטרה חשב שיש לשחרר את משיח למעצר-בית, התעקש הפרקליט המלווה כי יש להותירו בבית המעצר. סוגיית המעצר נדונה בבית המשפט, ובמהלך הדיונים אמר קורמיאל - "אני יודע שבדעת הפרקליטות להגיש כתב אישום תוך כדי מעצרם של המשיבים. אני קיבלתי את ההחלטה לשחררם למעצר-בית, תוך שיקול-דעת שמוקנה לי, כאשר בשיקול-הדעת התחשבתי בפן האישי של האנשים והן בפן החקירתי".

לאחר הגשת כתב האישום, עתרו עורכי הדין פלוס ופינקלשטיין לבית המשפט המחוזי בבקשה לביטול כתב האישום נגד משיח, בשל אי-קיומם של הליכי השימוע ופגמים רבים נוספים שנפלו בהליך. עורכי הדין טענו כי גם לאחר הגשת כתב האישום, לא מצאה לנכון פרקליטות המחוז להציע מיוזמתה שימוע, ולו בדיעבד, והתנגדה נחרצות לביטולו של כתב האישום, תוך שהיא עומדת על כך שמעשיה בתיק זה הם כשרים וראויים.

ב-17 בספטמבר 2018 קיבל השופט יוסי טופף (אותו שופט שהאריך את מעצרו של אלי קמיר) את העתירה, והורה על ביטול כתב האישום. טופף קבע כי "נחה דעתי כי נפלו פגמים מהותיים היורדים לשורש העניין בהחלטת פרקליטת המחוז, וכתוצאה מכך לא הייתה הצדקה ממשית למנוע מהנאשמים לממש את זכותם לקיים שימוע בטרם הוגש נגדם כתב האישום. המדובר בהחלטה אשר בנסיבות העניין חורגת ממתחם הסבירות".

פרקליט שמוביל חקירה יתקשה לבטלה

ב-16 באוקטובר - לאור הוראת בית המשפט, שלחה פרקליטות מחוז תל-אביב פלילי מכתב זימון לשימוע למשיח, כאשר אליו צורף כתב האישום המקורי שהוגש ובוטל על-ידי השופט טופף, ללא כל שינוי. בעקבות כך, הוגשה העתירה לבג"ץ שבה מבקש העותר כי השימוע ייערך בפני פרקליטות מחוז אחרת.

במסגרת העתירה דנים עורכי הדין פלוס וד"ר פינקלשטיין בפרקטיקה של ליווי הפרקליטות את חקירות המשטרה. הם מציינים כי אחת השאלות הבסיסיות שהמחוקק בכל מדינה נצרך לתת עליה את הדעת, היא השאלה - עד כמה יש לאחד את סמכויות האכיפה במהלך המשפט הפלילי בידי גוף אחד, איחוד שיש בו תועלת רבה מבחינת יעילות האכיפה, אל מול האפשרויות לבזר את סמכויות החקירה, ההחלטה על הגשת כתב אישום, הייצוג בפני בית המשפט בין מספר גופים - ביזור שיש בו תועלת רבה מבחינת ההגנה על זכויות החשוד.

בעתירה נאמר כי "מבחינת יעילות האכיפה וההיכרות המעמיקה את פרטי המקרה, הטוב ביותר היה כי אדם אחד היה חוקר את הפרשייה, מחליט האם יש להגיש בגינה כתב אישום, מייצג את טיעוני התביעה, מאזין לטיעוני ההגנה, ודן כשופט את אותו האדם.

"לעומת זאת, מבחינת ההגנה על זכויות החשוד, הטוב ביותר היה כי כל אחד משלבי האכיפה היה מבוצע על-ידי רשות שלטונית אחרת, אשר מבקרת את פעולותיה של הרשות הקודמת לה, כאשר קיים ביניהן נתק המאפשר העברת ביקורת חיצונית על מעשי הגוף הקודם בשרשרת האכיפה".

עוד נאמר בעתירה כי ביזור הסמכויות בין שני גופים שונים - אחד אחראי באופן בלעדי על החקירה והאחר על ההחלטה האם להגיש כתב אישום - היא חשובה. זאת, בין היתר, בשל כך שטבעו של אדם שהוא אינו מעוניין שדבר שהוא השקיע בו זמן רב ירד לטמיון.

"לדוגמה, עצם העובדה שחוקר השקיע זמן רב בחקירת תיק, עשוי לגרום לו לרצות ב'הצלחת' התיק. דהיינו, בהגשת כתב אישום בעקבות פעולות החקירה שבוצעו. ככל שחוקר שכזה עומד בפני פרקליט אשר אינו מעורב בחקירה, ולא השקיע תשומות של זמן ואנרגיות ב'הצלחתה' של החקירה, הרי שהפרקליט יכול לערוך בחינה אובייקטיבית של חומר החקירה.

"ברם, ככל שגם הפרקליט השקיע תשומות של זמן רב בחקירה, ולמעשה הפך להיות חלק מצוות החקירה, ולעתים אף המוביל של צוות החקירה, הרי שהסיכויים שאותו פרקליט יורה על סגירת התיק, יורדים באופן משמעותי".

היועמ"ש: הכרעה מורכבת בתיקים הרגישים

אם לסכם, יש יתרונות רבים לפרקטיקה הנהוגה של צוותים של פרקליטים שמלווים את חוקרי המשטרה בחקירות מרכזיות שבהן נדרשים החוקרים להתמודד עם דילמות משפטיות מורכבות. ואולם יש לה גם חסרונות. ובכל מקרה, היא אינה מובנת מאליה.

על רקע הדיון ביתרונות ובחסרונות של פרקליטים מלווי חקירות, אפשר גם למצוא היגיון והסבר לכך שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט - כפי שחשפנו השבוע ב"גלובס" - מעוניין להתייעץ עם פרקליטים שאינם נמנים עם הצוות המרכזי המלווה את תיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו, בדרכו של היועמ"ש להכריע בתיקים הרגישים הללו.

מנגד, עולה החשש שמעורבות של עוד פרקליטים בפרשיות תעכב את הליך קבלת ההחלטות בתיקי נתניהו; או שההחלטה נובעת מרצון של היועמ"ש לקבל עמדה מרוככת ולוחמנית פחות מזו של צוות עורכי הדין ליאת בן-ארי ויהונתן תדמור, המלווה את החקירות. זאת, שכן כבר די ברור שצוות בן-ארי נוטה להמליץ על העמדה לדין של נתניהו בגין שוחד. 

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא בבחינת חשוד. מדובר בשלבים ראשונים של ההליך המשפטי, ושמורה לו חזקת החפות.