הנקראות ביותר

מבקר המדינה: "הרשויות לא יישמו לקחי אסון הכרמל"

לפי הדוח, בניינים רבי-קומות עלולים להיות "מלכודת מוות" • עוד נמצא כי לרשות הכבאות אין מידע אודות מספר הבניינים רבי-הקומות ומיקומם, טרם יציאתם לאירועי שריפות • לפי הדוח, המדינה שילמה 260 מיליון שקל פיצויים בעקבות אסון הכרמל

מטוס כיבוי בשריפה בכרמל / צילום: Reuters
מטוס כיבוי בשריפה בכרמל / צילום: Reuters

גופי החירום לא תיקנו את הליקויים שהועלו בדוח מבקר המדינה משנת 2012 בנושא אסון הכרמל, כך קובע מבקר המדינה יוסף שפירא בדוח המבקר בנושא הערכות הרשויות המקומיות לשריפות, שמתפרסם היום. "מממצאי דוח זה עולה תמונה עגומה ולפיה הרשויות המקומיות וגופי החירום - רשות החירום הלאומית (רח"ל), פיקוד העורף, משטרת ישראל ורשות הכבאות - לא יישמו את מלוא הלקחים מאירועי החירום הקודמים, ולא תיקנו את כל הליקויים שהועלו בדוחות ביקורת קודמים, לרבות דוח המבקר משנת 2012 בנושא השריפה בכרמל בשנת 2010 ", נכתב בדוח.

מבקר המדינה בדוח מדאיג: הרשויות המקומיות אינן ערוכות לאירועי שריפה גדולים

דוח מיוחד על השריפה בכרמל: פיצויי רשות המסים ליער עוכבו

הביקורת בוצעה בחודשים אוגוסט 2017 - מאי 2018 בעיריית חיפה, המועצה המקומית זיכרון יעקב והמועצות האזוריות מטה בנימין ומטה יהודה, כאשר נבחנה הערכות הרשויות לשריפות והתנהלותן במהלך גל השריפות שהתרחש בנובמבר 2016 - שהיה החמור ביותר בתולדות המדינה מחינת הנזק לרכוש וסביבה. השריפות כילו שטח בהיקף 41 אלף דונם, במהלכן נפגעו 1900 דירות, מהן 580 נפסלו למגורים, וניזוקו 123 כלי רכב. הנזקים שנגרמו מגל השריפות הסתכמו ב-647 מיליון שקל, כאשר למרבה המזל לא היו הפעם קורבנות בנפש. השריפות התפשטו לבתי מגורים ולמבני ציבור ולראשונה הגיעו גם לליבה של עיר גדולה חיפה, ופגעו בשכונות המאוכלסות בעשרות אלפי תושבים.

"תמונה עגומה"

המבקר גם מזכיר את אסון הכרמל שהתרחש בדיוק לפני 8 שנים וגבה את חייהם של 44 בני אדם. בעקבות האסון פרסם מבקר המדינה ב-2012 דוח ביקורת מיוחד בו צוין: "מי ייתן ומחיר אבדן החיים ששילמו 44 צעירות וצעירים, בראשית דרכם בחיים, יתרום למניעת אסונות דומים בעתיד". ואולם מממצאי דוח זה עולה לדברי המבקר "תמונה עגומה" ולפיה הרשויות המקומיות שנבדקו וגופי החירום לא יישמו את לקח האירועים ולא תיקנו את כל הליקויים מהדוח.

בנוסף נבדקו בדוח הנזקים שגרמו השריפות, והתנהלות המדינה במתן הפיצויים בגין הנזקים, ונבדקה גם ההסדרה בנושא בטיחות אש בבניינים רבי-קומות שנבחנה במשרדי ממשלה ובגופים ציבוריים.

המבקר קובע בדוח כי בשל הסכמות בין משרדי הממשלה בנוגע להערכות לשריפות, טרם אושרו תקנות בנושא הגנה על ישובים מפני שריפות יער, שנוסחו עוד בשנת 2014. "העיכוב הנמשך ארבע שנים יוצר מצב שאין הדעת סובלת-רשות הכבאות אינה יכולה להורות לרשויות המקומיות כיצד להיערך למניעת שריפות בתחומן, לפקח על יישום הוראותיה ולאכוף אותן". צוין בדוח.

עוד קובע המבקר בדוח כי נמצאו ליקויים מהותיים בהערכות הרשויות המקומיות שנבדקו לשריפות רחבות היקף. הרשויות לא הכינו תוכניות ליצירת מעטפת הגנה מפני שריפות, המועצה המקומית זכרון יעקב וישובים במועצות האזוריות מטה בנימין ומטה יהודה שחלקם נמצאים בלב יער לא הכשירו אזורי חיץ המסייעים למנוע שריפות בבתים, מה שהותיר את התושבים חשופים לסכנה ולנזקים מגל השריפות. לתשע שכונות בחיפה כביש מילוט אחד בלבד לכניסה ויציאה של כלי רכב וזאת כי לא הוכשרו דרכי מילוט כך גם לגבי הישובים בית מאיר ונטף במועצה האזורית מטה יהודה, בהם כביש אח משמש דרך מילוט והוא שהיה אחד הגורמים לעיכוב בפינוי התושבים וסיכון חייהם. בנוסף נמצא כי גם ברכס הכרמל בחיפה וגם במטה בנימים ומטה יהודה לא הקימו תשתיות מים מספקות לכיבוי שריפות בהיקף נרחב, והמועצה המקומית זכרון יעקב והמועצה האזרית מטה יהודה לא תירגלו את מערכי החירום שלהן לתרחישי שריפות.

בנוסף מצב המבקר כי ברשויות שנבדקו כלל לא הוכרז על אירוע אסון המוני, או מצב חירום כלשהו, למרות עוצמת השריפות והעובדה שסיכנו תושבים רבים, וכי בעלי תפקידים מוסמכים שאמורים להגיע למוקדי השריפות, נמנעה גישה לאזורי השריפות, בשל העדר אישורים לכך. בנוסף מצב המבקר ליקויים בפינוי אוכלוסייה ומוסדות חינוך. בבית ספר רוממה ניגונים בחיפה בוצע פינוי ללא פיקוח של העירייה וקבוצת תלמידים ומורים נותרה סמוך למוקד השריפה ללא ליווי.

המבקר כבר התריע על ליקויים ביכולת להתמודד עם שריפות בבניינים רבי-קומות, בדוח שפורסם במאי 2013, שקבע כי "בעת שריפה עלולים רבי-הקומות להיות מקור לסכנה עד כדי "מלכודת מוות" למתגוררים בהם". ולמרות שחלה חובה על התקנת מערכות לגילוי אש ולכיבוי אש בבניינים רבי-קומות, לא חלות הוראות בנוגע לבדיקת תקינותן ותחזוקתן של מערכות אלה. בנוסף נמצא כי במערכת המידע הגיאוגרפי של רשות הכבאות אין נתוני גובה לכל הבניינים רבי-הקומות בישראל. כעת בחן המבקר את הנושא ומצא כי בשנת 2016 טיפלה רשות הכבאות ב-4026 שריפות במבנים, 250 מהם במבנים רבי-קומות. במהלך השריפה בחיפה, התפשטה האש לתוך דירות בבניינים רבי-קומות ברחוב האורן, ומחשש להגעת תושבים לגגות המבנים הוקפצו לזירה צוותי גלישה וחילוץ מגובה. המבקר מצא כי לרשות הכבאות אין נתונים אודות מספר הבניינים רבי-הקומות ומיקומם בתחומי הרשויות המקומיות, מידע מהותי לשם ההערכות הכבאיות ליציאה לאירועים מבחינת ציוד מתאים. ברשות הכבאות מסרו כי פנו למהנדסי הרשויות המקומיות לקבל מידע מפורט אודות מספר הבניינים רבי-הקומות ומיקומם, אך טרם נענו.

המבקר מזכיר כי השריפות הענק האחרונות בקליפורניה, שגרמו לתוצאות הטראגיות בחיי אדם וברכוש, מלמדות שוב כי אירועי חירום כגון שריפות ורעידות אדמה, פורצים ללא התרעה מוקדמת, ועל כן העורף האזרחי נדרש למוכנות לאירועי חירום. דבר המחייב משאבים לאומיים והיערכות מוקדמת של גופים רבים בדגש על הרשויות המקומיות.

260 מיליון שקל לניזוקי השריפות

סוגיה נוספת שבחן המבקר היא התנהלות המדינה במתן פיצויים לנזוקים ולרשויות המקומיות בגין נזקי שריפות שמקורן בהצתות על רקע לאומני. זאת על רקע הכרת רשות המיסים בפיצוי לשעת חירום לצורך כך והקמת קרן פיצויים יעודית למטרה זו. עד סוף מאי 2018 סיימה הקרן את הטיפול ברוב המוחלט (כ-97%) של תיקי התביעה, ושילמה לניזוקי גל השריפות כ-260 מיליון שקל. לעומת זאת, רשות המיסים לא קבעה מדיניות בנוגע לפיצוי על נזקים ליער ולחורש אף שנדרשה לסוגיה זו בעבר, והדבר הביא לאי בהירות, עיכב בירורן של תביעות ומנע העברת כספים לניזוקים.

הדוח הופץ לרשויות המקומיות שלא נבדקו כדי שילמדו את ממצאיו, יפיקו את הלקחים הנדרשים ויפעלו ליישום המלצותיו. המבקר מסכם כי על משרדי הממשלה, גופי החירום, רשות המיסים והרשויות המקומיות לפעול בנחישות לקידום ההיערכות לאירועי חירום אזרחיים ולטיפול מהיר ויעיל באירועים דומים ואף חמורים יותר בעתיד, ובמיוחד לקראת קיץ 2019.

המשרד לביטחון הפנים מסר בתגובה לדוח מבקר המדינה: "המשרד לביטחון הפנים מברך על דוח מבקר המדינה, מציין את תושייתם של כוחות ההצלה אשר פעלו בנחישות ומנעו נזק רחב היקף ואבידות בנפש. המשרד יחד עם גופיו: משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה ושירות בתי הסוהר, פועלים וימשיכו לפעול לחיזוק המוכנות וליישום הלקחים הרלוונטיים.

"בעניין אי-אישור תקנות וכללים להגנה על יישובים מפני שריפות וסוגיית קווי-חיץ ומיפוי העלויות - טיוטות התקנות והכללים גובשו והן מוכנות מזה מספר שנים. על-אף חשיבות ודחיפות הנושא, ולמרות העבודה המשותפת שנעשתה עם כלל הגופים והמשרדים הרלוונטיים, לצד ההסכמות המקצועיות שהושגו , לא הותקנו התקנות בפועל, מכיוון שלא התקבלו כל ההסכמות הנדרשות בחוק כדי להביא את התקנות לאישור הכנסת ומשרדי הממשלה הרלוונטיים מתנגדים להן.

"למרות שהמשרד לביטחון הפנים אינו גורם מתקצב פעלו ופועלים השר והמשרד מול משרדי הממשלה , לרבות משרד האוצר. השר לביטחון הפנים אף פנה למבקר המדינה וביקש את התערבותו לנוכח סיכון החיים בהיעדר נקיטת הפעולות הנדרשות על ידי הרשויות. חרף מאמצים אלה עדיין מתנגדים משרדי הממשלה להתקנת התקנות ולכן לא ניתן לפי החוק להביאן לאישור הכנסת.

"יובהר שוב שהמשרד לבטחון הפנים הינו לעניין זה הרגולטור הקובע את חובת יצירת פסי האש וקווי החיץ סביב היישובים סמוכי יער וחורש והוא אינו הגורם המופקד על מימון ביצוע הנושא!

"לעניין תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה בנושא החזקה, בדיקה, תחזוקה ותרגול של סידורי בטיחות אש בבניין גבוה ובבניין רב-קומות - הרשות הארצית לכבאות והצלה גיבשה יחד עם המשרד לביטחון הפנים את התקנות בנושא, שמטרתן להסדיר את חובת תחזוקת סידורי בטיחות האש הקיימים בנכסים מסוג בניינים גבוהים ובניינים רבי-קומות, ולקבוע - לאור מאפייניהם הייחודיים - חובת פיקוח הבעלים וביצוע תחזוקה שוטפת, וכן ביצוע תרגול פינוי בבניינים מסוימים.

"בדיון שהתקיים ביוני 2018 בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בעניין, ביקש יו"ר הוועדה מהרשות הארצית לכבאות והצלה לעבות את מסמך עלות הנטל הציבורי של הרגולציה למול תועלתה שהוצג במהלך הישיבה, כך שתורחב ההשוואה לדין המחייב במדינות נוספות. עוד נתבקשה הרשות להרחיב את בחינת הערכת עלויות תחזוקת סידורי בטיחות האש בבניינים רבי-קומות. בספטמבר נשלחו ההשלמות על-ידי כב״ה, ובימים אלו אנו ממתינים לקביעת דיון בוועדה לאישור התקנות.

"זאת ועוד, אגף חירום במשרד לביטחון הפנים מגבש ומטמיע תכנית-אב לאומית להתמודדות עם אירוע שריפות ענק רב-זירתיות ("מגן האש"), בשיתוף גופי המשרד: משטרת ישראל, כב"ה ושב"ס. התכנית גובשה במסגרת תהליך הפקת לקחים לאומי מאירועי גל השריפות בנובמבר 2016. במסגרת פעילותו קיים האגף יום עיון והטמעה לאומי להתמודדות עם אירועי שריפות רב-זירתיות ונערך לקיום תרגיל לאומי במהלך דצמבר 2018 בנושא "התמודדות עם שריפות ענק רב-זירתיות", בשיתוף משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה וכלל גופי החירום והביטחון הנוספים: משרדי ממשלה, מערכות מוניציפליות, רשויות ייעודיות רלוונטיות. וזאת במטרה לשפר את הכשירות והמוכנות הלאומית לתרחיש שריפות ענק רב-זירתיות. יובהר שוב שגם בנושא בניינים גבוהים כמו בנושא קווי חיץ המשרד ביצע את חלקו והכין תקנות מקצועיות לאישור הכנסת אולם הכנסת מסיבותיה שלה לא אישרה אותן!

"בעקבות פרסום הדוח החריף של מבקר המדינה בנוגע להיערכות המדינה לשרפות, מזהיר יו"ר ועד ארגון הכבאים אבי אנקורי כי תמונת המציאות היום אינה שונה מהתקופה הנסקרת בגל ההצתות ב-2016: "כבר למעלה מחצי שנה שנציב כבאות והצלה דדי שימחי עצר תקציבים לרכש של ציודים בסיסייים ביותר עבור תחנות כיבוי ברחבי הארץ, וזאת למרות ביקורת שנערכה בחודש ינואר האחרון על ידי ראש ענף בטיחות בנציבות. תחנות כיבוי רבות ריקות מציוד בסיסי, מדווחות על תקלות אינספור, ואפילו נשענות על כבאיות תקולות ולא מבצעיות.

"למשל, רכב סולם בחיפה מזה מספר חודשים לא תקין, אף שהוא אמור לתת מענה למגדלים באזור חיפה. כל זה קורה מכיון שבראש מערך הכבאות נמצא מפקד שאינו מבין כבאות ואת צרכיה, אלא עסוק בהתעמרות אינסופית בכבאים המסורים ובשיבוש יחסי העבודה עימם".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של היום
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות