ראשית כל אני גאה בנשים שמובילות את המאבק האחרון. זהו מאבק נחוץ וחיוני ואין ספק כי הוא צעקה שמן הראוי להקשיב לה, במיוחד לאור העובדה כי השנה נרצחו 24 נשים וששתי האחרונות שנרצחו הן קטינות - יארה איוב בת ה-16 וסילבנה צגאיי בת ה-13.
אין ספק כי מאבק זה הינו עליית מדרגה, לא סתם הוקמה 'היחידה ללוחמה בטרור מגדרי'. קונוטציה לוחמנית, שלא מסתפקת בהנפת דגלים אלא דורשת פתרון ומדי לכל סוג של אלימות נגד נשים.
חשוב לציין, כי קיים הרושם שאלימות כלפי נשים היא רק אלימות פיזית, אבל בפועל ניצול נשים בכלל ובפרט במקומות עבודה, הינו גם סוג של אלימות שצריכה להיפסק, ולזה אפשר להוסיף עוד הרבה צורות ואקטים של אלימות נגד נשים.
לדעתי מאבק זה חוצה זהות אתנית - זה לא מאבק של נשים ערביות או נשים יהודיות, אם כי שיעור הנשים הערביות שנרצחו הינו גבוה ביחס למשקלן באוכלוסייה. נשים באשר הן סובלות מדיכוי ומאלימות גברית.
הגיע הזמן לטפל בתופעה זו, שהולכת ומפשטת ונעשית יותר קשה וממוסדת. אל נשכח כי רק לאחרונה הפילה הקואליציה תוכנית לטפל בתופעה זו, מה גם שהשר לביטחון פנים רק מעכב את החוק לאיזוק אלקטרוני לגברים מכים.
הטיפול בתופעה צריך להיות בכמה מישורים, אבל העיקרי בהם צריך להיות תוכניות חינוך והעלאת מודעות בבית הספר, כבר מגיל 7. כל מורה ומחנך צריך להעלות את הנושא בפני התלמידים ולהסביר להם מה זה שוויון, מה זה מגדר ומהן זכויות נשים.
מישור אחר הוא הנוכחות של נשים במרחב ציבורי. לא ייתכן שבמאה ה-21 אנחנו עדיין נלחמות לשלב נשים ברשויות המקומיות. מתוך 800 חברי מועצות מקומיות במגזר הערבי יש כיום רק 26 חברות מועצה ערביות.
נוכחות נשית במרחב הציבורי משמעותה ייצוג שוויוני לנשים בכל דירקטוריון, חברה עסקית, מפלגות ובעמדות מפתח בכלל.
מישור שלישי שבו צריך לפעול הוא התקשורת. תפקידה של התקשורת לעמוד לצידם של החלשים והמוחלשים בחברה, ונשים נחשבות לצד חלש ומוחלש. באתר 'בוקרא' הצבנו לעצמנו תוכנית מיוחדת למיגור אפליית נשים, בתקווה שתוכנית זו תאומץ גם בכלי תקשורת אחרים.
צר לי מאוד כי ב-2018, דווקא בימים שבהם העולם מציין היום העולמי למאבק באלימות נגד נשים, ונשים צריכות לחגוג את ההישגים שלהן, נמצא את עצמנו שוב מתחילות מנקודת ההתחלה, מנקודת האפס, נלחמות במקרה הרע על הזכות הבסיסית שלנו, זכות החיים, ובמקרה הטוב נלחמות בלשבור את תקרת הזכוכית.
מציאות מתוקנת זאת מציאות שאין בה תקרה, לא לנשים ולא לערבים, מציאות שבה השמיים הם הגבול, ומציאות כזאת תתקיים רק אחרי מימוש ערך השוויון.
הכותבת היא עורכת אתר 'בוקרא' ומנכ"לית מרכז 'אעלאם' -המרכז הערבי לחירות המדיה והמחקר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
