ראשת עיריית בית שמש: "הבחירה בי שברה חומות שאפילו בת"א לא נשברו"

ללא תמיכה של מפלגה ממוסדת ובתקציב מינימלי, הצליחה עליזה בלוך לכבוש את ראשות עיריית בית שמש, שסובלת מגירעונות עצומים ומסכסוכים קשים בין המגזרים • בראיון ל"גלובס" היא מצהירה כי תמשוך מעסיקים ותגביל קבלנים, ומבטיחה שבעיר שלה יתפקדו זה לצד זה בשלום מקווה וקאנטרי • ראשי הערים החדשים - כתבה שלישית בסדרה

עליזה בלוך / צילום: יונתן בלום
עליזה בלוך / צילום: יונתן בלום

אי אפשר היה להיכנס ללשכתה של ראשת עיריית בית שמש הטרייה עליזה בלוך ולא לשאול מה שונה בחדר. בלוך הצביעה על שתי התמונות מעל ראשה - של נשיא המדינה ראובן ריבלין ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו והסבירה: "חוץ מהפרחים, שהכנסתי היו כאן הרבה תמונות של רבנים, אבל לא של ראש הממשלה. אני החלטתי אחרת".

מה הדבר הראשון ששינית בעירייה?

"עריפת ראשים היא לא דבר נכון בעיניי. כן פרסמתי מכרזים לאיוש תפקידים בכירים, כמו מהנדס העיר, מנהל משאבי אנוש, רווחה. חלק מהשינוי הארגוני שהעירייה צריכה לעבור קשור לשקיפות. שתושב יידע שהוא לא צריך מקורב כדי לקבל שירות, או מישהו שיסדר לו. הנחת העבודה שלי לגבי עובדי העירייה היא שרוב האנשים רוצים בטוב ולא כולם עבריינים. אבל אם נתפוס מישהו שעושה משהו בניגוד למינהל תקין נגלה לכך אפס סובלנות. צריך להבין שאנחנו עיר של 122 אלף תושבים ותוך עשור נהייה רבע מיליון תושבים. הדירוג הסוציו-אקונומי שלנו הוא נמוך - 2 - ואנחנו צריכים לעלות".

לפני כמה שנים לחש באוזניי, ראש עיר מסוימת, ששווה לו להשאיר את העיר בדירוג הנמוך, מאחר והמספר הנמוך מבטיח תקציבים מהממשלה.

"אני ממש לא מסכימה איתו. אין לי שום אינטרס להיות למטה. אני חד משמעית רוצה פטור ממענקים ורוצה עצמאות כלכלית. כן יש לנו כרגע גב מהממשלה, וכן קיבלתי עיר עם גירעון כספי מכובד, אבל האתגר האמיתי הוא לייצב את התקציב ולהביא יזמים שישקיעו בהייטק ותעשייה בעיר. שצעירים מהציבור הכללי שעזבו את העיר, יחזרו לגור כאן, כי העזיבה שלהם זאת החמצה. אנחנו נמצאים במקום הכי טוב שיכול להיות בין ירושלים לתל-אביב. כשהעיר תהייה עצמאית כלכלית גם התושבים אוטומטית ירגישו טוב יותר".

איך עושים את זה בלי תמיכה של הממשלה?

"חלק גדול מהקשיים שהעיר חווה, נובע מהחלטות ממשלה שהפנתה לכאן אוכלוסייה בהיקפים גדולים, ללא כל מענה של תשתיות ותעסוקה. אבל מהפגישות שהיו לי כבר, גם עם משרד האוצר וגם עם משרד השיכון, אני רואה רצון גדול לעזור לבית שמש. הם מבינים שהעיר הזאת מורכבת וזאת הזדמנות שאסור להחמיץ".

"חייבים להגיע ל-60% ארנונה מתעסוקה"

"היום 52% מההכנסות של העיר מארנונה מגיעות מארנונה למגורים שם יש הרבה זכאים להנחות, ורק 48% מההכנסות מגיעות ממסחר ותעשייה. כדי שהעיר תהיה במצב מאוזן אני קודם כל חייבת ש-60% מההכנסות מארנונה יהיו ממסחר ותעשייה ו-40% מארנונה למגורים, ואחר כך כל שנה לשפר את האחוזים.

"לבית שמש יש יתרון עצום במיקום שלה, אני מודעת לזה שהשירותים שתעשיינים מקבלים מהעיר היו נמוכים עד היום - אם זה בפינוי אשפה, תאורה או הטבות כלכליות. אני אעשה כל מה שצריך כדי לתת הטבות לתעשיינים שיהיה להם כדאי לבוא לפה - החל משחרור קרקעות לתעשייה, ואתן גם הטבות לתעשיינים שיעסיקו צעירים חרדים, שזה נושא מהותי מאוד כאן.
"הגיעו לפה מאות משפחות חרדיות ללא מקורות תעסוקה. צריך לדאוג לזה ולתעסוקת נשים חרדיות בפרט. היום להגיע מרמת בית שמש ג' לתחנת הרכבת לוקח שעה. אנחנו נפעל לכך שתהיה תחבורה ציבורית שתיקח את התושבים מהשכונה ישר לאזור התעשייה. אין סיבה שתושבי בית שמש ייסעו לירושלים או לתל-אביב כדי לעבוד.

"תחום נוסף שלא היה פה בכלל הוא תיירות. אנחנו נמצאים ליד מערות בית גוברין, מערת הנטיפים, באזור אולי הכי יפה בארץ, ואין פה שום שירותי תיירות. אני חד משמעית רואה בתיירות כלי נוסף להגדלת ההכנסות של העיר, ואנחנו נכשיר קרקעות לבניית בתי מלון. כמו שאני רוצה לראות פה את החברות הכי גדולות של ענף השירותים וההייטק אני רוצה לראות פה גם את המלונאים. ההשקעה הכי חכמה של יזמים תהייה בבית שמש כי המחירים כאן עדיין זולים, אבל בעוד כמה שנים הם יעלו".

לזכותו של ראש העיר הקודם ייאמר שהוא הצליח להביא לסיפוח אזורי תעשייה בהר טוב מהמועצה האזורית מטה יהודה לבית שמש.

"ולא קרה עם זה כלום - פשוט החמצה. יש לנו שטחים שמיועדים לתעשייה ושצריך לפתח אותם, אבל זה לא היה בראש סדר העדיפויות של השלטון הקודם".

"גם לחרדים מגיעה איכות חיים"

כאשר מדברים עם בלוך על אתגרי הבנייה בעיר, היא מתייחסת דבר ראשון לירושה שקיבלה מקודמיה בתפקיד. "היו עסוקים פה בבניית דירות בצפיפות גבוהה לחרדים, עם בעיות תכנוניות גדולות. היום אני צריכה להתמודד עם בעיות של מחסור במבני ציבור, בעיות של תשתיות ושל צפיפות גבוהה ולדאוג שהשכונות יהיו פחות צפופות. כל היזמים פה ביקשו תוספת שבס לפרויקטים ואישרו להם. אנחנו לא נאפשר את זה יותר.

"כשמגדילים את מספר הדירות ב-30% לא מגדילים גם את התשתיות ואת מבני הציבור בהתאם, ולכן הדבר הזה חנק את העיר ולא נאפשר את זה יותר. זה מעמיס על התשתיות וגורם לתושבים לקבל שירות פחות טוב.

"המטרה שלנו פה זה לחיות לאורך זמן. גם לחרדים מגיעה איכות חיים ולא נגזר עליהם לחיות בשכונות צפופות כמו רמת בית שמש ג'. אני לא מתכוונת לעצור בנייה לחרדים כמו שמאשימים אותי, אני רק חושבת שמגיעה להם איכות חיים. לתת טופס 4 לפני שיש לתושבים תשתיות - מקווה, טיפת חלב, זאת לא חוכמה גדולה. יש לנו עתודות לשכונה ד' שתהיה מיועדת למגזר החרדי, אבל זאת תהיה שכונה איכותית, כי גם לחרדים מגיעה איכות חיים גדולה.

"בשכונה ה', שמיועדת לציבור הכללי, יהיו קאנטרי ומבני ציבור בהתאם. בשתי השכונות מחצית מהדירות יהיו מחיר למשתכן. דבר נוסף שאני מאוד רוצה לקדם זה שכונה לאנשי משטרה וקבע, מאחר ויש לנו מכללה ארצית לשוטרים בבית שמש. לא פחות חשוב זה פינוי בינוי ב-4 שכונות ותיקות: ביאליק, רמת לחי, גפן וסביון. בבנייה שתהיה לגובה, ותביא לאוכלוסייה צעירה.

"חיו פה בגטאות. פינוי בינוי שובר גטאות, כי חיים בו גם התושבים הוותיקים וגם התושבים החדשים שקונים דירות חדשות. החיים המשותפים הם הדבר שאיתו יצאתי למסע הבחירות וזה הדגל שאני אמשיך להניף. כל השסע שהיה כאן נובע מהמלחמות של 'מי חזק יותר', מתוך הנחה שהחזק שמנצח יקבע פה את הטון. זה התאפשר ושגשג כי מי שהנהיג פה את העיר היו הקצוות. הימים האלה נגמרו, ומי שצריך לנהל פה את השיח זה הרוב המוחלט".

השאלה אם בעיר שיורקים על ילדה, בשלים להנהגה כזאת?

"זאת אמירה מכעיסה, את ראית פעם מישהו יורק על ילדה? אני לא. כמה אנשים שאת מכירה ירקו על ילדות? יש פה קיצוניים, וגם בתל-אביב יש קיצוניים. הקיצוניות שלי היא בכך שאני מתונה. אין לי בעיה שיסעו בשבת במקום שבו אין חרדים, בדיוק כמו שאין לי בעיה שבשכונות של החרדים הכבישים יהיו סגורים בשבת כי זה מפריע להם.

"לא יקרה כלום לחילוני אם בשבת הוא לא יצפור כשהוא עובר ליד בית כנסת. ויתור בשביל לחיות עם מישהו זאת לא חולשה. זאת עוצמה. מה שצריך לעשות פה זה לפרק את הגטאות. אני חושבת שהתמונה בערב הניצחון שלי בבחירות שחבורה של גברים חרדים רקדו ושרו עליזה בלוך, היא התמונה שמעידה על שבירת החומות. ברחובות ראינו מאות אנשים חרדים ודתיים לאומיים ואתיופים ורוסים רוקדים ביחד. אי אפשר להבין את זה, אבל זה הסיפור פה בעצם. אני רוצה שתושב יידע שמגיע לו שירות, ושנגמר הסיפור הזה שאתה מטפל רק באלה שכמוך".

איך זה בא לידי ביטוי בשיח התכנוני? אם חרדי שגר בשכונה שמיועדת לפינוי בינוי יגיד לך שהוא לא יכול לגור במגדל גבוה, או אם הרבנים יהיו נגד תוכנית שתזמי. מה תעשי?

"מספר החרדים בשכונות הוותיקות הוא בשוליים. בבית שמש יש המון שכונות חרדיות. אני רוצה שכל מי שרוצה לקנות דירה בעיר יוכל. וזה בסדר שחילוני לא ירצה לגור ברמת בית שמש, וחרדי לא ירצה לגור ברב קומות. לגבי הרבנים כמובן שיהיו מחלוקות וזה בסדר".

מה לגבי אכיפת עבירות בנייה? מרתפים שלמים בשכונות החרדיות הם לא חניות כמו שכתוב בהיתר.

"נכון שהיה לי יותר קל אם הייתי מקבלת עיר מאפס. אבל אני נכנסת למציאות קיימת וצריכה קודם כל למזער נזקים שמקורם בתקלות מהעבר, שהביאו גם להפרות בנייה, גם בגלל אוזלת יד תכנונית, גם בגלל סרבול במתן היתרי בנייה וגם בגלל היעדר אכיפה.

"עכשיו הסיפור הזה הסתיים. מי שיבוא לבקש הרחבה כדין, נשקול את הבקשה שלו בכל הרצינות הנדרשת. אבל את מי שנתפוס עובר עבירה, תהיה אפס סובלנות כלפיו. המטרה היא שהתושב ישמור על החוק כי הוא יבין שזה האינטרס שלו, ולא כי הוא מפחד מהעירייה. אני בטוחה שגם החרדים לא רוצים לגור במקום שהתשתיות בו קורסות, וגם להם מגיע לגור באיכות חיים גבוהה".

"שומרת לעצמי את כל התיקים הרגישים"

בואי נדבר על תפקיד יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שהוא רגיש מאוד בבית שמש, נוכח החשדות נגד משה מונטג, יו"ר הוועדה הקודם שנחשד בשחיתות, בין היתר על רקע קרקע ציבורית ברחוב שפת אמת ששינתה יעודה למגורים לטובת חסידות סאטמר. זו פרשה שזכתה לכינוי לא אחר מאשר "ההולינד של בית שמש".

"אני לא אתייחס לעבר. אבל אני כן אגיד שאני אהיה יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לאחר שהגעתי למסקנה שבשלב הזה, ברגישות שהעיר נמצאת בה, השארתי אצלי את כל התיקים הרגישים - הנדסה, חינוך וכוח אדם. לכל נציג סיעה אחרת שהייתי מעבירה את התיק - זה מיד היה מצית אש.

"כשהרכבנו קואליציה, והתקיימו שיחות על תחומי אחריות שתקבל כל סיעה, ואחרי שקיבלתי החלטות אז גם החרדים כעסו עליי, גם הדתיים לאומיים וגם החילוניים. ככה הבנתי שכנראה אני עושה משהו טוב. כל אחד מהם קיבל משהו שהשני כועס עליו וכל אחד מהם ילמד לעשות ויתור. לכן אני אופטימית".

את לא חוששת מכך שאת מגיעה מתחום החינוך ושאין לך ניסיון בתכנון ובנייה?

"אני מייחלת לכך שיותר אנשי חינוך יבקשו להיות ראשי ערים. בטוח שהשיח היה נשמע אחרת. נכון שאני צריכה ללמוד הרבה דברים כמו נדל"ן ותקציבים, אבל בסוף התפקיד שלי הוא לנהל עיר, ולכן פרסמתי מכרזים לשדרה ניהולית שאני זקוקה לה כדי לעשות את זה הכי טוב.

"האתגר האמיתי הוא בינאישי. שיהיה אמון של הציבור בהנהגה. הבעיה שהייתה פה היא שרק בנו דירות ולא השקיעו בשום דבר אחר, וזה מצב לא בריא. העיר צריכה לאפשר דיור לזוגות צעירים, ומשפרי דיור וצריכה שטחים לתעשייה מסחר וגם לתרבות.

"אין בבית שמש היכל תרבות. למה? אחד הדברים הראשונים שאני אעשה הוא להקים בעיר היכל תרבות. זה שבנאדם רוצה להתפלל ברמה גבוהה, לא סותר את האפשרות שילך גם לראות הצגה טובה. יהיו היכל תרבות וקאנטרי עם בריכה עירונית, וגם בתי מדרש ובתי כנסת".

הקאנטרי יהיה פתוח בשבת?

"בוא נתחיל מזה שיהיה קאנטרי שישה ימים בשבוע. השיח על הקצוות הוא בדיוק מה שהיה כאן עד היום. אני אומרת בוא נתחיל מלהסכים על ה-80%, ואחר כך נדבר על הקצוות. כי אם נתחיל מה-20% שהמחלוקות עליהם קשות, זה יהיה מראש מועד לכישלון".

"אנשים יצאו להצביע בלי שנאה"

בית שמש היא לא העיר היחידה בה נרשם מהפך פוליטי בבחירות המוניציפליות האחרונות, אבל בבית שמש זה לא סתם מהפך. "חלק מהסיפור של בית שמש הוא התדמית השלילית שנוצרה לה לאורך השנים", אומרת בלוך, "הסיבה שהבחירות בבית שמש ריגשו כל כך הרבה אנשים בארץ, היא שבית שמש נתפסה כמקום אבוד. לכן ההפוך על הפוך שקרה כאן, היה משהו יוצא דופן. אף מפלגה לא הובילה אותי, קמפיין הבחירות שלי כמעט לא עלה לי כסף, והשינוי הגיע נטו מלמטה - מהתושבים.

"בעצם גם בישראל של 2018, למרות השסעים שמדברים עליהם, ראינו שאנשים יצאו להצביע בלי שנאה. נכון, היו חרדים שלא רצו להצביע למתחרים, אבל גם לא היה להם נוח להצביע לעליזה בלוך, אז הם לא יצאו להצביע, ושיעור ההצבעה בקרב הציבור הכללי היה גבוה יותר מאשר בציבור החרדי. היה פה שיעור חשוב לחברה הישראלית".

אנחנו בימים שמעמד האישה נמצא בכותרות. כמה זה עזר או הפריע לך להיבחר?

"לא רציתי שיבחרו בי בגלל שאני אישה, כמו שלא רציתי שיבחרו בי בגלל שאני מזרחית, או כל דבר שהוא לא רלוונטי. אני אדם עם תפיסת עולם, וכאישה אני חושבת שיש לי כישורים אחרים. מה שבטוח הוא שהבחירה בי שברה חומות שהיו, ושאפילו בתל-אביב לא נשברו".

ת"ז: ד"ר עליזה בלוך

גיל: 51
מצב משפחתי: נשואה + 4
השכלה: תואר ראשון במתמטיקה, תואר שני ושלישי בלימודי ארץ ישראל
ניסיון תעסוקתי: סגנית מנהלת בית ספר גבעת גונן בשכונת קטמון בירושלים,
מייסדת ומנהלת תיכון ברנקו וייס בבית שמש, מרצה במכללת לוינסקי