הנקראות ביותר

לסיים כמו שצריך: מומחי מיסוי והשקעות בעצות לסוף השנה

השנה מתקרבת לסופה, וזה הזמן לעשות סדר: לממש הפסדים "על הנייר", לבדוק האם אתם חייבים בהגשת דוח שנתי גם אם אתם שכירים, לשים לב לרווחים צבורים שלא חולקו ולבדוק באופן אנונימי דיווח על הכנסות בחו"ל • עצות של מומחים בתחום המיסוי וההשקעות לקראת סוף השנה • למדריך השקעה במניות

סוף עונה / אילוסטרציה: Shutterstock
סוף עונה / אילוסטרציה: Shutterstock

ד"ר (עו"ד ורו"ח) עוז חלבי, שותף ומנהל קבוצת מיסוי אמריקאי בפירמת עורכי הדין ועורכי הפטנטים פרל כהן צדק לצר ברץ ניו יורק

ד"ר (עו"ד ורו"ח) עוז חלבי, שותף ומנהל קבוצת מיסוי אמריקאי בפירמת עורכי הדין ועורכי הפטנטים פרל כהן צ

אזרחי ארה"ב? רפורמת המס של טראמפ שינתה את הכללים

רפורמת המס האמריקאית, שנכנסה לתוקף בינואר 2018, הרחיבה את חובת המס והדיווח על ישראלים אזרחי ארה"ב שהם בעלי מניות בחברות ישראליות. ישראלים המחזיקים 10% ומעלה בחברות ישראליות אשר 50% או יותר ממניותיהן מוחזקות על ידי אזרחי או תושבי ארה"ב כפופים להוראות החדשות.

הסדר ה-GILTI החדש (Global Intangible Low Tax Income) הוא משטר מס אשר מטרתו "להעניש" אמריקאים שבבעלותם חברות פעילות מחוץ לארה"ב, על ידי הטלת מס על רווחיהן, ללא קשר לשאלה האם הרווחים חולקו כדיבידנד לבעליהן או לא. המס מוטל לא רק בגין חברות פסיביות (כדוגמת חברה נשלטת זרה) אלא גם על חברות אקטיביות. כך, מרבית החברות הישראליות (ובעיקר אלו בעלות משטר מס מיטיב תחת החוק לעידוד השקעות הון) ומחזיקיהן האמריקאים, עשויים להיות כפופים לחבות מס בארה"ב ללא קשר למועד חלוקת רווחי החברות.

ישראלים בעלי אזרחות אמריקאית הנכנסים לקטגוריה זו, עלולים להידרש בתשלום מס משמעותי שיוטל עליהם כל שנה. אחת הדרכים להוריד את נטל המס כאמור היא או על ידי חלוקת דיבידנד שנתית בפועל, או על ידי החזקת המניות בחברה הישראלית באמצעות חברה אמריקאית שתחצוץ בין היחיד לחברה הישראלית. שיטה אחרת היא לבצע מהלך של De-CFC, בו החברה הישראלית, ובעלי מניותיה האמריקאים יחדלו מלהיות כפופים למשטר המס החדש.

עו"ד ורו"ח נועה לב גולדשטיין, שותפה ומנהלת מחלקת המסים במשרד איתן מהולל & שדות

עו"ד ורו"ח נועה לב גולדשטיין, שותפה ומנהלת מחלקת המסים במשרד איתן מהולל & שדות / צילום: אייל טואג

לממש הפסדים "על הנייר" ולהתחיל בהליכי פירוק חברה

מימוש הפסדים: מאחר שעל פי דיני המס בישראל אין אפשרות לקזז הפסדים "אחורנית" (כנגד רווחים משנים קודמות), אחת הפעולות אותן מומלץ לבצע לפני תום השנה היא מימוש הפסדים "על הנייר". נישומים רבים מחזיקים ניירות ערך סחירים "הפסדיים" (בין אם ההפסדים נוצרו כתוצאה מירידת ערך בשנת 2018 ובין אם בשנים קודמות). בכדי "לנצל" הפסדים אלו ולקזזם כנגד רווחים שנצמחו מניירות ערך אחרים, יש לבצע פעולה של מכירת ניירות הערך ההפסדיים. ללא פעולה של "מימוש"- לא ניתן יהא לבצע קיזוז ההפסדים המתואר.

השקעה בחברה פרטית שירדה לטמיון: נישומים רבים (יחידים וחברות) נוהגים לבצע השקעות בחברות, באמצעות הלוואות, השקעות בהון וכו'. כשהשקעות אלו יורדות לטמיון, ניתן בתנאים מסוימים לדרוש את ההשקעה כהפסד ולקזזה כנגד רווחי הון אחרים. ואולם, תנאי להכרה בהפסד הון כאמור הוא שהנישום ימצה את הליכי הגבייה עוד במהלך שנת 2018. כאשר מדובר בהשקעת הון בחברה הנעדרת אמצעים להשיבה לבעל המניות - אזי יש להתחיל בהליכי פירוק של החברה עוד במהלך שנת 2018 בכדי שהפסד ההון יתגבש בשנה זו. אם מדובר בהלוואות שהוענקו על ידי הנישום לתאגיד - על הנישום להראות שנקט בכל האמצעים (הסבירים) הנדרשים לצורך גביית החוב, וזאת בכדי להוכיח שמדובר בחוב אבוד שהתגבש לכדי הפסד הון.

ד"ר איל הורוביץ, יו"ר ומנכ"ל פירמת בייקר טילי ישראל

ד"ר איל הורוביץ, יו"ר ומנכ"ל פירמת בייקר טילי ישראל / צילום: יחצ

להיזהר מרווחים צבורים שלא חולקו ועלולים להיות מחויבים במס

במסגרת חוק ההסדרים, תוקן סעיף 77 לפקודת מס הכנסה. לפי הסעיף, לפקידי השומה יש סמכות למסות רווחים צבורים שלא חולקו לבעלי המניות כדיבידנדים. ההיגיון שמאחורי התיקון הוא להדק את לולאת המס, ולמנוע מצב לפיו חברות לא תחלקנה רווחים/דיבידנד, מתוך כוונה של בעלי המניות לא להתחייב במס דיבידנד שעשוי להגיע עד ל-33%.

במסגרת התיקון והסעיף, בהתקיים תנאים מצטברים, יוכל פקיד השומה לראות ב-50% מאותם רווחים צבורים כאילו חולקו כדיבידנד ובהתאם לכך, למסותם. התנאים העיקריים להפעלת סמכות זאת הם שהחברה היא "חברת מעטים" אשר מצויה בשליטתם של לא יותר מחמישה בעלי מניות ואשר לא חילקה דיבידנד מתוך רווחיה לשנת מס מסוימת בחמש השנים העוקבות לאותה שנת מס. כמו כן נדרש שרווחי החברה הצבורים יעלו על 5 מיליון שקל וכי הסיבה שהרווחים לא חולקו היא הימנעות או שאיפה להפחתת מס.

לכן, אם לחברת מעטים שכזו, למשל חברה עם רווחים מפעילות בשוק ההון - ישנם רווחים צבורים שלא חולקו ועולים על סך של 5 מיליון שקל, מומלץ לבחון את הסוגיה לעומק ואת אפשרויות הטיפול, על מנת למנוע מצב שבו מחצית מהרווחים מחויבים בתשלום מס.

רו"ח חנן אהרנפלד, שותף במשרד רו"ח ויצמן-אהרנפלד

רו"ח חנן אהרנפלד, שותף במשרד רו"ח ויצמן-אהרנפלד / צילום: עידן כהן

למכור החזקות קריפטו מפסידות ולרכוש מחדש את המטבעות

סוחרי קריפטו ומשקיעים רבים במטבעות דיגיטליים נכנסו לשוקי המטבעות בסוף שנת 2017 כאשר המחירים היו בשיאם. כיום, שנה לאחר מכן, בעקבות ירידות מחירים חדות ביחס לשיאי המחירים הקודמים, רבים מהם מחזיקים בתיקיהם הפסדים לא ממומשים או "הפסדים על הנייר" בגין נכסים דיגטליים או קריפטו שברשותם.

הפסדים לא ממומשים בתיקי קריפטו שווים עבורם כסף, ולציבור בישראל יש כיום הפסדים לא ממומשים בשווי מצטבר של מאות מליוני שקלים.

מה ניתן לעשות עם ההפסד? - ניתן לקזזו מול רווח הון, ובכך להפחית את חבות המסים על רווחים הנובעים מהון. כלומר, ניתן לשלם פחות מסים על רווחים ממכירת מניות, מקרקעין וגם לשלם פחות מסים על רווחים ממכירת נכסי קריפטו בשנים הבאות. בהנחה שההפסד הבלתי ממומש בקרב הציבור עומד כיום על מאות מיליוני שקלים, קיזוזו מול רווח בעתיד ייצור חיסכון מס משמעותי.

כדי שניתן יהיה להשתמש ולנצל את ההפסד בפועל, יש לבצע מכירת החזקות קריפטו מפסידות, וקניית המטבעות מחדש. כך הפסד ההון הבלתי ממומש יהפוך ממומש לצורכי מס, ומצד שני, קניית הנכסים מחדש תותיר את ההחזקה בנכסים הדיגטליים כבעבר, ללא שינוי.

עו"ד ורו"ח מיכל רווה, מחלקת המסים של משרד ש. פרידמן

עו"ד ורו"ח מיכל רווה, מחלקת המסים של משרד ש. פרידמן / צילום: יחצ

גם אם אתם שכירים: בדקו האם אתם חייבים במס "הכנסות גבוהות" והגשת דוח    

בשנת 2013 התווסף מס חדש-ישן לאגד המסים המוטלים המכונה "מס על הכנסות גבוהות". כשמו, הטיל המס החדש מס נוסף (שעמד עד שנת 2017 על שיעור של 2%) על מי שהכנסתו החייבת עולה על תקרה של 800 אלף שקל בשנה. בגדר "הכנסה חייבת" נכללו כלל ההכנסות מכל המקורות המפורטים בסעיפים 2 ו-3 לפקודה, לרבות רווח הון ושבח מקרקעין, למעט שבח ממכירת דירת מגורים, ככל ששווי מכירתה אינו עולה על 4 מיליון שקל ומכירתה פטורה ממס שבח. ב-2017 הועלה המס הנוסף לשיעור של 3% ותקרת ההכנסה החייבת הופחתה לסך של 640 אלף שקל, מהלך שהרחיב משמעותית את שכבת האוכלוסייה החייבת במס הנוסף.

כך שאם מכרתם במהלך שנת המס נכס מקרקעין שאינו דירת מגורים הפטורה ממס שבח ששווי מכירתה עולה על 4 מיליון שקל, או אם נצמח לכם רווח הון ממכירת ניירות ערך או שחולק לכם דיבידנד, ייתכן מאוד כי בנוסף למס ההכנסה או מס השבח ששולם על ידכם אתם חייבים גם במס על הכנסות גבוהות. הכנסה כאמור החייבת במס נוסף מחייבת הגשת דוח שנתי למס הכנסה, גם אם אתם שכירים שאינם חייבים בהגשת דוח שנתי בנסיבות אחרות. בדיקה פשוטה של סך ההכנסה החייבת בטרם מסתיימת שנת המס, תחסוך לכם תשלום ריבית עקב איחור בתשלום המס, ויותר מכך תמנע מכם להפר את חובת הדיווח למס הכנסה.

רו"ח כפיר אילני, דירקטור בחטיבת המס, Deloitte ישראל

רו"ח כפיר אילני, דירקטור בחטיבת המס, Deloitte ישראל / צילום: ישראל הדרי

הפקידו לקופת גמל, בעיקר אם אתם מעל גיל 60

 השקעה בנכסים במסלול מס שלא יעלה על 15%: לעומת שיעור המס של 25% החל בשוק ההון, ריבית באפיקי השקעה שקליים נומינליים ורווחי הון ממכירת איגרת חוב, נייר ערך מסחרי, מלווה או הלוואה, שאינם צמודים למדד, יחויבו במס בידי משקיע יחיד, בשיעור שלא יעלה על 15%, או 20% אם היחיד בעל מניות מהותי.

אפיק נוסף הוא הפקדת כספים לקופת גמל לפי תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, זהו אפיק המתאים לכל משקיע יחיד בשוק ההון בכל גיל. בשל הנזילות (משיכה מגיל 60), אפיק זה אטרקטיבי במיוחד למשקיע יחיד בגיל 60 ומעלה בעל פנסיה מינימלית של כ-4,500 שקל לחודש. אירוע המס נדחה עד למועד משיכת הכסף (גיל הזכאות: גיל 60 ומעלה או פרישה מוקדמת בשל נכות בדרגה של 75% לפחות) באחד משני המסלולים הבאים:

מסלול 1 - משיכה הונית חד פעמית (בדרך של היוון קצבה) - הרווחים הנומינליים יחויבו במס מופחת בשיעור של 15% (הכדאיות גוברת בסביבת אינפלציה נמוכה).

מסלול 2 - משיכה בדרך של קצבה חודשית - הקצבה תחשב לקצבה פטורה ממס.

מכירת מניות בידי חברה ערב קבלת דיבידנד (Dividend Stripping): במקרה של מכירת מניה על ידי חברה (לא חל על יחיד), יופחת מסכום הפסד ההון בשל המכירה דיבידנד שהתקבל בשל המניה, במשך 24 החודשים שקדמו למכירה - אך לא יותר מסכום ההפסד. לפיכך, אם רוצים למכור מניה שטמון בה הפסד, ובגין המניה חולק דיבידנד (למעט דיבידנד ששולם עליו מס בשיעור של 15% או יותר), יש לשקול את דחיית המכירה כך לפחות לאחר שחלפו 24 חודשים ממועד חלוקת הדיבידנד.

עו"ד (רו"ח) רחלי גוז לביא, שותפה במחלקת המסים במשרד עמית פולק מטלון

עו"ד (רו"ח) רחלי גוז לביא, שותפה במחלקת המסים במשרד עמית פולק מטלון / צילום: אייל פרידמן

מתכננים השקעה בסטארט-אפ? חוק האנג'לים מתקרב לסיומו

שנה אחרונה של חוק האנג'לים: "חוק האנג'לים" הוא כינוי שניתן לתמריץ מס שנכנס לתוקפו לראשונה בחקיקה במהלך שנת 2011. סעיף זה נועד לעודד השקעה בחברות סטארט-אפ דרך מתן תמריץ מס למשקיעים יחידים (אנג'לים), בעיקר בחברות בתחילת דרכן. התמריץ ניתן בדרך של התרת השקעה בחברות מסוימות כהוצאה שוטפת מכל הכנסה שהיא במהלך שנת המס, תחת מגבלות מסוימות ובתקופה מסוימת. אחת המגבלות למשל היא שהוצאות המחקר והפיתוח של חברת המטרה מהוות לפחות 70% מכלל הוצאותיה.

שנת 2019 תהיה השנה האחרונה שבה ניתן ליהנות מן התמריץ ולכן מומלץ למשקיעים שמתכננים להשקיע בחברות סטארט-אפ, לבצע את ההשקעה טרם סיום התחולה של החוק, כדי ליהנות מתמריץ זה. בנוסף, יש לוודא שההשקעה עומדת בתנאים אשר מצוינים בסעיף האמור. קבלת התמריץ עשויה להביא לחיסכון רב בחבות המס הכוללת של הנישום.

הסדרי מעבר בנוגע למיסוי נאמנויות: ביום 1.8.2013 נכנס לתוקפו החוק לשינוי סדרי עדיפות לאומיים (השגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), במסגרתו שונה פרק הנאמנויות בפקודת מס הכנסה. הסדר המעבר שפורסם על ידי רשות המסים בשנת 2014 נועד להתמודד עם מחלוקת אפשרית ביחס לחבות המס של הנאמנויות בישראל כתוצאה משינוי החוק, ולעודד נאמנויות לדווח על הכנסתן בישראל. כיום, ההסדר אינו בתוקף, אך עם זאת, יוצרים ונהנים בנאמנויות עדיין יכולים להסדיר את מעמדם מול רשות המסים. לכן, מומלץ לכל מי שיצר נאמנות או שמוגדר כנהנה בנאמנות ומעוניין להסדיר את הרישום ואת חבות המס שלה בישראל, לטפל בנושא בהקדם האפשרי. לשם כך מומלץ לפנות לגורמים מקצועיים בעלי גישה וניסיון בגיבוש הסדרים למול רשות המסים.

עו"ד יאיר בנימני, מומחה מיסוי ומייסד בנימיני ושות'

עו"ד יאיר בנימיני, מומחה מיסוי ומייסד בנימיני ושות' / צילום: יחצ

לדווח על הכנסות בחו"ל לפני חילופי המידע עם ה-OECD

בחודש דצמבר 2017 פרסמה רשות המסים נוהל אשר במסגרתו ניתנה האפשרות לפנות בבקשה לגילוי מרצון באופן אנונימי ולדווח על הכנסות אשר היו חייבות בדיווח בישראל אך לא שולם עליהן מס. להליך הגילוי מרצון האנונימי נקבע מועד סיום והוא 31.12.2018 ולאחריו, כבר ניתן יהיה לפנות באופן שמי בלבד.

בד בבד עם מועד תום הנוהל ניתן לזהות פעילות ערה של מוסדות בנקאיים בחו"ל המבקשים לזהות את בעלי השליטה בחשבונות של תאגידים ונאמנויות מחוץ לישראל. גם מי שפתח חשבונות בחו"ל על שם חברה זרה או באמצעות דרכון זר עלול להיות מופתע ולגלות שפרטיו מועברים בעתיד על ידי המדינה בו מתנהל הבנק לרשות המסים בצירוף היתרה בחשבון הבנק לסוף שנת 2018. זאת, כחלק מאמנת ה-CRS שישראל צפויה לאשרר.

כחלק נוסף מהמאבק בהון השחור, נמשכים המאמצים המודיעיניים של רשות המסים לאתר בעלי הכנסות בלתי מדווחות באמצעות הצלבת נתונים, בדיקת כניסות ויציאות לחו"ל, ושורה ארוכה של טפסים ודיווחים שיש להגיש (כגון הצבעה על מקורות לרכישת נדל"ן או הצהרות של תושבי חוץ). 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות