עו"ד רובינשטיין: "אנשים בישראל מוותרים על זכויות כדי לסיים מעצרים"

כך אמרה היום עו"ד ענבל רובינשטיין בפאנל "מבחן זדורוב" בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" • עו"ד מיכל רוזן-עוזר: "לא יכול להיות הליך הוגן אם לא מניחים מראש את חזקת החפות"

"אין במערכת המשפט יכולת להגיע לצדק" - כך אמר עו"ד אלי זהר בפאנל "מבחן זדורוב" בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס". לדבריו, "במשפטים לא מוצאים את האמת, מוצאים מהו מכלול הראיות ומהי משמעות הראיות. לעיתים זה יכול להביא לכך שאדם יהיה איקס שנים בכלא על לא עוול בכפו, ולפעמים יכול להיות זיכוי".

זהר רמז שלאור היקף החקירות נגד ראש הממשלה נתניהו, יש מקום שיפנה את כסאו. זהר, שייצג את אהוד אולמרט בזמנו, ציין כי אולמרט החליט לפנות את מקומו. הוא הגיע למסקנה שעם מספר תיקים כזה, היקף חשדות כאלה, הוא לא יכול להמשיך לשבת על הכיסא. מי שיכול להסיק מהתנהלותו של אולמרט מסקנות, יענה על השאלה.

עו"ד מיכל רוזן-עוזר אמרה כי "חזקת החפות היא לא עמדה סנגוריאלית, אלא היא דבר קריטי לרעיון של הליך הוגן. לא יכול להיות הליך הוגן אם לא מניחים מראש את חזקת החפות. חברה שלא מקפידה על הליך הוגן וחזקת החפות היא חברה שההליך המשפטי בה חולה. וזה יכול לפגוש כל אחד. זה אופייני לשיטות משפט חשוכות". היא יצאה בביקורת קשה על מדיניות החילוט.

לדבריה, "גופי האכיפה נהנים מכספי החילוט. הם מנהלים את הליכי החילוט באופן דרמטי: לא תופסים נכס אחד או רושמים הערת אזהרה. כל הרכוש ביום אחד נעלם. הדוגמה של משפחת אלוביץ (שרוזן-עזור מייצגת אותם, ה"מ) היא דוגמה דרמטית: בבוקר אחד תפסו להם את כל הרכוש. עד לבית המשפט העליון היינו צריכים להגיע כדי לבסס משהו מובן מאליו, ששוטר לא יכול להגיע לבית של אדם ולתפוס את כל רכושו. כל התפיסות והחילוטים נעשו במועד שבו סימני השאלה עוד לא התחילו להתברר וזה מחיר כבד מאוד. יש פער עצום בין התפיסות הזמניות והחילוטים הסופיים". 

בהתייחסה לחשדות הספציפיים נגד אלוביץ, לפיהם קיבל מראש הממשלה נתניהו הטבה רגולטורית בכך שאישר את עסקת בזק-yes, אמרה רוזן-עוזר כי "מדובר בחתימה (של נתניהו) לאחר שכל הגורמים הרגולטוריים אישרו את העסקה".

עו"ד ענבל רובינשטיין, הסנגורית הציבורית הראשית, אמרה כי "כמות המעצרים במדינת ישראל עלתה בצורה מטורפת. אנשים מוותרים על זכויות כדי לסיים את המעצרים האלה. הדברים האלה הורסים את ההליך המשפטי. התקינות של ההליך המשפטי אינה עניינו של הנאשם הבודד או חבורת סנגורים, אלא זה עניינו של הציבור בישראל".

זהר אמר עוד כי חשודים מוכנים להיות עדי מדינה רק כדי לצאת ממעצר, ומוכנים לומר דברים שלא היו מעלים על דעתם שבועיים קודם לכן. לדבריו, אפשר לשבור אדם לא רק באמצעות מכות, אלא גם על ידי ישיבה במעצר, שממנו אנשים יוצאים כשהם "מגרדים מפשפשים".

רובינשטיין אמרה כי אינה מאמינה בכך שככל שאתה משלם יותר אתה מקבל ייצוג טוב יותר. הסנגוריה הציבורית נותנת כבר הרבה שנים ייצוג מאוד איכותי וברוב המקרים לא פחות טוב מהשוק הפרטי. אני לא חשובת שיש סנגור פרטי שהיה נותן ייצוג טוב יותר לרומן זדורוב, מאשר הסנגוריה הפרטית, וכך בתיקים נוספים: אולמי ורסאי, אלי רייפמן.

זהר אמר כי "צריך לקחת בחשבון שהחיפוש אחרי הצדק או המשפט, עולה המון כסף, לכולם. בסנגוריה הציבורית אנו מוצאים דבקות במשימה והתיק הבולט ביותר היה זה של עמוס ברנס - שישב בכלא עד ששני סנגורים ציבוריים, דיוויד וינר ז"ל ועמי קובו, היום שופט, נכנסו לעובדי הקורה".

עו"ד רוזן-עוזר הוסיפה כי כסף לא קשור להצלחה במשפט, בהיבט של נטיעת ספק סביר: "בעניינו של אולמרט נפתח ליבם של שופטי בית המשפט העליון והם מצאו תימוכין ואפילו הוסיפו וחיפשו עוד תימוכין לקיומו של ספק. הייתה זו, בעיני, שעתו היפה של הספק הסביר. לעומת זאת בעניינו של נוחי דנקנר לא נפתח ליבם של השופטים (חלקם אותם שופטים שישבו לדין בעניין אולמרט) ולא רק שלא חיפשו תימוכין לקיומו של ספק אלא אפילו התעלמו מנתונים שהוצגו בפניהם. דוגמה מרתקת לכך היא הקביעה לפיהן במהלך תשע דקות בחקירתו דנקנר לא השיב לשאלת החוקר אם ביקש משטרום להשפיע על שער מניה. הקביעה הזו שבית המשפט העליון קבע והתבסס עליה, נקבעה למרות שהובאה בפניהם הוכחה חד משמעית לכך שדנקנר כן השיב, ממש מיד, לשאלת החוקר. אמנם התמליל של רשות ניירות ערך אינו משקף זאת. אבל אנחנו הלכנו ושמענו את הקלטות בהן נשמע בבירור שברגע הראשון שהחוקר מעלה את השאלה נוחי השיב: 'אני לא ביקשתי מאיתי שיגן על שער המניה או משהו כזה'. זה ציטוט מדויק. אמרנו את הדברים, הצגנו לבית המשפט תמליל מתוקן, לא נשמעה להם תשובה כלשהי מצד הפרקליטות אבל הם לא זכו להתייחסות כלשהי בפסק הדין. הקביעה בעניין זה התעלמה לחלוטין מהנתון החד משמעי הזה שהובא בפני בית המשפט. בעניינו של דנקנר נראה שהספק הסביר הלך לישון. וזה לא קשור לכסף".