תעלומה: למה הוט קיבלה הטבה רגולטורית של עד מיליארד שקל

1

בסוף השבוע שחלף קיבל בית המשפט העליון החלטה די משמעותית בנוגע למשרד התקשורת וחברת הוט, ונראה לי שההחלטה הזו נוגעת בעקיפין גם בתיק 4000, או יותר נכון לאכיפה הבררנית כפי שהיא משתקפת בתיק 4000. בשורה התחתונה, בית המשפט העליון הוציא צו על-תנאי שהופנה למשרד התקשורת ומדינת ישראל, המורה להם להסביר מדוע לא יבטלו את החלטתם לדחות את ביצועה ואכיפתה של חובת הוט להשלים את הפריסה הפנים-ארצית של התשתיות שלה באופן שאלו תתפרסנה בכל אזורי הארץ, על-פי תקנות התקשורת ולפי הרישיון הכללי של הוט למתן שירותי טלפוניה פנים-ארציים נייחים. הצו ניתן בעתירה שהוגשה על ידי עמותת הצלחה, מועצת הנגב, המועצה המקומית חורה, מיכאל ביטון ראש מועצת ירוחם לשעבר, סיגל מורן ראש מועצת בני שמעון, ד"ר עוואד אבו פריח תושב רהט ופעיל חברתי וד"ר הראל פרימק יו"ר ארגון צדק פיננסי. את העותרים מייצגים עורכי הדין אסף פינק, איתי ארגוב ואלעד מן.

2

לפני למעלה משנה, במהלך אוקטובר 2017, שטחתי פה את כל השתלשלות האירועים שהביאו לדחייה בת למעלה מעשור בהבטחתה של הוט לפרוס את התשתיות שלה בכל אזורי הארץ. המסקנה שלי הייתה ששרי התקשורת בעשור האחרון, כולל משה כחלון וגלעד ארדן (ואף בכהונת נתניהו) - כל הרגולטורים נרדמו בשמירה ואפשרו להוט להפר לאורך שנים את חובת הפריסה הארצית של הרשת שלה - הטבה רגולטורית ענקית. הוט פשוט מרחה את הזמן, והזמן הזה נמשך כ-12-13 שנה, כל פעם בטיעונים מן היקב ומן הגורן, שהאחרון בהם הוא גם הגיוני - שינויים טכנולוגיים.

בסך הכול, על-פי הערכת משרד התקשורת, מדובר בלא פחות מ-390 אלף בתי-אב שהוט לא הגיעה אליהם, רק משום שהרגולציה הישראלית אפשרה לה פעם אחר פעם לחמוק מכך, למרות שהרגולטור הכריז באופן רשמי ש"הוט כשלה להפנים את משמעותה של חובת האוניברסליות המוטלת עליה... זו התחייבות שהוט נטלה על עצמה (עוד בשנת 2003) ואשר עליה לעמוד בה...".

למרות ההצהרות התוקפניות, הוט קיבלה שוב ושוב הנחות, לא ביצעה אותן, וגם את האחרונה שבהן - פריסה בכ-60 יישובים בשלב ראשון - היא לא ביצעה. כך חלפה שנה אחר שנה, ועדה אחר ועדה, החלטה ועוד החלטה, מסמוס ועוד מסמוס - והנה הגענו עד הלום, לעתירה לבית המשפט העליון. אלא שההחלטה הלקונית של העליון לא מספרת את הסיפור המלא. פרוטוקול הדיון מספק כמה אמירות נוקבות של שופטי העליון שממחישות יותר מכל את האכיפה הבררנית בכל הנוגע לתיק 4000.

3

שלפתי מתוך הפרוטוקול את הקטעים המשמעותיים:

עו"ד יונתן ברמן, בא כוחם של משרד התקשורת ומדינת ישראל: "...חשוב להבין שכל ההחלטות שנתנו הארכות להוט בנוגע לפריסה התקבלו בהליך בפני הוועדה המייעצת... בתמצית משרד התקשורת סבור שצריך עוד פרק זמן כדי לבחון את הנושא".

השופטת ענת ברון: "אני מוכרחה להגיד שזה לא נשמע רציני, לאחר תקופה כה ארוכה התחושה שאין כוונה לפרוס בפריסה אוניברסלית כאן, כאשר הוט אומרת שהדברים השתנו, וצריך לשנות והמדינה עוד לא הגיעה לשם. מה שאמר חברו של אדוני שלכאורה לא נראה שיש כוונה לפרוס כאן פריסה אוניברסלית".

עו"ד ברמן: "יש לכך התייחסות של הוועדה בשנת 2016, כרגע המדינה בשלב של בחינה, היא שומעת את הוט וגם שומעת את הציבור".

השופטת ברון: "המדינה הגיעה לשם מבחינת האמירה החזיתית שלה, אבל מבחינת מעשה המדינה לא שם".

עו"ד ברמן: "בדיעבד התברר שההארכה שניתנה אז הייתה קצרה מדי... הוועדה התייחסה לשינויים הטכנולוגיים. מדובר בעמדה מקצועית - אני חושב שזה לחלוטין במתחם הסבירות שרגולטור בוחן את הסוגיה. כתבנו שככל שיוחלט לבטל את חובת הפריסה האוניברסלית, ואני כרגע בדקתי לאן הדברים מגיעים, אנו רוצים לבדוק את כל ההשלכות, לבדוק את המענים הטכנולוגיים, והדברים האלה נבחנים".

השופט אלכס שטיין: "הבעיה שבשוק הזה ובנתונים אנו רואים את הסכנות ואת הרעות שאדוני דיבר עליהן, אלא יש פה שחקן שיש לו כוח, מונופול רציני, ומעבר לכך יש פה שחקן ששולט על הרגולטור שלא יכול לעשות שום דבר".

עו"ד ברמן: "...אנו מדברים על פריסה אוניברסלית של רשת שנייה. שוב, המצב היום מחייב פריסה אוניברסלית ומצד שני יש את כוונת החוק. ההארכה שניתנה עכשיו - הובהר במסגרתה מהן אבני הדרך... זה השלב שבו יישמעו כל הטענות וניתן יהיה להתקדם לקראת הכרעה בסוגיה הזו...".

השופטת ברון: "אולי צריך לעשות חישוב מסלול מחדש וזה היה צריך להיעשות כבר. מדובר כאן בשנים רבות וזה צורם, בלשון נקייה".

עו"ד ברמן: "נכון שיש תקופה ארוכה ואף אחד לא חולק על כך - וכתבנו מה האפשרויות שניתנות עכשיו, יכול להיות שההחלטה תהיה דומה למתווה של 2014 - כל האפשרויות כרגע על השולחן".

השופטת ברון: "ראו את זה לפני שנה ולפני חצי שנה, מה השתנה?".

עו"ד ברמן: "...אנו במבט צופה פני העתיד, משרד התקשורת בוחן את הסוגיה ואם יחליט לבחון מסלול מחדש הוא יבחן מסלול מחדש. מדובר בארכה עד אפריל ובסופו של דבר יהיה שימוע ציבורי ששם יוכלו להישמע כל הטענות של העותרים. זו הכוונה. אני לא יכול להגיד שבחודש אפריל זה יושלם".

השופט שטיין: "איך אפשר למנוע מצב בלתי הפיך למעשה? נניח שלא ייעשה שום דבר?".

עו"ד ברמן: "...הרגולטור מסתכל על האינטרסים של הצרכנים והוא מוודא שהשידורים כן יכולים להיות מסופקים בפריפריה... גם אנו פונים להוט במישרין ובודקים את זה. הדברים נבדקים וזה דבר שנעשה מדי יום. גם אם לא פורסים תשתית הוא יוכל לקבל שירות דרך בזק".

השופט שטיין: "זאת אינדיקציה לכך שמי ששולט במצב זה הוט, זה מה שאדוני אומר. אם זה לא היה ככה היו פועלים לפי התקנות. זה בכלל לא משנה, מה שמשנה שיש פה מצב חוקי וצריך לקיים אותו. שום מחוקק (לא היה מסכים) שזה יימשך כל כך הרבה זמן. זמן סביר זה בוודאי לא 12 שנה".

עו"ד ברמן: "הערות כבודכם בנושא הזה בהחלט נשמעות... כרגע הרגולטור נמצא בשלב שהוא רוצה לבדוק מה תהיה ההחלטה הרגולטורית הנכונה".

4

האמירה הכי משמעותית היא של השופט שטיין - שהוט למעשה שולטת ברגולטור (משרד התקשורת) והוא לא יכול לעשות דבר. זו אמירה קשה מאוד על רגולטור ועל חברה עסקית, וזו אמירה מעניינת מאוד - כי זו בדיוק האשמה הבולטת נגד בזק בתיק 4000. שהיא שלטה כביכול ברגולטור, הכתיבה לו מהלכים והוא רקד כביכול לפי החליל שלה. אבל יש בכל זאת הבדל אחד בולט. בעוד שבבזק ההטבות הרגולטוריות עוד לא ממש ברורות, מובהקות ובוודאי מוכחות, בהוט ההטבה הזו מאוד מוכחת, מאוד מוחשית וגם מאוד מכומתת. בין הררי ההחלטות והמסמכים שמתעדים במשרד התקשורת את הדחיות החוזרות ונשנות בפריסה של הוט, נכתב כך: "בהתאם לאומדן שהוצג לוועדה על-ידי אגף כלכלה במשרד התקשורת, אשר התבסס על נתונים מחברת הוט... אומדן ההשקעה הנדרש מהוט לשם השלמת חובת הפריסה נאמד בסכום שנע בין מאות מיליוני שקלים ועד מיליארד שקל".

הנה כי כן, אלו העובדות: א. שופט עליון קובע שהוט שולטת ברגולטור; ב. כתוצאה מהשליטה ברגולטור, הוט מפרה פעם אחר פעם את התחייבותה ולא פורסת את התשתיות שלה בכל רחבי הארץ, לאורך יותר מעשור; ג. לאורך כל השנים הרגולטורים נזפו בהוט, בסוג של נו-נו-נו, אבל ויתרו, מחקו את העבר ודיברו על העתיד; ד. שווי ההטבה הרגולטורית עומד על עד מיליארד שקל; ג. בדומה לבזק-וואלה, לכל בעלי המניות בעשור האחרון של הוט היו גם כלי תקשורת. בעבר אלו היו "ידיעות אחרונות" (בשליטת נוני מוזס) וקבוצת "מוניטין" (בשליטה אז של אליעזר פישמן, בעל השליטה לשעבר ב"גלובס"). היום שולט בהוט פטריק דרהי, שמחק אותה מהמסחר (דרהי שולט בערוץ החדשות והאקטואליה הבינלאומי i24NEWS).

5

מי שיכולים לספק תיאור או עדות לכל התעלומה של ההטבה הענקית שניתנה להוט הם אבי ברגר ושלמה פילבר, לשעבר מנכ"לי משרד התקשורת (ברגר סיפק עדות בתיק 4000 ואילו פילבר הפך לעד מדינה). ברגר עמד בראש הוועדה המייעצת שדנה במהלך 2014 בקיום החובה האוניברסלית של הוט ובזק (בבזק הבעיה היא מינורית מאוד לעומת הוט ואפילו ברגר הבין זאת בעצמו והוועדה קבעה שהן "נבדלות זו מזו בצורה מהותית"). ברגר הפגין לאורך כל הקדנציה שלו גישה מאוד לעומתית נגד בזק מקלה מאוד להוט ואילו פילבר המשיך את הוויתורים לחברה. יתר על כן, רפורמת השוק הסיטונאי המפורסמת שהחלה אמנם בשלהי תקופת ברגר הייתה אמורה לחול גם על הוט. אתם יודעים מתי היא החלה בפועל? רק לפני כמה חודשים ספורים.

אין ספק, זו תעלומה. אם רק מישהו יואיל בבקשה לבדוק-לחקור ולהפסיק את האיפה ואיפה והאכיפה הבררנית בסיפורים העקומים של משרד התקשורת לדורותיו.