האם שר האוצר משה כחלון באמת נכשל בתפקידו?

נראה שהביקורת שמוטחת בשר האוצר לקראת הבחירות אינה מוצדקת • אמנם המונופולים במשק והבנקים עדיין חזקים על חשבון הצרכנים, אך שינוי מבני במשק דורש וידרוש יותר מאשר קדנציה אחת

שר האוצר משה כחלון / צילום: איל יצהר
שר האוצר משה כחלון / צילום: איל יצהר

הבחירות מתקרבות והביקורת על תפקודי השרים השונים בממשלה המכהנת, תופסת תאוצה. בין הביקורות יש התוקפים את המדיניות הכלכלית של שר האוצר משה כחלון, ואת תוצאותיה. חלק ניכר מהביקורת נעדר עובדות שתומכות במסקנות; וכאשר אין די עובדות תומכות על ביצועי העבר של שר האוצר, נזקקים המבקרים להערכות על ביצועי העתיד שלו.

אלא שגם הערכות אלה מקובעות בתפיסות סובייקטיביות שנראה כי נקבעו מראש, ושגם אם כחלון לא ממש נכשל עד כה, הרי שמדיניותו תיכשל בעתיד. כיוון שלטענתם, השר לא הכין את המשק למשבר, ואת המחיר נשלם כולנו, שלא לומר, מפלגת "כולנו".

אודה על האמת, יגעתי, ולא מצאתי מהו בדיוק חטאו של כחלון בעיני מבקריו.

העלאת שכר המינימום? שיפור (לא מספיק) במצב הנכים? העלאת שכר החיילים? הורדת מס-ההכנסה למעמד הביניים? הורדת מס החברות? והתעקשות, בצדק ובניגוד להמלצות בנק ישראל, שלא להעלות מסים. ולמרות כל אלה הגירעון בתקציב היה בשלוש השנים עד 2018, נמוך מ-3%, ויחס החוב-תוצר - שהוא אחד הנמוכים בעולם - ירד מכ-65% בתחילת כהונתו לכ-60%,. בנוסף, הצמיחה השנתית הייתה יותר מ-3%, והמצטברת כ-12%.

האם כחלון שיפר את מצבם של העשירים או את זה של מעמד הביניים? מה הוא חטא בכך שהיה שר האוצר הראשון שעצר את הדהירה המטורפת של מחירי הדירות, הביא לירידה קלה במחירים שצפויה להתחזק, תוך נטילת סיכון פוליטי כאשר הוא שם את כל ה"ז'יטונים" על נושא הדיור. הקל הדבר בעיניכם?

כחלון יכול לזקוף לזכותו, ובצדק, שורה של הישגים נוספים, ובהם העמקת הגבייה חרף הפחתת המסים והמע"מ, אינפלציה אפסית, תעסוקה מלאה, עליית השכר הריאלי, כך שכוח-הקנייה של הציבור עלה ממש, הוזלת עלויות הפנסיה, ועוד.

נכון, כחלון לא השלים את כל משימותיו, ובעיקר - המונופולים במשק נותרו במלוא עוצמתם, והמערכת הבנקאית, חרף הרפורמה נותרה חזקה מדי על-חשבון הצרכנים. זה ברור. שינוי מבני במשק דורש וידרוש יותר מאשר קדנציה אחת, שכן ישנם גורמים רבי-כוח ובעלי-עניין לסיכול מהלכים גדולים שכאלה.

ובאשר לעתיד. 2019 נראית מאתגרת לכלכלה הישראלית. יש הרבה סיכונים מחוץ - הכלכלה העולמית מתכווננת להאטה, השווקים הפיננסיים, לרבות חברות ההייטק, רועדים; ומבית - הסיכון הגיאופוליטי, וגם סיכון של האטה בצמיחה ופגיעה באפקט העושר של הציבור, בעקבות הירידות החדות בבורסות בעולם. ואכן, ישנו סיכון של גירעון גדול יותר בתקציב. ייתכן גם, שיחס החוב-תוצר ישוב לעלות בכמה אחוזים. ייתכן, אבל זה לא בטוח; ובינתיים, דירוג האשראי של ישראל שקבעו סוכנויות הדירוג הבינלאומיות, עלה ולא ירד.

עם זאת, נזכיר שהגידול בגירעון בתקציב, וזה שצפוי, נובע גם מההאטה המבורכת בענף הנדל"ן, ובפחות מסים הנגזרים מכך; מהחלטת כחלון שלא לספסר בקרקעות המדינה ולמכור אותן לכל המרבה במחיר; מ"הסכם השוטרים" שנולד בחטא לפני הרבה מאוד שנים, וכנראה מבחינה משפטית לא ניתן היה להיחלץ ממנו, ולכן אין זה הוגן לייחס אותו לכחלון. יש עוד סיבות לעלייה בגירעון, שלא על כולן יש לשר אוצר כלשהו שליטה עליהן. אם זה יקרה, זה לא יהיה טוב, אבל גם לא נורא, כפי שכלכלנים מציירים זאת.

מכאן, מבקרים יקרים, ועד לפאניקה לעתיד המשק, ולתחזית של כאוס לשנה הקרובה, המרחק עדיין גדול. ואשר לטענה שהשר לא הכין את המשק למשבר, אני שואל: ובנק ישראל ששמר על ריבית אפסית של 0.1% במשק שלוש שנים וחצי, יצר כלים לטיפול במשבר, האם הבנק הכין את המשק למשבר?

הכותב הוא מבעלי מיטב דש

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988