בלי שום הגבלה: אלכס פרידמן שם את מאבק הנכים על המפה

בן 30 בסך הכול, אלכס פרידמן הפך לאושיית רשת ומעורר השראה במאבק ולשנות את היחס הציבורי כלפי בעלי מוגבלויות • אנשי השנה של "גלובס"

אלכס פרידמן / צילום: פרטי
אלכס פרידמן / צילום: פרטי

הקריאה האיומה של ח"כ אורן חזן לכיוונו של ח"כ אילן גילאון בדיון במליאת הכנסת, "אתה חצי בן אדם", לא הייתה רק סימן לבוטות וגסות, אלא גם הוכחה ניצחת לכך שהסלוגן המבריק שטבע לפני כשלוש שנים אלכס פרידמן במסגרת המאבק להעלאת קצבאות הנכים, הפך כבר חלק מהשפה ומהסלנג. אלא שיש בכך יותר מאשר ביטוי שחדר לשפה ולתודעה.

הוא מסמל גם את הפיכת מאבק הנכים מטענות, מוצדקות ככל שיהיו, של כל מיני "מסכנים" על כסאות גלגלים - למשהו קליט, מושך ועם דמויות כמו פרידמן עצמו, לא רק יו"ר ומייסד ארגון "נכה לא חצי בן אדם" אלא אושיית רשת, איש שנון ויצירתי שלמרות מצבו (משותק כמעט לחלוטין) לא מעורר רחמים אלא הערכה וחיבה.

במובנים רבים פרידמן היה הפנים של המאבק, שאותו ניהל בזירות שונות מבעבר, למשל פוסטים בפייסבוק שהפכו ויראליים, וכן הופעות שונות שלו - על אף שהוא נעזר במכשיר לצורך דיבור ומתנייע בכיסא גלגלים - שסחפו את הציבור, כולל בני נוער. דמויות שמסמלות את ניצחון האינטלקט והרוח על המגבלות מעוררות השראה, וההשראה הזאת עזרה לא מעט למאבקי הנכים, ולא פחות מכך, לשינוי תדמית ויחס ציבורי כלפי בעלי מוגבלויות. "המוטיבציה בהתחלה הייתה פשוט לעשות מעשה טוב, להעלות את המודעות לקצבת הנכות הזעומה", הוא אומר. "בהמשך נכנסתי קצת לשוק כאשר למדתי עד כמה ההזנחה קשה ואת האטימות מצד ממשלות ישראל. כל זאת והתמיכה הציבורית המרגשת הובילו להמשיך וגם להצליח".

פרידמן, 30, נולד בפינסק שבבלארוס ובגיל שנתיים עלה עם הוריו ארצה. במהלך ילדותו אובחן כחולה במחלת ניוון שרירים (SMA) שעם השנים גרמה לו לשיתוק כמעט מלא. בשנת 2000 נאלץ לעזוב את בית הספר בשל החמרה נוספת בבריאותו ולעבור ללמוד בבית. בהיותו מרותק למיטה, למד תסריטאות, פרסם שתי יצירות, הוזמן לעבוד בערוץ ויוה ויצר את הבלוגנובלה "המלכודת הסופית".

בשנת 2015, בעקבות ידיעה על אישה עם מוגבלויות שניסתה להתאבד בעקבות מצוקה כלכלית, החל לפעול להעלאת קצבת הנכות בישראל בקמפיין ויראלי, ואז גם יצר את הסלוגן המפורסם, שהתבסס על כך שקצבת הנכים עמדה על מחצית משכר המינימום. הקמפיין הדהד ופרידמן יזם עצרת בכיכר רבין בהשתתפות עשרות אמנים. אבל הצעת החוק בעניין - שאותה הגיש ח"כ אילן גילאון ממרצ - לא עברה.

ב-2016 הפך פרידמן את הפעילות למסודרת והקים את עמותת נכה לא חצי בן אדם להשוואת קצבאות הנכות הכללית וזכויות נוספות עבור אנשים עם מוגבלויות, כגון נגישות, דיור ושילוב בחברה ובתעסוקה. לצד קבוצות נכים נוספות שפעלו בשתי הזירות, גם ברחובות וגם ברשתות החברתיות, התחולל מאבק שכלל הפגנות, חסימות דרכים, פנייה לבג"צ (שלא עזרה) ועוד ועוד.

במארס השנה עבר החוק להעלאת קצבאות הנכות בכנסת, הקובע שבתום שלוש פעימות תעלה הקצבה לנכה למינימום 3,700 שקל (מ-2,342 שקל קודם לכן). עד כמה זה הישג? נכים רבים לא חשבו שמדובר בהישג שבשלו צריך להפסיק את המאבק. שכר המינימום עומד היום על 5,300 שקלים. פרידמן עצמו היה מאלה שחשבו שצריך אחריות בהובלת מחאה חברתית, וגם אם זה לא מספיק ולא הסכום שאליו ייחלו, הגיע הזמן לעצור ולהגיע להסכמה כדי שהנכים יוכלו גם להתחיל ליהנות מקצת יותר כסף כל חודש. "ההזנחה רבת השנים הובילה לפערים גדולים וזה עדיין לא לא מספיק", הוא מסכם. "היעד הסופי, הצודק והמוסרי הוא קצבת נכות בגובה שכר מינימום".