דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

אפי נוה נגד שי ניצן: "הגוף האמון על אכיפת שלטון החוק מקבל החלטות משיקולי רייטינג"

יו"ר לשכת עוה"ד יוצא במתקפה נגד פרקליט המדינה: "ניתן לתמוה כיצד הצליחה הפרקליטות בפרק זמן קצר לבצע שורה ארוכה כל-כך של מחדלים ופעולות פסולות, שניתן להניח כי בוצעו דווקא נוכח מעמדי וממניעים בלתי ענייניים" • הפרקליטות: "מטרת המכתב היא להביא את הדברים בפני התקשורת, ותו לא"

שי ניצן ואפי נוה / צילום: תמר מצפי, איל יצהר
שי ניצן ואפי נוה / צילום: תמר מצפי, איל יצהר

"אין לנו ספק שכתב האישום נגד אפי נוה הוגש במועד שבו הוגש, במבט צופה פני ראיונו הצפוי של נוה למחרת לתוכנית 'עובדה' והתייחסותו באותו ראיון להתנהלות הפרקליטות בחקירתו. יש להצטער שהחלטות שאמורות להתקבל ממניעים ענייניים בלבד מתקבלות משיקולי רייטינג, וזאת על-ידי הגוף האמון על אכיפת שלטון החוק" - כך כתב לאחרונה עו"ד אפי נוה באמצעות סנגורו, עו"ד בעז בן-צור, במכתב ששלח לפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, ולפרקליטת מחוז מרכז (פלילי), עו"ד רחל אבישר-אבסל.

את המכתב שלח נוה יום אחרי שהפרקליטות החליטה בשבוע שעבר להעמידו לדין פלילי בפרשיית הברחת בת זוגו, בר כץ, בנמל התעופה בן-גוריון.

במכתב מעלה עו"ד בן-צור, בשמו של נוה ובשמה של כץ, טענות קשות מאוד על התנהלות הפרקליטות בעניינו ובעניין בת זוגו.

"ניתן לתמוה כיצד הצליחה הפרקליטות בפרק זמן קצר של כחודשיים להתנהל בצורה כל-כך עקומה, ולבצע שורה ארוכה כל-כך של מחדלים ופעולות פסולות, שניתן להניח כי בוצעו דווקא נוכח מעמדו של מר נוה וממניעים בלתי ענייניים", פתח בן-צור את מכתבו לפרקליט המדינה.

במכתב מוזכרת רשימה "בלתי ממצה בעליל" לדבריהם של בן-צור ונוה, של אותן "פעולות פסולות לכאורה של הפרקליטות".

עו"ד בן-צור, כותב בין היתר, כי הפרקליטות נמנעה מלהעביר לידי נוה מידע רלוונטי להגנתו לפני השימוע שנערך לו. לפי הנטען, מדובר בפירוט של מקרים דומים שבהם הועמדו לדין ישראלים בגין הברחה של הגבול. נזכיר כי נוה טוען כי הפרקליטות מפלה אותו לרעה ונוקטת נגדו אכיפה בררנית בהחלטתה להעמידו לדין פלילי.

"לא נענתה דרישה להשלמת טיעון"

לפי המכתב, נוה וסנגוריו גילו רק בזכות הדלפות של הפרקליטות לעיתונות כי נמצאו מקרים דומים למקרה של נוה שבהם הועמד לדין אזרח ישראלי בשל העובדה שלא הציג את דרכונו בביקורת הגבולות. לפי המכתב, בעקבות אותם פרסומים שהפרקליטות עומדת מאחוריהם, פנו נוה ועורכי דינו לפרקליטות, לפני כחודשיים, ב-26 באוקטובר, וביקשו לקבל הפניה לאותם מקרים וכן נתונים ומידע בעניין מדיניות האכיפה של הרשויות בכניסה וביציאה של אזרחים ישראלים מגבולות הארץ.

"דרישה זו התבקשה הואיל ועמדנו על כך שהמדיניות הנוהגת היא, שלא להעמיד לדין אזרחים ישראלים שאין מניעה לכניסתם, מקום בו מדובר ביציאה/כניסה ראשונה, וכשלא נלווית לכך נסיבה מחמירה (כגון עריקות, אדם הדרוש לחקירה, הפרת צו שיפוטי וכיו"ב)", נאמר במכתב ששלח בן-צור לפרקליט המדינה.

עוד לטענת נוה באמצעות בן-צור, "דרישתנו לקבל מידע לגבי אותם 'מקרים דומים' נענתה בערב שלפני עריכת השימוע (!), תוך שנמסר לנו כי אין בכוונת הפרקליטות למסור לידינו את המידע".

לטענת נוה, חרף זאת, הפרקליטות "זגזגה" במעמד השימוע שנערך ביום שלמחרת. "הוצגו לנו אותם מקרים שנטענו להיות 'דומים'. כבר במעמד השימוע הבהרנו כי אין אפשרות להסיק מאותם מקרים דבר וחצי דבר על ענייננו, שכן המדובר במקרים שונים בתכלית".

בהמשך לכך, לטענתו, שלושה ימים אחרי השימוע, ביקש נוה לקיים ישיבת השלמת טיעון לשימוע בפני הפרקליטות. "דרישה הגיונית ומתבקשת זו לא נענתה, ובמקום זה הוגש כתב האישום בטרם ניתנה למרשנו הזדמנות להציג בפניכם את מלוא טענותיהם".

לטענת נוה וסנגורו במכתב, "פעולות פסולות" נוספות של הפרקליטות נוגעות לסוגיית המניע למעשים של נוה. "כפי שהבהרנו פעם אחר פעם, הרקע לביצוע המעשים על-ידי נוה הוא מצוקה, נוכח הפעלת לחצים מצד פרודתו של נוה על נוה, ובפרט על גברת כץ ומשפחתה, לא נרחיב שוב לעניין זה. בנוסף, המצאנו לידיכם (הפרקליטות, ח' מ') שתי חוות-דעת של מומחים לדיני משפחה, המוכיחות שבכל מקרה הקשר בין כץ לנוה אינו רלוונטי להליך המשפטי של הגירושים.

"אין ולא יכול להיות חולק על כך, שנוה וכץ לא ביקשו להשיג לעצמם כל טובת הנאה. הם לא ביקשו לחמוק מרשויות החוק. הם לא ביקשו להתגבר על מגבלה משפטית או אחרת לצאת או להיכנס לארץ".

חרף זאת, טוענים נוה וכץ באמצעות בן-צור, "פתחה הפרקליטות במסע מסורבל וגמלוני בניסיון לנסות ולייחס הישג כלשהו בהליכים המשפטיים הקשורים לגירושים". לפי הנטען, הפרקליטות פנתה לשם כך לבית המשפט בבקשה לקבל תיק תביעה כספית נגד כץ ואת תיק הגירושים של נוה ופרודתו. "מדובר בבקשה פוגענית ומרחיקת לכת שלא הייתה כל הצדקה להגשתה".

"תמוה שנאשם מתראיין בעיצומו של שימוע"

בשבוע שעבר, ב-27 בדצמבר, השיבה עו"ד אבישר-אבלס, פרקליטת המחוז, למכתבו של בן-צור. בתחילת תשובתה מציינת הפרקליטה כי בן-צור עצמו כתב שהוא לא מצפה לקבל תגובה לתלונותיו. "מכאן אנו למדים כי ככל הנראה מטרת המכתב הייתה להביא את הדברים בפני התקשורת, ותו לא".

לגופו של עניין, דחתה פרקליטת מחוז מרכז, אבישר-אבלס, את טענות נוה באמצעות בן-צור מכול וכול. "כיוון שאנחנו מצויים מעתה ואילך בהליך שיפוטי, אין בכוונתנו להתנצח עימכם במכתבים. ככל שתמצאו להעלות טענה זו או אחרת בבית המשפט, אנו נגיב לה בבית המשפט. אין מקום לטענתך כאילו לא התאפשר למרשיך להציג את מלוא טענותיהם קודם להגשת כתב האישום".

אשר לטענת נוה וסנגורו כי הפרקליטות מנהלת את ההליך בתקשורת, כתבה להם הפרקליטה: "אודה כי משונה ותמוה לשמוע טענה זו מנאשם אשר מסתבר שמצא לנכון להתראיין לתוכנית 'עובדה' אודות ההליך המשפטי המנוהל בעניינו, בעודו תלוי ועומד, ובעיצומו של הליך שימוע, ולהטיח בתקשורת האשמות שווא בפרקליטות". לדבריה, בנוסף, ההחלטה להגיש את כתב האישום נגד נוה התקבלה לפני שפורסם שתוכנית "עובדה" תעסוק ביו"ר לשכת עורכי הדין.

כתב האישום: נוה וזוגתו פעלו במרמה לצורך יציאה וכניסה לארץ

בשבוע שעבר, ב-25 בדצמבר, הגישה פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) לבית משפט השלום בראשון-לציון כתב אישום נגד יו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד אפי נוה ובת זוגו, בר כץ, בגין יציאה מישראל שלא כחוק בצוותא, כניסה לישראל שלא כחוק בצוותא, וקבלת דבר במרמה בצוותא. כתב האישום הוגש לאחר דחיית בקשת נוה וכץ בהליך שימוע, שלא יוגש כתב אישום.

ההחלטה התקבלה על-ידי פרקליט המדינה שאימץ את המלצת פרקליטות מחוז מרכז - להגיש את כתב האישום.

לפי כתב האישום, שהוגש בידי עו"ד רועי רייס, ביקשו נוה ובת זוגו לפעול להסתרת שהותם המשותפת המתוכננת בחו"ל, "וזאת כדי להשיג לעצמם תועלת בקשר לסכסוך גירושים שבו מצוי נוה עם אשתו". לשם כך, בתיאום מראש, החליטו השניים לפעול יחד במרמה לצורך יציאת וכניסת הנאשמת את גבולות ישראל, בלי שמעבריה יתועדו באופן רשמי, באופן שתשוקף רק שהיית הנאשם, כביכול ללא הנאשמת, מחוץ לארץ.

על-פי עובדות כתב האישום, הנאשמים הגיעו בשתי הזדמנויות שונות, בעת יציאתם מישראל ובעת חזרתם לישראל, בסוף חודש ספטמבר ותחילת חודש אוקטובר, בתכנון מראש, לעמדות הממוכנות באולם ביקורת הגבולות בנתב"ג, שם הזדהה נוה בעמדה והונפק עבורו גייט-פאס.

על-פי המיוחס בכתב האישום, הנאשמת, אשר לא הזדהתה בשום שלב, עברה את שערי המעבר באמצעות הגייט-פאס שהונפק עבור נוה וניתן לה על ידו, ושני הנאשמים עברו את שערי המעבר, תוך יצירת מצג כוזב שלפיו שניהם הזדהו בפני העמדה, שכביכול הנפיקה עבור שניהם גייט-פאס, ותוך שהנאשם נצמד לגבם של אחרים על-מנת לעבור את השער ללא הנחת גייט-פאס.

עוד צוין בכתב האישום כי בעת חזרת נוה וזוגתו לישראל, בקרית גבול ששהתה בסמוך לשערי המעבר הבחינה בהתנהלות הנאשמים, ניגשה אליהם ותשאלה אותם. במהלך התשאול היתמם נוה, הציג בפני הבקרית מצג כוזב שלפיו אינם יודעים במה מדובר, ותחילה אף טען בכזב שכלל אינו מכיר את הנאשמת. השניים עוכבו לבירור מעמיק יותר, שהוביל בהמשך לחקירת המשטרה.

נוה וכץ מכחישים את המיוחס להם. בעקבות הגשת כתב האישום פרש נוה מהוועדה לבחירת שופטים.

*** חזקת החפות. נדגיש כי ההליך המשפטי שמתנהל נגד עו"ד נוה ונגד כץ עודנו בעיצומו, משפטם טרם החל, ושמורה להם חזקת החפות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות