איילת שקד רוצה להיות שרת האוצר הבאה - עם איזה מטען תגיע?

איילת שקד, שרת המשפטים ואחת משני היו"רים של מפלגת הימין החדשה "הימין החדש", מזוהה ציבורית בעיקר עם המאבקים שהיא מנהלת נגד מערכת המשפט ובג"ץ בראשה, ועם התפיסה המדינית, הימנית, הביטחוניסטית, שלה לפיה יש לחזק את ההתנחלויות ולנהל מאבק חסר פשרות נגד הטרור, לעתים תוך נקיטה של צעדים קיצוניים. שקד היא לא רק אולטרה-ימנית במובן המדיני של הביטוי, אלא גם ימנית בתפיסותיה הכלכליות.

שקד, בדומה לשותפה, נפתלי בנט, הגיעה אל הפוליטיקה מהעולם העסקי והיא בהחלט רואה את עצמה כמי שמסוגלת להוביל גם רפורמות כלכליות ותקציביות. ביום שני, שקד גם הודתה כי היא לוטשת עין לעבר משרד האוצר. שקד אמרה בוועידת התחזיות של העיתון "כלכליסט" כי "משרד האוצר תמיד עניין אותי. אני מניחה שאם כחלון יהיה שותף בממשלה הבאה, הוא יבקש להישאר במשרד האוצר. אבל זה ללא ספק אחד מהמשרדים המרתקים והחשוב שבהם".

קצת יותר משלושה חודשים לפני הבחירות לכנסת ה-21, הגיע הזמן לבקש משקד תשובות לשאלות הכלכליות הבוערות שעל סדר היום.

איך תתמודד עם פקידי האוצר

שקד מובילה זה זמן מתקפה על הפקידות הממשלתית תחת הסיסמה: "הגברת המשילות". מתקפה שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בהצעת החוק השנויה במחלוקת לשינוי האופן שבו ממונים יועצים משפטים לשרים (חוק היוע"משים), ו"בזובור" ששקד עשתה לאחרונה למשנה ליועמ"ש, דינה זילבר. אם שקד אכן תהיה שרת האוצר בממשלה הבאה, ובפוליטיקה הישראלית כבר למדנו שכמעט הכול אפשרי, היא תצטרך להתמודד עם הפקידות החזקה באוצר. כיצד תתמודד שקד עם פקידי האוצר הדומיננטיים, אם וכאשר היא תגיע למשרד? ימים יגידו.

דוגמה לגישה הכלכלית של שקד באה לביטוי בנאום שנשאה ב-4 במאי 2017 בכנס השנתי של מכון אהרן. שקד תקפה חזיתית את יוזמות החקיקה לרפורמה בשוק השכירות ולהגבלת שכר הבכירים בחברות ציבוריות. היא פתחה את דבריה דווקא באזכור האירוע שבו ארה"ב הטילה פצצה על שכונה באפגניסטן, פצצה שכונתה בתקשורת "אם כל הפצצות". אחר-כך היא הסבירה כי ענייני החקיקה הישראלית נקשרו אצלה בפצצה האמריקאית, שכן, כפי שטוען הכלכלן ג’וזף סלרנו, "ההרס האורבני שרגולציה מהסוג הזה מייצרת הוא כל-כך גדול, עד שמי שבוחן את צילומי האוויר של שכונות בהן נוהג פיקוח שכר דירה לעומת כאלה שהופצצו מהאוויר - יתקשה לזהות איזו שכונה עברה הפצצה ואיזו נהרסה בשל רגולציה נוקשה בשוק השכירות".

על הרקע הזה, ראוי לשאול את שקד, מהי הדרך הנכונה שבה ניתן להמשיך ולבלום את העלייה במחירי הדירות ואיך בכוונתה לבלום את גובה דמי השכירות שנאלצים רבים מהישראלים לשלם לבעלי הדירות במרכזי הערים. שני פרמטרים שמשפיעים רבות על יוקר המחיה בארץ. ובנוסף, כיצד היא מתכוונת להקטין את הפערים הכלכליים בחברה הישראלית?

שקד ידועה כתומכת נלהבת של הפחתת הרגולציה והפחתת כמות החוקים כדי להסיר חסמים ובלמים ולעודד שוק חופשי ותחרותי. "האג’נדה שלי היא להוריד ביורוקרטיה, רגולציה ומעמסה מהעסקים. להקים עסק בישראל זה דבר קשה", אמרה שקד בראיון ל"גלובס" ב11 באוקטובר 2017. על הרקע הזה ראוי לבקש משקד הסבר איך היא מתכוונת לעודד את הפעילות העסקית ובעיקר את העסקים הקטנים שצצים כפטריות אחרי הגשם ונוטים לקרוס באותה המהירות. ובהמשך לכך - מהו עתיד הבורסה לעסקים קטנים ובינוניים שנמצאת בתהליכי הקמה ואיך בכוונתה לדאוג לכך שלא רק עסקים בינוניים וחברות הייטק ייהנו מקיומו.

בחודש מאי 2018 שקד יצאה בביקורת חריפה על המפקחת על הביטוח ושוק ההון באותה עת, דורית סלינגר. היא דיברה על "הרגולציה השקטה" שעוברת שלא באמצעות חקיקה או תקנות ולא מפוקחת בידי הכנסת, אלא באמצעות כללים ונהלים של רגלוטורים. היא הביאה דוגמאות ל"רגולציה השקטה" שקורית בשוק ההון. "בתקופתה של סלינגר הוצאו 300 חוזרים סופיים, 530 טיוטות חוזרים + עמדות ממונה, היא ציינה.

שקד צריכה להשיב לשאלה הקשה, איך היא מתכוונת לשמור על יציבות חברות הביטוח וגופי הפנסיה ועל כספי החוסכים, בזמן שהיא מעודדת כרסום כה בוטה בכוחו ובסמכויותיו של המפקחים שכל תפקידם לשמור על האינטרסים של המבוטחים והצרכנים ולדאוג ליציבות חברות הביטוח וגופי הפנסיה. ובמלים אחרות - מהי האלטרנטיבה לגופי פיקוח חזקים ובעלי סמכויות כמפקח על הביטוח ושוק ההון וכפיקוח על הבנקים?

דוח העוני שפירסם הביטוח הלאומי ביום שני הצביע על ירידה באי השוויון, גידול בהכנסה של העשירונים הנמוכים וקיטון של 23 אלף במספר הילדים העניים בישראל ב-2018. מדובר בהישג ענק עבור הממשלה ושר האוצר, משה כחלון, כי הוא הושג אף שקו העוני עלה ואף שמספר הילדים בישראל גדל בכ-40 אלף. כחלון ימנף מן הסתם את הנתונים האלה בדרך לקלפי. ההישג הגדול הזה הושג בזכות סיבות שונות, בין היתר, בזכות ההעלאה של שכר המינימום במשק בכמה פעימות בשנים האחרונות ופעולות אחרות שקידמו כחלון ועמיתו, יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לטובת צמצום פערים וחיזוק ציבור העובדים.

דומה שהגישה של שקד היא הרבה פחות סוציאליסטית באופייה ובמהותה מזו של כחלון וניסנקורן. למשל, באותו ראיון שנתנה ל"גלובס" באוקטובר 2017 יצאה שקד נגד התנהלות בתי הדין לעבודה ואמרה ש"יש הרבה טענות כלפי בתי הדין לעבודה מצד מעסיקים, שמרגישים שכל עובד יכול לקבל מהם ‘פרוטקשן’ באמצעות איום בתביעה, ושמאוד קשה לפטר. זה צריך להיפתר בחקיקה". שקד תצטרך להתמודד עם הקבלות שהביא אתמול כחלון, בכל הנוגע לירידה באי השוויון ולהסביר למה הגישה הכלכלית שלה יכולה להביא לתוצאות טובות דומות.

למול נתוני הביטוח הלאומי המעודדים פרסם אתמול הלמ"ס את נתוני הצמיחה והגירעון הממשלתי והם מעודדים הרבה פחות וצפויים להוות אתגר עצום לשר האוצר הבא. כפי שכתבנו כאן אתמול "נתוני הלמ"ס רומזים שהטריק המתוחכם של הורדת מסים כבר לא מצליח להגדיל הכנסות - אם כבר להפך. שני הנתונים החשובים - הצמיחה והגירעון - שפורסמו היום מלמדים עד כמה רחוקים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר כחלון מהיעדים שהם קיוו להם".

קביעת סדר עדיפויות ממלכתי

לפי הלמ"ס, המשק הישראלי צמח ב-2018 בקצב נמוך מהצפוי, של 3.2%, והגירעון של המגזר הממשלתי יגיע ל-3.4% מהתוצר. אלה נתונים מאכזבים ביחס לתחזיות. שקד, כמו כל פוליטיקאי בכיר שמתמודד בבחירות ומתיימר לחזור ולהגיע לתפקיד בכיר בממשלה הבאה, צריך לספק לציבור תשובות באשר לשאלה כיצד בכוונתה לצמצם את הגירעון ולהגדיל את הכנסות המדינה.

ולבסוף, ניהול כלכלי של מדינה עוסק בסופו של דבר בקביעת סדר עדיפויות ובחלוקת משאבים. שמיכת התקציב בישראל היא קצרה. שקד מובילה מפלגה חדשה לבחירות ושואפת אולי להיות שרת אוצר ומעניין לשמוע ממנה איך היא חושבת שהמדינה יכולה להשקיע משאבים נוספים בחינוך, בבריאות, בתשתיות, בתרבות, בעידוד עסקים קטנים, ובמקומות חשובים נוספים, בזמן שהיא שופכת כספים רבים על המשך הגידול בהתיישבות ובתשתיות ביהודה ושומרון ועל צרכי הביטחון של המתיישבים. ובכלל, גם שקד יודעת שבסופו של דבר, ללא אופק מדיני כלשהו, ללא תקווה לעתיד ביטחוני טוב יותר, ולמרות הנתונים המעודדים ולמרות שקטר ההייטק ממשיך למשוך מאחוריו את הכלכלה הישראלית, אנחנו נמשיך להשתרך מאחורי המדינות המובילות במערב. גם לבעיה הסבוכה הזאת היא תתבקש לספק פתרונות.

כיצד תנהג שקד בקביעת סדרי העדיפויות? האם תעדיף את האינטרס הממלכתי על פני זה של קבוצות לחץ וסקטורים? האם תדע לעמוד מול הפגנות נכים ודרישות של אמהות חד-הוריות? האם תפגין נחישות בקיצוץ הוצאות או בהעלאת מסים במקרה שהגירעון יאיים לחרוג מעבר לקווים האדומים?

גורמים בסביבת האוצר שעבדו מול שקד כשרת משפטים לא התרשמו שמדובר בדמות שהשיקול הממלכתי גובר אצלה על האינטרס הפוליטי הצר. "שקד ניצלה לא פעם את העובדה שהיא עומדת בראש וועדת השרים לחקיקה כדי לעכב חוקים חיוניים כמו חוק ההסדרים, בתמורה להטבות למגזרים שהיא חפצה ביקרם", אמרו אותם גורמים. הם ציינו כי שקד מחוברת מאוד לפעילי שטח לרבנים - וקשובה לצורכיהם. "שקד, בניגוד למשל לבנט, מאוד נגישה ומאד מחוברת למה שקורה", אמרו אותם גורמים, "זה גם הופך אותה חשופה יותר ללחצים. יהיה לה קשה מאד להתמודד עם הפגנות ולחצים של קבוצות וגרמים שזוכים לאהדה ציבורית ועם כל הכבוד לאידאולוגיה שלה, זה מה שיכתיב בסוף את המהלכים".

"עם כל הכבוד לתפיסות עולם כלכליות", הם אומרים, "מה שמכתיב בסוף את המהלכים אצל רוב הפוליטיקאים הוא האינטרס הפוליטי הצר והרצון לשמור על תמיכת קבוצות אינטרס ופופולריות ציבורית". הם מציינים כי כשרת משפטים שקד לא היססה לפעול נגד השיקול הממלכתי ולעכב חקיקה חיונית תמורת הטבות לקבוצות וסקטורים שביקשה את יקרם "אם לשפוט לפי התנהלותה של שקד עד היום", מוסיפים אותם גורמים, "אין שום יסוד להניח שהיא תתנהל בצורה פחות פופוליסטית מלפיד או כחלון".