הנאמן חושף: אנשי-הקש והנכסים המוסתרים של אליעזר פישמן בחו"ל

בשקט-בשקט, מתחת לרדאר, בזמן שהצדדים בתיק פשיטת הרגל של איש העסקים אליעזר פישמן נמצאים בימים אלה בעיצומו של הליך גישור, ובשעה שהליך מימוש הנכסים הידועים שלו קרב לסיומו, ממשיך הנאמן על נכסיו של פישמן לחפש הברחות נכסים ברחבי העולם.

בקשות שהוגשו לבית המשפט באנגליה לאחרונה הקשורות לתיק פשיטת הרגל והפירוק של פישמן, חושפות את העבודה שעושה הנאמן, עו"ד יוסי בנקל, בחו"ל, ובין היתר צווים שונים שקיבל בבית המשפט באנגליה, שבמסגרתם טען כי פישמן הסתיר ממנו את העובדה שהוא מחזיק נכסים באנגליה. הנאמן גילה, לטענתו, מספר נכסים, ואולם לפי ההליכים המתקיימים באנגליה הוא טוען לקיומם של נכסים רבים נוספים.

בין היתר, הצהיר הנאמן בבית המשפט באנגליה כי הוא מבקש צווים ביחס לנכסים שהוא מאמין שפישמן הסתיר ממנו ומנושיו, וזאת מתוך חשש להברחת הנכסים מעבר להישג ידו של הנאמן. עוד הצהיר עו"ד בנקל - באמצעות משרד עורכי הדין האנגלי Fieldfisher המייצג אותו שם - כי עד כה הצליח לאתר חשבון בבנק לאומי (אנגליה) עם יתרה של 28,334.35 דולר וזכויות בחברת "איסט ווסט אנגליה". לטענת הנאמן, הגם שהחשבון והזכויות בחברה אינם רשומים על-שם פישמן, הם מוחזקים עבורו בנאמנות. 

 קריסת פישמן

אנשי-קש להחזקת נכסים

במסגרת ההליך העיקרי המתנהל באנגליה נגד מספר תושבי חוץ, טוען הנאמן כי אלה מסתירים נכסים עבור פישמן. לדבריו מדובר בשורת אנשי-קש שמכהנים במשרות לכאורה, בשרשרת חברות שהקים פישמן ובשורה התחתונה מחזיקים עבורו נכסים מוברחים.

לטענת הנאמן, אחת מאותם אנשי-קש לכאורה היא צעירה המכהנת לכאורה, על פי הרישום, כדירקטורית מנהלת בחברת "איסט ווסט אנגליה". הצעירה, מירלה ילנה הלבט, בראשית שנות ה-30 לחייה, עומדת בראש שרשרת חברות מסתוריות, שבבעלותן מעל 100 נכסים באירופה בשווי מיליוני אירו. לגבי הלבט שעל פניו לא קשורה בקשר ישיר אל פישמן או בני משפחתו, טוען הנאמן כי הגם שהיא רשומה כבעלת זכויות בחברה, מדובר באשת-קש של פישמן. כך גם נטען לגבי אדם נוסף הרשום כבעל תפקיד בחברה על-פי הרישומים הרשמיים.

עוד מפנה בנקל, באמצעות משרד עורכי דין גרמני הפעם, טענות דומות כלפי אדם בשם מרכוס ריס (markus rese), שהוא חבר של בני משפחת פישמן. לטענת הנאמן, ריס מחזיק נכסים בנאמנות עבור פישמן, הגם שריס מכחיש בפני הנאמן את הטענות הללו.

את בקשותיו נגד אותם נתינים זרים - שנטען כלפיהם כי הם אנשי-קש של פישמן - מבסס עו" בנקל על מקור מידע סודי, שטרם נחשף בפני בית המשפט באנגליה.

הנאמן אינו חושף את שיטות העבודה שלו במרדפו אחר נכסים של משפחת פישמן שהוברחו לטענתו ברחבי העולם, ואולם ל"גלובס" נודע כי במשרדו של עו"ד בנקל הצטברו הררי חומרים על קשרים עסקיים וחברתיים של בני המשפחה, והוא פועל כל העת לחבר את הפאזל העסקי והאישי המורכב שמפוזר ברחבי הגלובוס. בין היתר, מעסיק הנאמן "מידענית" במשרה מלאה שאוספת כל העת שמות של חברות, כתובות, פרטים של אנשים שהיו בקשרים עם פישמן במעגלים חברתיים ועסקיים שונים, סורקת את כל המידע ומצליבה נתונים בין מאגרים מרובים.

 קריסת פישמן

השארת כרית ליום סגריר

האם השיטה שנחשפת לכאורה במסגרת הטענות של בנקל כלפי פישמן - בהם החזקת נכסים על-ידי אנשי-קש, שאינם בני משפחה או מקורבים -נפוצה בקרב אנשי עסקים רבים? לדברי רו"ח עופר אלקלעי ממשרד אלקלעי-מונרוב, המתמחה בביקורת חקירתית, חקירה ומניעת מעילות, מדובר במקרים נדירים בעולם העסקי, הואיל ואותם טייקונים ובעלי הון מתקשים לסמוך על אנשים מחוץ למעגל הקרוב אליהם.

לדבריו, "שימוש באנשי-קש שיחזיקו עבורך נכסים, נפוץ בפשיטות רגל. זה נפוץ שיש הברחה של נכסים לחו"ל בתקופה שסמוכה לקריסה הכלכלית הטוטאלית, כי אנשים שפושטים רגל משאירים כרית ליום סגריר. רואים את זה הרבה לפני גירושים, לפני פירוקים ופשיטות רגל, שנותנים מתנות או שמוכרים את העסק או הנכס למקורב, ואחרי שהתיק נגמר הנכס חוזר, כי הוא היה רק בנאמנות".

עם זאת, הוא אומר כי "להשתמש באדם זר לחלוטין יותר נדיר, כי אתה צריך לסמוך על אותו אדם בעיניים עצומות, כי אותו אדם יכול יום למחרת לממש את הנכס שהעברת לו במחיר מלא, ולעשות מה שהוא רוצה איתו, ואתה לא יכולה לדרוש ממנו דבר כי אתה בחקירות יכולת כלכלית, וכי אתה יודע שהעלמת נכסים זו עבירה שאפשר לשבת עליה בכלא".

לכן, מסביר אלקלעי, לרוב מבריחים נכסים אל בני משפחה ואנשים שסומכים עליהם. "צריכים להיות יחסים מאוד קרובים עם אותו אדם שצריך לשמור לך על הנכסים עד שייגמר ההליך", הוא מציין. "לרוב זה דרך שותפים עסקיים, עורכי דין ונאמנים במקלטי מס בעולם שמקימים חברות פיקטיביות, או בני משפחה, אבל ראינו בחקירות גם שימוש באנשי-קש זרים, שמתוגמלים היטב או שהם זרים רק על הנייר, אבל בפועל יש איזשהו קשר או מערכת יחסים".

מחברים פיסה אחר פיסה

רו"ח שי מדינה, מנהל מחלקת הביקורת החקירתית בחברת פאהן קנה ניהול בקרה Grant Thornton Israel, מוסיף כי "בתיקי פירוק/כינוס זה מאוד פופולרי להשתמש באנשי-קש ובנאמנים לא רשמיים להברחת נכסים וגם בתיקי גירושים. בסופו של דבר זו אותה שיטה בכל המקרים. יש הברחות נכסים גם במגזר העסקי כל הזמן, ולא רק לקראת קריסה כלכלית".

איך מאתרים אנשי-קש שמחזיקים נכסים עבור טייקונים ברחבי העולם?
מדינה: "במקרה של תיקי פירוק, המפרקים מבצעים חקירה משולבת, שכוללת בדרך כלל ביקורת חקירתית בשיתוף עם חוקרים פרטיים שבמצעים מעקבים וחקירות בשטח. בודקים את כל הקשרים של מושא החקירה ברחבי העולם, מבצעים סקירה של כמות אדירה של נכסים פוטנציאליים, מתחקים אחר כל הפעילויות העסקיות והאישיות של אותו גורם לדורותיהם, כולל כל המעגלים המקיפים אותו.

"מתחילים בנחקר אישית, במשפחה הקרובה שלו, במשפחה המורחבת, מכרים שהוא עבד אתם, שותפים עסקיים לאורך שנים, ומכל אחד מוציאים מה החברות שלו, מה הפעילויות שעשה, אילו נכסים יש לו, איפה הוא פעל, באיזה מדינות ומה הקשרים שלו שעשויים להיות רלוונטיים. מבצעים סריקה של כל הנכסים או החברות בכל המעגלים שסובבים את הנחקר".

איך מאתרים אנשי-קש זרים, שלכאורה אין להם שום קשר לנחקר?
"הם במקרים רבים נתפסים באחד המעגלים. בודקים את ההיסטוריה התעסוקתית או העסקית שלהם למשל, קשרים בין חברות שבהן הנחקר היה מעורב ומחברים פיסה אחר פיסה. מצב מורכב יותר שבו הברחות נכסים קצת יותר מתקדמות, מתרחש כאשר ההברחה באמת מבוצעת עם צדדים שלישיים, שאין ביניהם לבין הנחקר קשרי דם, אבל איכשהו הם הגיעו למעמד של אנשי אמון.

"כדי לאתר את הקשרים הללו צריך לעשות עבודה בלשית. לפעמים החוקר יכול לאתר אינדיקציות או אמירות או רכילויות אפילו, על זה שיש לאדם, למשל, מאהבת או עוד קשרים עם מישהו במקום מסוים בעולם, שלא היה עולה בערוצים הרשמיים. אגב, חלק גדול מהאינפורמציה הזאת מגיע מסכסוכים, וזה אחד ממקורות המידע הכי טובים, כי לאנשי עסקים כבדים יש מן הסתם גם הרבה אויבים, ודרך האויבים אפשר לאתר נכסים".

בשורה התחתונה אומר מדינה, "ברוב המקרים נשארים עקבות להברחה, כי הקשר מבוסס על יחסי אמון. אתה לא תפקיד מיליונים בידי אדם שמחר יברח לך עם הרכוש". 

פשיטת רגל בגין חובות של 4 מיליארד שקל

איש העסקים אליעזר פישמן, שנחשב בעבר לאחד מעשירי ישראל, הוכרז כפושט רגל ביוני 2016, בגין חובות של 4 מיליארד שקל. בעקבות זאת, מונה נאמן על נכסיו בפשיטת הרגל. מהדוחות שהוגשו בעניינו עולה כי פישמן גלגל את חובותיו שהלכו וצמחו למיליארדים במשך שנים רבות, כמעט באין מפריע. לפי הערכות, גם של פישמן עצמו, לאחר מימוש הנכסים של איש העסקים, ייוותר עדיין חוב עצום המוערך ב-1.5 מיליארד שקל.

בשנתיים האחרונות בוצעו מימושים של נכסים וקרקעות של קבוצת החברות שהחזיק פישמן, בהיקפים של מאות מיליוני שקלים על-מנת להחזיר את החובות לחלק מהנושים.

ברקע התנהלו כל העת מאבקים קשים בין בני משפחת פישמן לעו"ד יוסי בנקל, המשמש כנאמן בתיק, מאבקים שכללו חילופי האשמות בין הצדדים, במסגרת הסאגה המכונה "פרשת פישמן".

לב המחלוקת סובב סביב שורה של בקשות שהגיש הנאמן לאחרונה לבית המשפט לביטול "מתנות" ו"הענקות" שהעניק פישמן-האב לרעייתו, לבנותיו ולבנו. לטענת הנאמן בנקל, מדובר למעשה בהברחת נכסים מתוכננת לאורך שנים ארוכות. חלק מהנכסים הועברו לילדים בעודם קטינים.

מנגד, המשפחה (הפישמנים) זועמת וטוענת כי הבקשות לביטול ההענקות סותרות את החוק, וכי עו"ד בנקל מתיימר ליצור עבור משפחת פישמן "מערכת חוקים מפלנטה אחרת". בין היתר, מדובר בבקשה לבטל העברת ארבע וילות בסביון לבני המשפחה, בקשות לביטול העברת מניות לבני המשפחה, וכן בקשה להורות על שיתוף בחובות ובנכסים בין אליעזר פישמן לרעייתו טובה.

כל הבקשות הללו התנקזו אל אולמו של הנשיא איתן אורנשטיין, אשר המליץ לצדדים, זה מכבר, ללכת להליך גישור. משאלה נעתרו להמלצה, מינה אורנשטיין את נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אשר גרוניס, למגשר בין הצדדים, בהסכמתם.

בחודשים החולפים התקיימו בפני גרוניס מספר ישיבות בנוכחות שני הצדדים - בני משפחת פישמן מחד, והנאמן מנגד - ועם כל צד בנפרד.

בשלב זה, לא ברור אם הגישור יניב פירות, ועד שיסתיים ההליך, לא יוכרעו הבקשות לביטול "המתנות" שהעניק פישמן לבני משפחתו. אולם הגישור אינו עוצר את המשך מימוש הנכסים בתיק פשיטת הרגל, או את שאר ההליכים והחקירות שמנהל הנאמן לאיתור נכסיהם של בני משפחת פישמן בעולם. כך, הולידו ההליכים באנגליה את הבקשה שהגישה המשפחה כעת לבית המשפט.

גילוי מלא:

איש העסקים, אליעזר פישמן, הוא בעל השליטה הקודם בחברת "מוניטין", המחזיקה (100%) בעיתון "גלובס". פישמן ואלונה בר און מבעלי השליטה הנוכחיים בחברה מצויים בסכסוך משפטי עסקי ואישי מתמשך.