הנקראות ביותר

מתחת לרדאר של טראמפ: סוחרי הצללים שמנשימים את צפון קוריאה

המדינה הקומוניסטית מצליחה להעביר מיליוני דולרים מסביב לעולם למרות העיצומים הכלכליים שהוטלו עליה והלחץ על בנקים בינלאומיים לפעול נגד הלבנת הון

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ויו"ר צפון קוריאה, קים ג'ונג און, בפגישתם ההיסטורית בסינגפור / צילום: Jonat
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ויו"ר צפון קוריאה, קים ג'ונג און, בפגישתם ההיסטורית בסינגפור / צילום: Jonat

זו הייתה בעיה מוכרת לצפון קוריאה: חברת עץ שבשליטתה באפריקה הרוויחה 100,000 דולר ממכירת עץ לחברה סינית. פיונגיאנג הייתה זקוקה לכסף הזה כדי לשלם לספק זר של נפט ומוצרים חיוניים נוספים.

אבל ארה"ב והעיצומים הבינלאומיים, שנועדו לאלץ את צפון קוריאה לוותר על תוכנית הגרעין שלה, מגבילים את גישתה למערכת הפיננסית העולמית. לכן, היא פנתה, לפי הרשויות בארה"ב, לאפיק עוקף לא חוקי.

במקום לגבות בעצמה את הכסף, צפון קוריאה ביקשה מהלקוחה הסינית להעביר את הכסף לסוחר קומודיטיז בסינגפור, שהשתמש בו כדי לרכוש סחורות עבורה - כך לפי תביעה שהגישו בחודש שעבר תובעים בארה"ב כדי להחרים כספים שקשורים לאותו סוחר. שאר העולם לא היה אמור לדעת שצפון קוריאה הייתה בכלל בתמונה.

התוכנית הזו, שתובעים אמריקאים טוענים שהייתה בשימוש חוזר ונשנה בשנים האחרונות, מדגימה איך צפון קוריאה בנתה מערכת פיננסית של צללים שמאפשרת לה לעשות עסקים בזירה העולמית.

מזימות כספיות

מצליחה למכור מוצרים וסחורות

פקידים אמריקאים, חוקרים של האו"ם ומומחים שמתחקים אחרי תנועות הכסף אומרים שפיונגיאנג מצליחה לקנות ולמכור מוצרים וסחורות כולל נפט, פחם וטבק למרות העיצומים שנועדו לא לאפשר לה לסחור בסחורות שמחירן נקוב בדולרים.

התמרונים הללו חיוניים למאמצי ההתחמקות של משטר קים ג'ונג און מהעיצומים שהטילו עליו ארה"ב והאו"ם, ולשמור על כלכלת המדינה בחיים. ה"וול סטריט ג'ורנל" פירט בעבר איך מבצעת צפון קוריאה תמרוני ספינות כדי להעביר סחורות ללא חשיפה, נשענת על רשת של חברות קש כדי להסוות את פעילותה ומרוויחה מיליוני דולרים ממכירת אימונים צבאיים ושירותי תכנות מחשבים.

אחד האתגרים הגדולים של צפון קוריאה הוא להעביר דולרים ברחבי העולם למרות העיצומים והלחצים על הבנקים הבינלאומיים לפעול נגד הלבנת הון. הפתרון הוא לשמור את הכספים בידיהם של שותפים זרים שקשריהם עם צפון קוריאה חסויים. השותפים הללו עושים את העסקאות שמתנהלות דרך הבנקים בארה"ב, שחייבים לאשר העברות כספיות של דולרים לחו"ל.

"רק סכומים קטנים של כסף נכנסים לצפון קוריאה", אומר ג'ושוע סטנטון, עורך דין בוושינגטון שסייע לנסח את חוקי העיצומים נגד המדינה המבודדת. "רוב הכסף יושב בבנקים זרים ועובר ביניהם".

סקירה של כתבי אישום ותלונות של משרד המשפטים האמריקאי, ופעולות של משרד האוצר ושל צוות מומחי האו"ם לצפון קוריאה מהעת האחרונה, מראה שהסידורים הללו הם חלק אינטגרלי מההישרדות המשטר של המדינה הזו, ושהם מסתעפים ומשתכללים ככל שוושינגטון מגבירה את הלחץ שלה.

לפי תביעה שהגישו בחודש שעבר תובעים פדרליים בוושינגטון, בדרישה לתפוס כספים שמוחזקים בבנק אמריקאי, תשלומים מקונה שרשום בהונג קונג של שמן פראפין מצפון קוריאה הועברו לחברה רוסית, שסיפקה לצפון קוריאה נפט. במקרה דומה, צפון קוריאה השתמשה ביבואן פחם סיני שהיה חייב לה כסף כדי לשלם תמורת ציוד תקשורת מחברת ZTE הסינית.

בספטמבר אישר שופט פדרלי בוושינגטון בקשה של הממשל להחרים כספים שקשורים למקרה הזה. במקרים אחרים, חברות מאיי הבתולה הבריטיים ומעוד מקומות סיפקו לצפון קוריאה סוכר ודשנים.

וושינגטון הטילה עיצומים על כמה חברות ויחידים שהואשמו בהעברת כספים עבור פיונגיאנג, והיא שוקלת עיצומים נוספים, בעיקר נגד בנקים סיניים, לפי מקורות יודעי דבר. משרד האוצר האמריקאי הנחה בנקים בארה"ב, לפי דיווח שלו מהחודש שעבר, לבדוק חשדות הנוגעים לאפיקי הסחר העקיפים הללו של צפון קוריאה.

בנקים מערביים העבירו כספים

בתלונה מ-2016, תובעים אמריקאים מסרו שהבנקים סטנדרד צ'רטרד, דויטשה בנק ועוד כמה בנקים בארה"ב ביצעו העברות כספים שבהן היה מעורב בנק צפון קוריאני שהיה נתון לעיצומים. התלונה, שביקשה החרמת כספים מחשבון בנק בסין, לא כללה אישום של הבנקים המערביים בהפרת החוק.

משרד החוץ הסיני חזר בהודעה כתובה על עמדתו הידועה שלפיה ממשלת סין מיישמת את עיצומי האו"ם שנוגעים לצפון קוריאה. דוברי שני הבנקים שהוזכרו לא הגיבו.

לפי צו של שופט פדרלי בוושינגטון מ-2017, בעשור האחרון העבירו שמונה בנקים בארה"ב 700 מיליון דולר שהיו קשורים לאחת הרשתות שצפון קוריאה הקימה בסין. 50 מיליון דולר מתוכם הועברו במהלך שבעה חודשים ב-2016-2017.

הנהלות בנקים בארה"ב אומרות שלמרות הליכי בדיקת החשדות להלבנת הון של הבנקים, קשה לעצור העברות שקשורות לצפון קוריאה מפני שהם מבצעים פעילות סליקה, ואין להם קשר ישיר עם החברות שעוזרות לצפון קוריאה. ההעברות הללו הן במקור אל ומבנקים מחוץ לארה"ב, במקרים רבים בסין.

בשנות ה-2000, וושינגטון אסרה על מוסדות אמריקאיים לעשות עסקים עם בנקו דלתא אסיה, בנק ממקאו שטיפל בכספים צפון קוריאניים, ופעלה גם נגד בנקים בצפון קוריאה שתמכו בתוכנית הגרעין שלה. ארה"ב והאו"ם הוסיפו מאוחר יותר חוקים להקשחת הגישה של מדינה זו למסחר הדולרי העולמי. ההגבלות הללו פגעו בפיונגיאנג מפני שמוכרי הסחורות שהיא זקוקה להן, כולל נפט, דורשים בדרך כלל תשלום בדולרים.

צפון קוריאה גם מחלקת את העברות הכספים שלה למנות קטנות, כדי למנוע אפשרות עצירה של כולן. היא גם מתמחה יותר ויותר בהעברת מסמכים מזויפים לבנקים, וכאשר חברה שמסייעת לה נענשת, צפון קוריאה מוצאת או מייצרת חברות אחרות במקומה. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות