משה ארנס, לשעבר שר החוץ ושר הביטחון, נפטר הבוקר בגיל 93

ארנס היה חבר כנסת מטעם הליכוד בשנים 1982-1973, 1992-1984, ו-1999 עד 2003. בין 1977 ל-1982 כיהן כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון • נתניהו ספד: "רעייתי שרה ואני מבכים מרה את פטירתו של אהוב נפשנו, משה ארנס ז"ל. היה שלום מישה, נעמת לי מאוד. אהבתיך כאהבת בן את אביו"

משה ארנס צילום: חיים צח לע"מ
משה ארנס צילום: חיים צח לע"מ

נפטר משה ארנס, 93, שר הבטחון ושר החוץ בממשלות הליכוד החל משנת 1983 ועד לפרישותו בסוף הכנסת ה-15, בשנת 2003. מאז שפרש פרסם ארנס מאמרי דיעה בעיתון הארץ, האחרון שבהם על אחרון לוחמי גטו ורשה, שמחה רותם (קאז׳יק) התפרסם לפני שבוע.

ארנס היה אחד הקולות הבהירים והממלכתיים ביותר בימין. במשך שנים נתפס כמי שהיה פטרונו הפוליטי של ראש הממשלה נתניהו וזה שהכניס אותו לזירה הציבורית אחרי ששמע אותו נואם בארה״ב. ארנס דחף למינוי של נתניהו כציר בשגרירות ישראל בוושינגטון, אחרי שנתניהו שירת כשגריר לאו״ם ולאחר מכן תמך בו בבחירות הפנימיות לראשות הליכוד, אחרי עזיבת יצחק שמיר.

רבים בליכוד ראו בו לאורך השנים סמל מוביל ל׳הדר הבית״רי׳, ההדר של ז׳בוטינסקי. ארנס נולד בליטא וגדל בארה״ב ונשא עמו את המבטא האמריקאי בכל ראיון ושיחה. הוא שימש כנציב בית"ר בארה"ב וב-1949 עלה לישראל אחרי שירות באצ״ל. עם ההכשרה הטכנולוגית צבאית שלו ארנס התקדם במשך השנים לתפקידים בהכשרה הנדסית אווירונאטית בטכניון ובתעשיה האוירית עד שב-1962 מונה לסמנכ"ל.

לכנסת נכנס בשנת 1973, כיהן כיו"ר ועדת חוץ ובטחון והיה ממתנגדי הסכם השלום עם מצרים. בהמשך (1993) התנגד גם להסכם אוסלו. ב-1982 מונה לשגריר ישראל בוושינגטון וחזר תוך שנה כדי להיכנס לתפקיד שר הבטחון בתקופה קשה מאוד, אחרי מלחמת לבנון הראשונה עם פרסום המלצות ועדת השופט העליון כהאן בעניין טבח סברה ושתילה. המדינה סערה בשוך המלחמה וארנס היה לשר הבטחון האזרחי, שלא צמח בתוך שורות צה"ל, הראשון בתולדות המדינה.

בשנים האחרונות, בטור שלו בעיתון הארץ מתח ארנס ביקורת על היחס לערבים במדינה, העדיף גישה ממלכתית ביחס לביקורת על בית המשפט העליון, המשיך לחשוב שהסכם אוסלו הזיק לישראל ונקט בגישה ממלכתית מאוד, אם כי ביקורתית כלפי ההנהגה הנוכחית. הוא חשב שחוק יסוד הלאום הועבר בכנסת בצורה לא נכונה שכן לא גויסה סביבו תמיכה ציבורית מספיקה.

"לא היה פטריוט גדול ממנו. אהבתיך כאהבת בן את אביו"

במערכת הפוליטית והביטחונית הספידו את שר הביטחון לשעבר. ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד: "רעייתי שרה ואני מבכים מרה את פטירתו של אהוב נפשנו, משה ארנס ז"ל. מישה, מורי ורבי, היה תלמיד מובהק של זאב ז'בוטינסקי. במסגרת זו הוא הכיר את אבי שנכח בחתונתו עם רעייתו היקרה מיוריאל. מאז נרקם קשר עמוק בין משפחותינו. ראיתי את מישה עושה נפלאות לביצור מעמדה של מדינת ישראל - כשגרירנו בוושינגטון, כשר החוץ, כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון וכשר הביטחון פעם אחר פעם. בשנים האחרונות הוא התמסר בשקידה אינסופית לתיעוד הסיפור המלא על מרד גטו ורשה, בו מילאו אנשי בית"ר מקום מרכזי.

"לפני כמה שבועות ביקרתי את מישה בביתו. הוא היה צלול כתמיד, חד כתער, מופלא בהדרו ובאצילות נפשו, דמות מופת. לא היה פטריוט גדול ממנו. תרומתו העצומה של משה ארנס לעמנו ולמדינתנו תיזכר לעד. היה שלום מישה, נעמת לי מאוד. אהבתיך כאהבת בן את אביו". 

 

שר החינוך נפתלי בנט כתב "משה ארנס, מגדלור ציוני, שר ביטחון פורץ דרך, הלך לעולמו. אהבתי אותך מאד, מישה. משה ארנס היה ציוני ברמ״ח אבריו. את כל חייו הקדיש לביצור ביטחון ישראל. במדע, באווירונאוטיקה, כשר ביטחון, כדיפלומט, כסופר והיסטוריון. יהי זכרו ברוך".

 

יולי אדלשטיין ספד לארנס גם הוא: "מדינת ישראל איבדה הבוקר את אחד מגדולי אוהביה, משה ארנס. מישה היה מסור לתחיית עם ישראל בארצו בכל נפשו ומאודו. תרומתו האדירה לביטחון ישראל ולמעמדה הבינלאומי תהיה לו מצבת נצח. כאיש תנועת הליכוד הוא היה לי מורה דרך ומצפן, ותנחומיי שלוחים למשפחתו. יהי זכרו ברוך". 

 

גדעון סער הספיד בטוויטר שלו את ארנס: "בשורה עצובה עם לכתו מעמנו של הבית״רי משה ארנס , משרי הבטחון הטובים שהיו לישראל. ארנס, איש ארץ-ישראל שתמיד נשאר נאמן לדרך ומעולם לא התפתה למקסמי השווא של הנסיגות. תמיד ראה למרחוק והצליח כל חייו לשמור בקפדנות ההדר הבית״רי. תנחומי לרעייתו מיוריאל ולמשפחתו. יהי זכרו ברוך".

 

יואל חסון ספד: "הבית"רי משה ארנס היה אידיאולוג שידע לשלב אמונה עמוקה בזכותינו על ארץ ישראל ותפיסה דמוקרטית עיקשת, הליכוד של פעם. ארנס תרם תרומה אדירה לבטחון ישראל בעבודתו רבת השנים במערכת הבטחון ובוודאי כשר הביטחון של מדינת ישראל. יהיה זכרו ברוך". 

 

אלדד יניב כתב: "המשותף לאזרחי ישראל היהודים והערבים רב הרבה יותר מן המפריד. לשילוב של אזרחי ישראל הערבים בחיי החברה והכלכלה חשיבות עליונה לעתידה של ישראל ושל אזרחיה, היהודים והערבים כאחד. אזרחי ישראל היהודים והערבים חולקים לא רק מדינה משותפת אלא גם גורל משותף". 

 

אבי גבאי ספד לארנס באמרו "משה ארנס איש ציבור ודמות לחיקוי. ישר, חכם ומי שידע לקבל החלטות ענייניות וקשות. בעידן שבו שלטון החוק תחת מתקפה חסרונו יורגש מאד. תנחומיי למשפחתו".

 

עופר שלח כתב "משה ארנס היה דמות מופת שהיה משרי הביטחון החשובים בתולדות ישראל. אדם שהלך באמונתו, ביושר בלתי מתפשר. עבורי ארנס היה גם ידיד אישי ומורה. כשהצגנו את תפיסת הביטחון הלאומי של יש עתיד, לא היה בעיני איש מתאים יותר לפתוח את הכנס ממנו: איש ביטחון מובהק, זקוף קומה, צלול מחשבה. יהי זכרו ברוך".

 

אבי בניהו ספד לו בטוויטר וכתב: "וזאת לזכור שר הביטחון לשעבר משה ארנס שהלך לעולמו, היה האדם שהשפיע על צה"ל יותר מכל אחר:הוא התעקש על הקמת זרוע היבשה, הכריח את צה"ל להקים את פקוד העורף, לפתח את ה״חץ״ ואת הלווין הצבאי ״אופק״. הוא גם ביטל את פקודות מטכ״ל שהגבילו הומואים ולסביות ודרוזים ובדואים. ישראל חבה לו רבות".

 

ח"כ ד"ר נחמן שי: "משה ארנס, שר הביטחון לשעבר, הלך הבוקר לעולמו. בן 93 היה במותו. משה ארנס נפטר בביתו שבסביון מוקף בבני משפחתו. בעבר שימש משה ארנס שלוש פעמים כשר ביטחון, שגריר ישראל בארה"ב, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ובתפקידים ציבוריים רבים אחרים. על מועד הלוויתו וסידורי הלוויה תבוא הודעה בהקדם."

ארנס נולד ב-1925 בליטא, ועלה לארץ בסוף שנות ה-40. ארנס היה חבר כנסת מטעם הליכוד בשנים 1982-1973, 1992-1984, ו-1999 עד 2003. בין 1977 ל-1982 כיהן כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. ב-1982 מונה לשגריר ישראל בארצות הברית, וב-1983 לשר הביטחון. על ארנס נכתב, כי ביחד עם עמיר פרץ, הוכיחו שניהם כי גם "שרים אזרחים" יכולים למלא את התפקיד לא פחות טוב משר ביטחון בעל ניסיון צבאי מפואר (כאשר את התפקיד מילאו רבי אלופים במיל' כמו יצחק רבין, אהוד ברק, שאול מופז ומשה בוגי יעלון, וגם אלופים לשעבר כמו ויצמן, שרון ומרדכי).

בין פעילותו הציבורית בכנסת:

- בשנים 1947-1948 עמד בראש תנועת בית"ר בארצות-הברית.

- בשנים 1948-1949 היה חבר ארגון האצ"ל ושליחו באירופה ובצפון-אפריקה.

- בשנים 1949-1951 היה חבר הגרעין ההתיישבותי של תנועת בית"ר "חד-נס".

- בשנים 1941-1951 היה חבר מושב מבואות-בית"ר .

- בשנים 1951-1957 שהה בארצות-הברית לצורך לימודים.

- בשנים 1954-1957 עבד בחברה לפיתוח מנועים למטוסי סילון בארצות-הברית.

- בשנים 1957-1962 כיהן כפרופ` חבר להנדסה אווירנאוטית בטכניון בחיפה.

- בשנים 1962-1971 שימש סמנכ"ל התעשייה האווירית לישראל ועסק בפיתוח המטוסים "ערבה" ו"כפיר".

- בשנת 1971 קיבל את פרס ביטחון ישראל.

- בשנים 1972-1977 ניהל את החברה "Cybernetics Inc.", שעסקה בייעוץ ביטחוני.

- בשנים 1977-1978 שימש בתפקיד יושב-ראש תנועת "חרות".

- בשנים 1982-1983 היה שגריר ישראל בארצות-הברית.

ארנס היה מקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, וניתן לומר שהיה פטרונו ושהוא זה אשר נתן לו דריסת רגל של ממש בציבוריות הישראלית בתחילת שנות ה-90. בשנים האחרונות כתב ארנס מאמרי דעה בעיתון "הארץ" שעסקו בנושאי ביטחון ובמדיניות ממשלתית. באחד מהטורים, ארנס ביקר את חוק הלאום שעבר בכנסת השנה: "מוטב שהפוליטיקאים הישראלים ישקיעו את האנרגיות שלהם בתיקון פגם יסוד במערכת החינוך הישראלית, שלא הצליחה להקנות לתלמידים היהודים את היכולת לשוחח בחופשיות בערבית ולהפוך את השפה הערבית למה שהאבות המייסדים התכוונו שתהיה: שפה רשמית של המדינה לצד העברית".

בנימין נתניהו ומשה ארנס צילום: קובי גדעון לע"מ
 בנימין נתניהו ומשה ארנס צילום: קובי גדעון לע"מ

ארנס היה מהנדס אווירונאוטיקה במקצועו, פרופסור חבר בטכניון, סמנכ"ל התעשייה האווירית, חתן פרס ביטחון ישראל וחתן פרס הדיפלומטיה הישראלית. הוא השאיר אחריו אישה, מיוריאל, וארבעה ילדים.