ההחלטה הראשונה של הנגיד: הריבית נשארת על כנה ברמה של 0.25%; הנמיך את תחזית הצמיחה

תחזית הצמיחה עודכנה מטה: 3.4% ב-2019 לעומת 3.6% בתחזית קודמת • חטיבת המחקר צופה כי בנק ישראל יעלה את הריבית פעם נוספת ברבעון השלישי של 2019 ל-0.5% • העלאת ריבית שלישית? רק בתחילת שנת 2020 ל-0.75% • פרופ' אמיר ירון: "בנק ישראל לא יתערב בשוק המט"ח למעט במקרים של תנודות חריגות"

אין שינוי בשער הריבית: הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להותיר את שיעור הריבית לחודשים ינואר פברואר בגובה 0.25%, כך הודיע היום (ב') בנק ישראל. זוהי ההחלטה הראשונה של הוועדה שמתקבלת בראשותו של נגיד בנק ישראל החדש פרופ' אמיר ירון. הציפיות בשווקים היו כי הבנק יותיר את שיעור הריבית ללא שינוי לאחר שבישיבתה הקודמת הפתיעה הוועדה והעלתה את שיעור הריבית לראשונה מזה 7 שנים.

חטיבת המחקר צופה כי בנק ישראל יעלה את הריבית פעם נוספת ברבעון השלישי של 2019 ל-0.5%. בנק ישראל צופה העלאת ריבית שלישית רק בתחילת שנת 2020 ל-0.75%. בסך הכל צפויות 4 העלאות ריבית. אחת ב-2019 ו-3 ב-2020 עד לרמה של 1.25% בסוף 2020.

בנוסף להחלטה על גובה הריבית מפרסמת היום חטיבת המחקר של בנק ישראל את התחזית המעודכנת לצמיחת המשק בשנת 2018 וב-2019. תחזית הצמיחה עודכנה מטה ל-3.4% ב-2019 לעומת 3.6% בתחזית קודמת, וזאת על רקע נתוני צמיחה מעודכנים וחלשים מהקודמים שפרסמה בימים האחרונים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בין היתר עדכנה הלמ"ס למטה את הצמיחה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה והעריכה כי הצמיחה בשנת 2018 כולה לא תעלה על 3.2%.

"בנק ישראל לא יתערב בשוק המט"ח למעט במקרים של תנודות חריגות", כך אמר היום נגיד בנק ישראל הנכנס פרופ' אמיר ירון. ירון ציין כי תחזיות חטיבת המחקר של בנק ישראל לגבי העלאות הריבית אינן מחייבות את הוועדה המוניטרית של הבנק. לדבריו "סביבת האינפלציה התייצבה בגבול התחתון של היעד מרבית הגורמים שתרמו בעליית האינפלציה צפויים להמשיך לפעול. האינפלציה צפויה להיוותר בקרבת הגבול התחתון של היעד בהמשך השנה ולאחר מכן לעלות לכיוון מרכז היעד אם תחזיות אלה יתאמתו יימשך תהליך צמצום המדיניות המוניטרית המרחיבה". הוא הוסיף כי המדיניות המוניטרית תכוון לכך שהאינפלציה תתייצב במרכז טווח יעד המחירים של בנק ישראל". לדבריו גורמים שיכולים להשפיע על תוואי העלאות הריבית הם התחזקות של השקל מול המטבעות הזרים והיחלשות של ממש בפעילות הכלכלית הריאלית.

"בשבועות האחרונים חלה הרעה בתמונת הכלכלה העולמית. גם הסיכונים הפוליטיים ממשיכים להעיב על הצמיחה, בין היתר על-רקע החששות ממלחמת הסחר שמתחילה לתת את אותותיה על הפעילות הכלכלית". ירון ציין כי "קצב הצמיחה האט, ונשאלת השאלה מה היו הגורמים להאטה והאם היא צפויה להימשך. הניתוח שנערך בבנק ישראל מצביע על כך שההאטה שיקפה גורמים חד-פעמיים וקצב הצמיחה מתכנס לקצב הצמיחה הפוטנציאלי. האופטימיות בבנק ישראל מתבססת לדברי הנגיד על ביצועי שוק העבודה החזקים. הספק העיקרי לגבי המקור להאטה במשק נובע מהצריכה הפרטית שהאטה לאחרונה". לדעת הבנק ייתכן שההאטה הושפעה מהיחלשות "אפקט העושר" כלומר מהירידות בשווקים ועצירת העליות במחירי הנכסים - ולא מהיחלשות בשוק העבודה.

"למרות שחלפו רק שישה שבועות מאז החלטת הריבית הקודמת", אמר ירון, "ארעו לא מעט אירועים כלכליים משמעותיים. השווקים הפיננסיים בעולם חוו טלטלה וירידות שערים, הציפיות להמשך הצמיחה הופחתו קלות והבחירות לכנסת הוקדמו - מה שהגביר במידה מסוימת את אי הוודאות הכלכלית". ירון ציין, "התרשמתי מעומק הדיונים בוועדה ומאיכות החומרים שכלכלני הבנק מציגים לה".