האופרטוניזם של אורלי לוי-אבקסיס: לא חברתית ולא אפקטיבית

מבט מעמיק על פועלה של הח"כית מעלה תמיהות לגבי הצלחתה בסקרים

אורלי לוי-אבקסיס / צילום: תמר מצפי
אורלי לוי-אבקסיס / צילום: תמר מצפי

ח"כית אורלי לוי-אבקסיס מנסה לתייג את עצמה במה שפופולרי: היא חדשה, נקייה ומקדמת עשייה חברתית. אבל האם ההצהרות עומדות בקנה אחד עם המציאות?

נתחיל מהחברתיות שאורלי לוי-אבקסיס מתגאה בה. ניסיתי לברר מה כל כך סוציאליסטי בה, אך ללא הצלחה. לוי אמנם מדברת הרבה על דיור ציבורי ומנהלת את הקמפיין שלה בסיוע עמותות סוציאליסטיות, אך ב-10 שנותיה בכנסת, אין לה הישג משמעותי להתגאות בו.

על-פי המדד החברתי של המשמר החברתי, לוי נמצאת בתחתית דירוג חברי האופוזיציה. זאת, בעיקר בגלל הברזות שלה - בין היתר מהצבעות על חוקים חברתיים חשובים. נראה, שהיא מעדיפה לחזק את תדמיתה כמי שמובילה עשייה חברתית, במקום להוביל באמת עשייה חברתית. אני אישית, איני חובב גדול של אג'נדה סוציאליסטית, אבל גם אילו הייתי - לוי-אבקסיס לא עשתה בשבילי כלום.

לוי נראית כמתמקדת בעיקר ב"הצהרות חוק": הצעות חוק שלא נועדו לעבור, אך די גרנדיוזיות כדי לקבל כותרות בתקשורת. היא הציעה חוק שייתן ערבות מדינה למשכנתא ב-90% מימון. כלומר, לקחתם משכנתא כזאת ולא הצלחתם לשלם? לא נורא, כספי משלמי המסים יפצו את הבנק. ומה זה יעשה לבנקים: באין סיכון, הם ייתנו משכנתאות מטורפות לכל אחד. אנשים ייקחו את המשכנתאות, הביקוש יעלה, ומחירי הדיור יתנפחו עוד יותר. במחירים כאלו, החלשים יתקשו יותר לקנות דירה.

יותר מזה - רבים לא יצליחו לשלם את המשכנתא, והבנקים ירוצו לממשלה לקבל את הערבות על-חשבוננו. הצעת חוק כזאת תנפח בועת דיור, שתתרסק כשההלוואות שניתנו בלי מחשבה על הסיכון, לא יוכלו לחזור. זה משבר סאב-פריים, בדומה לזה שהיכה בארה"ב ב-2008, עקב התפוצצות בועה כזאת. משבר הסאב-פריים שלוי-אבקסיס תכננה לנו, כולל את חילוץ הטייקונים על-חשבון כספי המסים של האדם העובד.

לוי הובילה עוד מספר הצהרות חוק משונות: בזמן ההיסטריה מבריונות רשת אנונימית באפליקציה "סיקרט", היא הציעה להוציא את האפליקציה מהחוק, וקראה לצנזר את האינטרנט "כמו בסין". היא גם הציעה הצעת חוק מחמירה במיוחד על דירות שאינן טובות מספיק לדעתה, הצעה שתגרש עניים מאזורי הביקוש, ובכך תמנע מהם הזדמנויות לעבודה, ותתקע אותם בעיירות פיתוח בפריפריה, שבהן יוכלו לשכור דירה. קשה להפריז בהשלכות על היכולת של עניים להתקדם, אילו הצעה כזאת הייתה עוברת.

לוי-אבקסיס מנסה לצייר את עצמה כלוחמת צדק טהורה. אך בעשור שלה בכנסת, היא הייתה ב'ישראל ביתנו' - מפלגה בעייתית, מלאת מקורביזם ויחסי קח-ותן עם בעלי הון, שיש פרשת ענק (ולא סגורה) על שמה.

לוי גם שייכת לאצולה פוליטית ענפה: במשפחתה הקרובה יש 4 חברי-כנסת וראשי עיר. היא זכתה בהגרלת קרקעות של מינהל מקרקעי ישראל, יחד עם 4 אחים ושני אחיינים שלה. לוי למדה במרכז הבינתחומי בהרצליה, והקשר בינה לבין התדמית של הצעירה 'המוחלשת' מהפריפריה הוא מקרי בהחלט.

לוי-אבקסיס מנסה לטפח לעצמה תדמית של חברת-כנסת חברתית, פעלתנית, חדשה ונקייה, אך היא רחוקה מאלו. היא אופורטוניסטית שמגיעה מאצולה פוליטית, שתדמית ה"חברתית" מהפריפריה נוחה לה. היא לא פועלת כחברת-כנסת אפקטיבית, ומציעה חוקים הרסניים, אנטי-חברתיים, שעלולים לפגוע קשות בעניים ובחלשים ביותר, כדי לתפוס כותרות. המשפט "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו" נכון לגביה, והציבור צריך להיחשף לכך שעובדים עליו בעיניים.

הכותב פעיל בחופש לכולנו וחוקר ב"תחרות - התנועה לחירות בתעסוקה"